ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
בה אנו עושים התרה לשבועות והנדרים שנדרנו במהלך השנה החולפת,
ומבטלים מראש לכל מה שנידור ונשבע בשנה הבאה.
מה מקומה של התפילה הזו דווקא ברגע המיוחד הזה? מדוע היא כל כך חשובה?
וכי לא היה מתאים יותר להשאיר אותה לזמן אחר, ואת הרגע היקר הזה להקדיש להרהורי תשובה מעומק הלב,
לוידוי על חטאינו, ולקבלה לעתיד על שינוי דרכינו, שזהו בעצם כל עניינו של היום הזה - היטהרות וחזרה בתשובה!
כדי לענות על השאלות הללו עלינו להבין לעומק מהו בכלל ' נדר '.
המצב הטבעי בו נתון האדם הוא שיש בידו את היכולת המוחלטת והבחירה החופשית לעשות כראות עיניו.
'נדר' זהו מצב בו האדם בוחר מרצונו להגביל את עצמו, לשים עליו איזשהם "כבלים" בלתי נראים, שאוסרים עליו לעשות דברים מסוימים.
למרות שמצד טבעו לא הייתה מניעה בידו להתנהג בכל דרך בה יבחר, בא הנדר ו'חוסם' אותו, מגביל את זרימת החיים הטבעית שלו.
בשפתנו אנו מכנים 'נדר' את הדברים שהאדם אסר על עצמו בדיבורו, אך למען האמת ישנם עוד 'נדרים' רבים בחיינו.
לכל אדם ישנם הרגלים רבים ומנהגים שסיגל לעצמו במהלך חייו. לעיתים הדברים הללו כבר הוטבעו בו כה עמוק עד שהוא מתקשה להשתחרר מהם בעת הצורך.
כולנו גם מושפעים מכל מיני מוסכמות חברתיות , סטיגמות והלכי רוח שקיימים בחברה, ומשפיעים ברמה זו או אחרת על ההתנהגות של כל אחד ואחת מאתנו. לעיתים רבות אנו גם כבולים לצורות חשיבה מסוימות ותפיסות שכליות מקובעות שמונעות מאתנו לחשוב ולהתנהג בצורה בה היינו רוצים.
לאדם יש גם צד רגשי מפותח ולכן לפעמים מניעות רגשיות וחסימות נפשיות מונעות ממנו להרגיש, לחוות ולהתייחס לאנשים ולמאורעות כפי שהיה רוצה באמת.
"האלוהים עשה את האדם ישר ", כך אומר הפסוק. הבורא נטע באדם נשמה טהורה וזכה שכל חפצה הוא לעשות את רצון יוצרה. השאיפה הטבעית הבסיסית של האדם היא להיות טוב וישר באמת, ולעשות את הדבר הנכון והצודק. אלא שמרגע שהאדם הגיע לעולם הזה הוא מוקף מכל עבר בהמוני השפעות ולחצים שמטים אותו מדרכו הישרה. בתוכו נוצרות כל מיני חסימות, מניעות, הגבלות ושעבודים שמפריעים לו להוציא לפועל את רצונו הפנימי, לחיות כמו שהוא רוצה באמת-
לא נעים לו ממה שיגידו, הוא לא מאמין ביכולתו להשתנות, הוא חושש, מתעצל, מתייאש ועוד אינספור הפרעות נוספות.
כמובן שיהיו לו הסברים מלומדים, אוסף של נימוקים וערימות של תירוצים למה הוא "בסדר גמור", אך השורה התחתונה היא שהאדם, והנשמה הטהורה שבתוכו, נשארים קבורים מתחת למעטה החטא.
לשם כך באה תקיעת השופר . תפקידה היא לעורר את האדם ולהזכיר לו.
קודם כל תקיעה אחת פשוטה, לומר לאדם: דע מאין באת- יש בך נשמה עליונה, טהורה, שבשבילה הדרך הנכונה - פשוטה וישרה . כזה אתה באמת!
לאחר מכן, שברים - תרועה : ירידת האדם לעולם היא השבר, מכאן התחילו הסיבוכים, הבעיות, השברים והקטיעות.
אך ייעודו הוא לא להישבר, מוטל עליו להתגבר, להתיישר, להתנער מכל ההשפעות החיצוניות, ולחזור להיות ישר כמו שעשאו אלוהים - לזה באה התקיעה הפשוטה שבסוף.
התרת הנדרים שאנו עושים בתפילת " כל נדרי " בפתח היום הקדוש היא בעצם תפילה לקב"ה מעומק ליבנו, וגם אמירה וקריאה נוקבת לעצמנו. אנו מבקשים להשתחרר מכל הנדרים והשבועות של השנה החולפת, בין אלו שקיבלנו על עצמנו במפורש, ובין אלו שחדרו אלינו במהלך חיינו וחוסמים אותנו מלהיות ישרים וטובים כפי שאנו רוצים, וכפי שראוי לנו באמת. אנו רוצים להתיר את הכבלים, להשליך מעלינו את כל השיעבודים, להיות חופשיים, לחזור לעצמנו.
זהו עניינה של תפילת "כל נדרי", וזהו בעצם עניינו של כל יום הכיפורים, יום הטהרה והתשובה.
ונסיים בדבריו של הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורות התשובה (ה,ה):
"העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת, ולהיתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים, בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החירות של התשובה להאיר בעוצם חילה.
כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמיתי שהוא החופש האלוהי שאין עמו שום עבדות ".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








