ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- יש שואלים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
חבר שלי הודיע לי על רצונו לחזור בתשובה, ולהפוך מחילוני לחרדי קיצוני. הוא דורש ממני בכל תוקף לשמור צניעות ולחבוש כיסוי ראש מלא, שלא תבצבץ שערה אחת גם כשאני עוד רווקה, כדי שאתרגל לעניין, וגם מאחר שהוא לא מעוניין שגברים יסתכלו עלי כי לדעתו אני מושכת תשומת לב רבה מידי בשל יופיי הרב, ובמיוחד השיער שהוא מקביל לפריצות.
קראתי באתרים השונים שאין בכך חובה, אולם הוא מזהיר אותי כי זו חובתי ועל כן הוא רשאי אף להכות אותי אם לא אציית, כי הכאה לשם חינוך היא חובה שלו. קראתי בכמה אתרים כי זה נכון ואיני יודעת אם להתנגד לכך בתוקף (נגד אלימות) אבל אם ההלכה מתירה זאת, אולי עלי לקבל את הדין באהבה.
אני מאד אוהבת את החבר שלי וחשבתי להתחתן עימו ולמרות שאני יותר רחוקה מהדת ממנו, חשבתי שאיך שהוא אצליח לאט לאט להתקרב לדת ולמלא אחר דרישותיו, אבל עניין כיסוי הראש לא מצליח להשתרש אצלי. יש לי שיער יפה מאד וארוך. הוא אף אמר כי ברצונו לקצץ את שיער ראשי. מה עלי לעשות?
תשובה :
החבר שלך כנראה לא מבין עדיין מה היא דרכה של תורה, ואיך צריכים להיות היחסים בין בני הזוג על פי התורה. לפי התורה היחסים בין הבעל והאישה צריכים להיות מושתתים על אהבה והבנה הדדית . הבעל צריך לכבד את אשתו יותר מגופו. ואם הוא חוזר בתשובה ואשתו עדיין לא חזרה בתשובה כמותו, הוא צריך למצוא את הדרך איך לשכנע אותה כמה זה טוב לחיות על פי התורה, וכמה זה נכון לשמור את מצוות התורה, ועליו לעשות זאת בדרך של הסברה. ואם הוא אינו יודע להסביר היטב את הערך של קיום המצוות, עליהם ללכת לשמוע שיעורים והדרכות מרבנים, עד שהאישה תבין ותרצה בעצמה ללכת בדרכה של תורה, ואז קיום המצוות יהיה בשלמות מתוך רצון פנימי ומתוך הזדהות . אך בשום פנים אין לבעל רשות להכות את אשתו אפילו לשם שמים או מסיבות חינוכיות. ואפילו אין מקום לכפות את אשתו בלחץ מלולי, אלא רק בדרכי נועם - זו דרכה של תורה. ואם החבר שלך לא מבין את הדבר הבסיסי הזה, והוא חושב שבעל רשאי להכות את אשתו – יש כאן בעיה. אם הוא אומר זאת מפני שהוא טועה וחושב בטעות שכך התורה אומרת, אזי צריך להסביר לו שהוא טועה. אבל אם הוא גם באופיו אדם אלים, והוא חושב שחיי משפחה מתנהלים בצורה כזו שהבעל שולט וכופה את דעתו ואפילו מכה, הייתי מציע לך להתרחק ממנו ולא להינשא לו, אפילו אם את אוהבת אותו מאוד.
ובקשר לכיסוי השער. הכלל הוא שאישה צריכה להיות צנועה ולא להיות מתבלטת, מושכת ומגרה. ועל כן יש להתלבש בצניעות וגם לסדר את השערות בצורה צנועה. אך כל עוד האישה לא נשואה היא לא צריכה לכסות את שערה. ואולם אחרי הנישואים כל כבודה בת מלך פנימה, ועליה לכסות את השער בכיסוי ראש. אני מבין את הקושי שלך לקבל את ההלכה הזו של כיסוי הראש, אך זה עניין של הרגל, וכאשר מתרגלים ללכת עם כיסוי ראש זה כבר לא קשה. ואם מכסים את הראש בכובע יפה או במטפחת מתאימה לפעמים זה אפילו מוסיף ליופי ולעדינות.
יש שואלים (137)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
57 - התפילה וסדרה
58 - בית ללא אלימות
59 - נישואין בין עדות שונות
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
