ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
" כיצד מתודה: אומר 'אנא ד' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי ממעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה', וזהו עיקרו של ווידוי ".
מסביר מרן ר' אברום זצ"ל את ההלכה הזאת לפרטיה, " אנא ד' ", זה ענין של תפילה, הכל בכלל עבודת ד', אדם בווידוי הוא בבחינת מתפלל לד' ומבקש ממנו סליחה, דוד המלך אומר " ואני תפילה " 2 , הכוונה שכל מהותו של דוד היתה תפילה, לעומת זאת אצל עשו נאמר " איש יודע ציד איש שדה " 3 , ואומר הרמב"ן על התורה וז"ל: " כי עשו ציד בפי אביו, יכנה האיש במעשה לתדירותו ", זאת הייתה מהותו של עשו שכל כולו זה הגשמיות והציד.
ממשיך הרמב"ם וכותב: " חטאתי עויתי פשעתי ", ולאחר כך ממשיך הרמב"ם וכותב: " ועשיתי כך וכך ", ולכאורה ישנה כאן כפילות, מה הצורך ברישא או לחילופין בסיפא כשמפרט את מעשיו?
ומתרץ מרן ר' אברום זצ"ל שיש כאן בתחילה ווידוי על עצם המציאות של החטא, האדם מכיר שהוא נמצא בתוך מצב לא אידיאלי, מצב מקולקל (ולא חושב חלילה את הטוב לרע ואת הרע לטוב – שזה הטעות הכי גדולה שיש – וכמו שכותב בענין זה המסל"ש 4 : "כן חומריות וגשמיות העולם הזה, הנה הוא חושך הלילה לעין השכל, וגורם לו שתי טעויות: האחת אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם, ונמצאים הפתאים הולכים לבטח ונופלים ואובדים מבלי שהגיעם פחד תחלה... והטעות השניה והיא קשה מן הראשונה היא שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאלו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים. כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות ונסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות, וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת "), ולאחר מכן – ומתוך הווידוי הראשון – יש את הווידוי הפרטני על מעשיו. וחשבתי לענ"ד לומר אולי עוד טעם בדבר, שהרי קי"ל בברכות 5 וז"ל: " אמר אביי: לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא ", ומסביר רש"י שמתוך כך תפילתו נשמעת, ואולי אפשר לומר הכא אותו ענין שה" חטאתי " הראשון אמנם כתוב בלשון יחיד, אך זה כנגד חטאות של הציבור, בבחינת "לישתף איניש", ומתוך כך תפילתו נשמעת, ולכן אחר כך מפרט את חטאתו הפרטית והאישית. ועוד צ"ע בדבר.
בהמשך כותב הרמב"ם " וזהו עיקרו של ווידוי ", ומדייק מרן ר' אברום זצ"ל שישנו וידוי עיקרי – וזה הווידוי המוזכר הכא – ומשמע גם שיש וידוי שאינו עיקרי שיש לחזור ולאומרו בזמן אחר, ומאי איכא בינייהו?
הרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות 6 כותב את נוסח הווידוי על הקרבן וז"ל: " כיצד מתוודה? אומר 'חטאתי עויתי פשעתי כך וכך, וחזרתי בתשובה לפניך וזו כפרתי' ". בוודוי זה הרמב"ם לא מזכיר את הקבלה לעתיד, מה שאין כן בהלכות תשובה (שהבאנו לעיל) שכן מזכיר הרמב"ם וכותב " ולעולם איני חוזר לדבר זה ", אלא מכאן מוכיח מרן ר' אברום זצ"ל שיש לחלק בין ווידוי שהוא חלק מתהליך התשובה, שזה מה שנאמר בהלכות תשובה, ששם ישנה קבלה לעתיד – שכן אדם בתהליך תשובתו צריך שיהיה שלם ויקבל על עצמו לעתיד לא לחזור לעבירה עוד – מה שאין כן בווידוי שמופיע בהלכות מעשה הקורבנות, שזה ווידוי של שעת כפרה, שהרי המביא קרבן וודאי עשה תשובה וחסר לו רק הכפרה, הקרבן, דאי לא תימא הכי לשם מה מביא קרבן, ובו אין צורך בקבלה לעתיד שכן זה לא חלק מתהליך התשובה של האדם אלא זמן כפרתו, שצריך להראות כלפי שמיא שגם הוא עושה משהו מדיליה למען כפרה וזה ענין הווידוי בשעת הכפרה, וזה מה שמדגיש הרמב"ם בהלכות הקורבנות " וזו כפרתי ".
יום הכיפורים הוא גם זמן של שעת כפרה, על הפס' " כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו " 7 שקאי על יוהכ"פ, מסביר הנתיבות שלום 8 שישנן שלוש בחינות טהרה בפסוק: " יכפר עליכם ", " לטהר אתכם "," לפני ד' תטהרו ", דהנה איתא בנחל קדומים למרן החיד"א , שבכל חטא ממשיך טומאה בחיצוניות ובפנימיות, ועל ידי שיהודי מרבה בבכיות ובחרטה, הרי הוא מוחק את הפגם החיצוני, אבל לטהר את הפגם הפנימי צריכים לגילוי אור אלוקות. שאז – כאשר ניצוץ אור זה מאיר בנפשו פנימה – הרי הוא מגרש את כוחות הטומאה שנאחזו בו. אמנם יש עוד בחינת טהרה, בענייני קדש עצמך במותר לך, שנצטווינו בתורתנו " קדושים תהיו ", אלו עניינים שמצד עצמם אינם חטאים ממש, אלא פגם מחמת " כי קדוש אני ד' אלוקיכם " ויעודכם להיות לפניו יתברך, משל לאדם שאינו מלוכלך, והיינו שלא עבר על ציווי המלך אבל ריח רע נודף ממנו, שאינו טהור בשלימות, ולכן אי אפשר להניחו לגשת אל המלך שאין זה כבוד למלך.והנה בחינת יום כיפור ממשיך על היהודי את כל ג' בחינות הטהרה והכפרה שהזכרנו, " יכפר עליכם " על החיצוניות החטא, " לטהר אתכם " בפנימיות ועד " לפני ד' תטהרו " להטהר אפילו מכל ריח רע, כדי שיוכל להתיצב לפני ד'. וגם הווידוי של יוהכ"פ הוא ווידוי של שעת כפרה וכמ"ש הרמב"ם בפרק ב 9 וז"ל " הווידוי שנהגו בו כל ישראל, אבל אנחנו חטאנו והוא עיקר הווידוי ", דהיינו הווידוי של שעת כפרה.
המנ"ח 10 מוכיח מרש"י ביומא שאין צריך דוקא דיבור פה וז"ל: " וכן ביומא פה ע"ב במשנה חטאת ואשם מכפרין ופרש"י 'ומסתמא תשובה איכא שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן' ומבואר שזה שמביא קרבן גלי דעתיה שמתחרט ומכפרת לו אף שלא התוודה בפיו ", ואומר מרן ר' אברום זצ"ל , שלכאורה לפי מה שחילקנו זה לא מוכח, דהרי רש"י מיירי במי שמביא קרבן ובווידוי של שעת כפרה ולא בווידוי שהוא כחלק מענין התשובה, וייתכן שבווידוי של תהליך האדם לעשות את תשובתו כן נצרך לומר בפיו. ונראה לי סברא בזה שכן כאשר חוזר בתשובה ונמצא בתהליך תשובה, יש לו לבטות את רצונו בזה שרוצה לחזור בתשובה, וזה ע"י ההוצאה לפועל בווידוי שאומר בפיו ומוציא את כוונתו הפנימית ולא רק ע"י הרהור הלב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









