ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
במשך עשרות שנים נישא השם "ר' אברום" בהערצה רבה בקרב עולם הישיבות הירושלמי, הציוני דתי, בעולם הרבנות ובבתי הדין הרבניים.
ר' אברום שפירא היה חלק מנופה של ישיבת "מרכז הרב" במשך יובל שנים, עמוד התורה וגדול התורה אשר הרביץ תורה עשרות בשנים בשיעורי תורה, בתשובות לשאלות, ומעבר לכל בהקרנת דמותו הגדולה של ענק תורה, החי באש של תורה וקדושה בכל שעות היממה.
העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ואכן, מהתמדה גדולה בתורה בילדותו, גידול אצל גדולי ישראל וירושלים בימי נעוריו, ואחר כך בהתקשרותו למשפחת הרב רענן זצ"ל ומשפחת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (הוא היה גיסו של הרב נתן שלום רענן, חתן מרן הראי"ה זצ"ל), זכה לחסות בצילם של גדולי ישראל בדורנו, להמשיך את דרכם הגדולה, ולהיות בעצמו נושא דברה של תורה, תורת ארץ ישראל.
הרב שפירא היה אש של תורה. הייתה בו חיוניות עצומה של אהבת תורה ושמחתה שהקרינה בכל עת. מאור הפנים המיוחד שלו הקרין בכל עת. השמחה המיוחדת בעת אמירת שיעורי התורה הקרינה על כל השומעים. הוא היה ארי של תורה ושל גבורה אשר ממנו יצאה תורה: מחידושי תורה עמוקים ועד הדרכות הנוגעות לכל תחומי החיים. ואחר כך נתעלה בקודש ועלה לשמש ברבנות הראשית לישראל כרבה הראשי של ארץ ישראל, ועסק בענייני כלל ישראל וארץ ישראל והדרכתם הנכונה על פי תורת אמת, תורת אלוקים חיים.
אין זה מקרה שהפסק האחרון הציבורי הידוע של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל היה הפסק שלא להשתתף בעקירת יישובי ישראל בחבל קטיף ובצפון השומרון (וכן המסמך האחרון שחתם לפני כניסתו לבית החולים היה נגד התוכניות לוותר חס וחלילה על חלקים מארצנו הקדושה), כי הוא היה נושא דיגלה של ארץ ישראל לאחר פטירתם של שני גדולי ישראל ענקי הרוח, מרן הרצי"ה קוק זצ"ל וראש הישיבה הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל.
היה הוא נושא דברה של ארץ ישראל ומחזק גיבוריה וחלוציה אשר ביהודה, שומרון וחברון. כן קרא להשתתף בבחירות האחרונות, ושלל את הגישה של ההימנעות מבחירות. יש לנו ערבות ואחריות לכלל ישראל, וחייבים אנו לעשות הכל כדי לחזק את הצביון היהודי והתורני של מדינת ישראל.
כנער שלמד ב"ישיבת ירושלים לצעירים" בצידה של ישיבת "מרכז הרב" זכיתי מעט להתחמם מהאש הגדולה של רבנו. זכורה לי היטב "ברכת הכוהנים" המיוחדת שלו בתפילת שחרית, בחיות ובקול גדול ובעוצמה גדולה הנובעים ממקור הברכה לברך את עמו ישראל באהבה. וכן כשהיה מסיים את תפילת שחרית והיה הולך לכיוון היציאה (היה הולך דרך המדרגות) היינו מיד קמים שהרי ל'גדול הדור' קמים כמלוא עיניו. הוא היה הולך בזריזות ובנחישות כאדם היודע לאן דרכו, להמשיך עבודת הקודש של לימודה של תורה, הגדלתה והאדרתה.
זהו כוחה של תורה הנותנת חיים, צעירות ורעננות ללומדיה ועוסקיה.
צעיר היה כל ימיו והתקיים בו "וכימיך דבאך", שכל ימיו היו צעירים. וכפי שהתבטא אחד מבוגריה של ישיבת "מרכז הרב" שהוא היה ה"צעיר" שבינינו
מו"ר ר' אברום שפירא המשיך כראש ישיבת "מרכז הרב" כחצי יובל שנים לאחר פטירת מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, וזכה לגדל דור של תלמידי חכמים גדולי תורה ויראה המפיצים אורה של תורה במוסדות החינוך, בישיבות וביישובים ובכל רחבי ארץ ישראל. עוצמתה הפנימית של התורה אשר קרנה ממנו, חיזקה ונתנה את הכוח והרוח לכל התלמידים ובוגרי ישיבת "מרכז הרב" להמשיך בכל עוז ותוקף במשימת הקודש להגדיל תורה ולהאדירה, להיות דבקים בה, מתמידים בה, עמלים בה, ומתוך כך מאירים אורה לעם ישראל.
יהי רצון שהתעלותו למרום של מורנו ורבנו הגדול תביא להתעוררות לתורה ויראת שמים, לחיזוקה של תורה, התמדתה ועמלה, ומתוך כך להופעת הגאולה השלימה לעם ישראל בארצו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
