ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
במשך עשרות שנים נישא השם "ר' אברום" בהערצה רבה בקרב עולם הישיבות הירושלמי, הציוני דתי, בעולם הרבנות ובבתי הדין הרבניים.
ר' אברום שפירא היה חלק מנופה של ישיבת "מרכז הרב" במשך יובל שנים, עמוד התורה וגדול התורה אשר הרביץ תורה עשרות בשנים בשיעורי תורה, בתשובות לשאלות, ומעבר לכל בהקרנת דמותו הגדולה של ענק תורה, החי באש של תורה וקדושה בכל שעות היממה.
העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ואכן, מהתמדה גדולה בתורה בילדותו, גידול אצל גדולי ישראל וירושלים בימי נעוריו, ואחר כך בהתקשרותו למשפחת הרב רענן זצ"ל ומשפחת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (הוא היה גיסו של הרב נתן שלום רענן, חתן מרן הראי"ה זצ"ל), זכה לחסות בצילם של גדולי ישראל בדורנו, להמשיך את דרכם הגדולה, ולהיות בעצמו נושא דברה של תורה, תורת ארץ ישראל.
הרב שפירא היה אש של תורה. הייתה בו חיוניות עצומה של אהבת תורה ושמחתה שהקרינה בכל עת. מאור הפנים המיוחד שלו הקרין בכל עת. השמחה המיוחדת בעת אמירת שיעורי התורה הקרינה על כל השומעים. הוא היה ארי של תורה ושל גבורה אשר ממנו יצאה תורה: מחידושי תורה עמוקים ועד הדרכות הנוגעות לכל תחומי החיים. ואחר כך נתעלה בקודש ועלה לשמש ברבנות הראשית לישראל כרבה הראשי של ארץ ישראל, ועסק בענייני כלל ישראל וארץ ישראל והדרכתם הנכונה על פי תורת אמת, תורת אלוקים חיים.
אין זה מקרה שהפסק האחרון הציבורי הידוע של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל היה הפסק שלא להשתתף בעקירת יישובי ישראל בחבל קטיף ובצפון השומרון (וכן המסמך האחרון שחתם לפני כניסתו לבית החולים היה נגד התוכניות לוותר חס וחלילה על חלקים מארצנו הקדושה), כי הוא היה נושא דיגלה של ארץ ישראל לאחר פטירתם של שני גדולי ישראל ענקי הרוח, מרן הרצי"ה קוק זצ"ל וראש הישיבה הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל.
היה הוא נושא דברה של ארץ ישראל ומחזק גיבוריה וחלוציה אשר ביהודה, שומרון וחברון. כן קרא להשתתף בבחירות האחרונות, ושלל את הגישה של ההימנעות מבחירות. יש לנו ערבות ואחריות לכלל ישראל, וחייבים אנו לעשות הכל כדי לחזק את הצביון היהודי והתורני של מדינת ישראל.
כנער שלמד ב"ישיבת ירושלים לצעירים" בצידה של ישיבת "מרכז הרב" זכיתי מעט להתחמם מהאש הגדולה של רבנו. זכורה לי היטב "ברכת הכוהנים" המיוחדת שלו בתפילת שחרית, בחיות ובקול גדול ובעוצמה גדולה הנובעים ממקור הברכה לברך את עמו ישראל באהבה. וכן כשהיה מסיים את תפילת שחרית והיה הולך לכיוון היציאה (היה הולך דרך המדרגות) היינו מיד קמים שהרי ל'גדול הדור' קמים כמלוא עיניו. הוא היה הולך בזריזות ובנחישות כאדם היודע לאן דרכו, להמשיך עבודת הקודש של לימודה של תורה, הגדלתה והאדרתה.
זהו כוחה של תורה הנותנת חיים, צעירות ורעננות ללומדיה ועוסקיה.
צעיר היה כל ימיו והתקיים בו "וכימיך דבאך", שכל ימיו היו צעירים. וכפי שהתבטא אחד מבוגריה של ישיבת "מרכז הרב" שהוא היה ה"צעיר" שבינינו
מו"ר ר' אברום שפירא המשיך כראש ישיבת "מרכז הרב" כחצי יובל שנים לאחר פטירת מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, וזכה לגדל דור של תלמידי חכמים גדולי תורה ויראה המפיצים אורה של תורה במוסדות החינוך, בישיבות וביישובים ובכל רחבי ארץ ישראל. עוצמתה הפנימית של התורה אשר קרנה ממנו, חיזקה ונתנה את הכוח והרוח לכל התלמידים ובוגרי ישיבת "מרכז הרב" להמשיך בכל עוז ותוקף במשימת הקודש להגדיל תורה ולהאדירה, להיות דבקים בה, מתמידים בה, עמלים בה, ומתוך כך מאירים אורה לעם ישראל.
יהי רצון שהתעלותו למרום של מורנו ורבנו הגדול תביא להתעוררות לתורה ויראת שמים, לחיזוקה של תורה, התמדתה ועמלה, ומתוך כך להופעת הגאולה השלימה לעם ישראל בארצו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








