ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
ננסה בדברינו הקצרים להסביר כיצד הפרק הזה אכן עוסק בענייני דיומא של תקופה זו.
הפסוקים השזורים בתפילות ובסליחות והנאמרים בזמן זה, הם הפסוקים המכילים את הביטויים המכונים י"ג מידות. ננסה לזהות אותם בפרקנו:
א. המזמור נפתח ונחתם בשם הויה: "לְדָוִד יְקֹוָק אוֹרִי ... וְקַוֵּה אֶל יְקֹוָק ". שם הויה מבטא תמיד הנהגה של מידת הרחמים. "שלש עשרה מידות" הן בבחינת "פטנט" שנתן הקב"ה למשה כדי לעורר מידה זו, כמבואר בדברי חז"ל "מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב). לכן גם שלוש עשרה מידות פותחות ב: " יְקֹוָק יְקֹוָק".
הגמרא מסבירה מה פשר הכפילות, בדרך זו " . " יְקֹוָק יְקֹוָק" - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה" (שם).
מקור הדרשה יכול להיות בהחלט רמוז בסגנון הופעת הביטויים בפרקנו. נחזק את הדברים בציון העובדה כי שם הויה מופיע במזמור דידן י"ג פעמים.
ב. "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" - בפסוק יש שני ביטויים הרומזים לאותו מעמד נשגב, בו לימד הקב"ה את משה רבנו את סדר התפילה שאיננה חוזרת ריקם. כך לימדונו חז"ל: "אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם" (שם). התורה נוקטת בלשון: "וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי" (שמות ל"ג כב) . ביטויים אלה גם בצליל וגם במשמעות שמשו כנראה כמקור לתפילתו של דוד בפרקנו. דוד במצוקתו, פונה גם הוא אל הקב"ה בבקשה להפעלת מידת הרחמים כלפיו. הוא יודע שהסדק הצר בנקרת הצור הוא הפתח היחיד דרכו ניתן לצאת למרחב.
ג. שלש עשרה מידות הן תשובתו של הקב"ה לבקשתו של משה: "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְקֹוָק לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם". מתוך ההגבלה הבאה ניתן ללמוד מה ביקש משה ולא קיבל: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שם יח-כ). דוד במזמורנו לא מוותר על השאיפה: "לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְקֹוָק אֲבַקֵּשׁ". מותר וצריך לבקש, אף על פי שהתשובה היא "אי אפשר". לדוד יש פתרון גם לכך: "הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים". כאן ועכשיו אי אפשר, אבל אנו מאמינים ש"בְּאֶרֶץ חַיִּים" מקום החיים האמיתיים, אפשר גם אפשר.
ארבעים יום וארבעים לילה ניהל משה רבנו משא ומתן עם הקב"ה בעניינים אלה. בין ראש חדש אלול ויום הכיפורים. ביום כיפור ירד משה עם הבשורה האלקית "סָלַחְתִּי".
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה לשמוע לפחות בבואה של בשורה זו, אכי"ר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
