ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- אזכרה לרב אברהם שפירא זצ"ל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל
היה שוקד על תורה. אהבת התורה שהיתה יוקדת בליבו, אי אפשר לתאר. כמה היה אוהב את התורה. שלחתי לו על ידי שליח לפני שנתיים-שלוש, ספר 'יביע אומר' חלק ט. חזר השליח ואומר לי: אתה לא יודע איזה שמחה נתת לו, לקח את הספר, התחיל לנשק אותו ועמד לרקוד בו. אמרתי לו: זה, כתוב בגמרא, במדרש, וידגו לרוב בקרב הארץ - הדגים שבים, נמצאים בתוך המים, באים טיפות גשמים, פותחים את הפה שלהם, כמי שלא טעמו טעם מים. הוא כולו בתורה, כולו מצוי בתוך התורה, רואה דבר חדש - הוא פוער את פיו, זה דרכם של צדיקים, של אוהבי התורה, חשק לומדי התורה.
כתב לי מכתב, אחרי קבלת הספר, כתב לי פלפולא חריפתא, כמה דפים, עשרות דפים, בנושא אחד שאני כתבתי, הוא כתב על זה עשרות דפים. כמה, היה שקוע כולו בתורה, כולו תורה. חתיכה דאורייתא, חתיכה של תורה. כל מוחו, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. כך היה בתורה. כל כך אהב את התורה, כל כך אהב את הדיינות, היה דן דין אמת לאמיתו, ביושר, יושר העיון, בהבנה מעמיקה, שכל ישר. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
יש חלל ריק, יש חלל בעולם, עם סלוקו של אותו צדיק. מי צריך להשלים את החלל הזה? התלמידים שלו. חייבים ללמוד ביתר שאת, ביתר עז, יותר שקידה. אין מזרזין אלא למזורזין. הם מזורזין, אבל צריך עוד לזרז אותם, שישקדו הרבה בתורה, ילמדו הרבה בתורה, שיהיו אנשי חיל, ימלאו לנו את החלל. אנשים היום בדור שלנו, ב"ה, דור דעה. הדור שלנו דור נפלא. כל כך אוהבים את התורה. המוני העם, פשוטים, כל כך אוהבים את התורה. אם כן, תמשיכו, ביתר שאת, ביתר עז, בעזרת השם, תמלאו את החכמה שלכם, ואחר כך תמלאו גם כן את עם ישראל, ללמד אותם תורה, לזכות את הרבים. אין לך דבר יותר מזיכוי הרבים! צריך לחשוב על כבודו של הקב"ה. כך כתוב בתנא דבי אליהו - כשבא ת"ח אצל הקב"ה אומר לו: מה עשית לכבודי? אומר: למדתי תורה. אומר לו - תורה, למדת בשבילך, אבל למה לא עשית לכבודי? מה כבודו של הקב"ה? להשפיע על אחרים. ללכת, לכתת רגליו, 'והם תּכּוּ לרגליך', ללכת ממקום למקום כדי להשפיע, לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים.
ספר החינוך אומר: כתוב: "כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו", התורה חסה על חמור תועה, ואם חבירו בעצמו תועה, והוא מחזיר אותו בתשובה, בתשובה שלמה, לאביו שבשמים, כמה שכרו גדול. זה כמו השבת אבידה, מקרב אותו לקב"ה, כמה שכרו גדול. הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. פעם נכנס החפץ חיים לישיבת ראדין, כולם תלמידי חכמים, הטו אזנם לשמוע. רבותי! אומר לכם מעשה: נפוליאון, זה היה מצביא גדול של צרפת, היה קיסר של צרפת. נפוליאון פעם אחת עשה מסדר עם החיילים שלו. עמד ואמר כך: חיילים, תשמעו! כל מי שאינו שואף להיות גנרל - אין מקומו פה, שילך, הוא גם לא חייל. חייל זה רק לשאוף, לעלות, להתקדם, מחיל אל חיל עד שיהיה גנרל. ואני אומר לכם רבותי! מי שלא שואף להיות גדול הדור - שילך מכאן, אין מקומו כאן. חייב לשאוף להיות גדול הדור, אם לא יהיה גדול הדור, יהיה מעט קצת פחות, אבל חייב לשאוף לתורה. לא להסתפק במועט, ללכת מחיל אל חיל. אדם שדורך במקום - זה תחילת נפילה.
תלמידים יקרים! זכיתם ב"ה לטעום מדבש ונופת צופים של הרב, ע"ה. עליכם להתמיד, עליכם לשקוד. אמרתי, עכשיו יש חלל ריק, אתם צריכים למלא את החלל. במה תלמיד ממלאהו? בשקידה, בהתמדה, בכתיבת חידושים, בכתיבת תשובות. אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. מה זה בידו? שיכתוב, שיחבר ספרים, לא שישב ויעשה רק לעצמו, יעשה בשביל לזכות את הרבים, ואשריו, מי שמזכה את הרבים, זכות הרבים תלויה בו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
