ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- ספריה
- קומי אורי
- כד - דתלשי"ם וט"ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב משה לייב שחור זצ"ל
הברכה "מעין שלוש" כשמה כן היא, מעין שלוש הברכות הראשונות שבברכת המזון.
אולם כשנתבונן בהקבלה בין נוסח ברכת "רחם נא", שבברכת המזון, לנוסח הברכה "מעין שלוש" נגלה הבדלים. במקום "ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית הגדול והקדוש" נאמר "ועל מזבחך והיכלך".
הבדל נוסף הוא בתוספת "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה", מה שלא הוזכר בברכת המזון.
נראה להסביר על-פי המשנה בסוטה "מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות". הגמרא מבארת: "תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר טהרה ביטלה טעם וריח" ומסביר רש"י: "טהרה, שפסקה מישראל, ביטלה טעם הפירות וריחם, שמתוך שהיו טהורים ונוהגים בטהרה אף הקב"ה מטהר פירותיהן מריח רע ומטעם רע".
הגמרא שם מספרת: "רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא, שקלה ככרכה בסודריה, אתיא רבה בריה, אמר לו - מוריחנא ריחא דחינוניתא, אמר לו בני, טהרה יש בך" (רבה בנו של רב הונא הריח ריח פרי שהיה עטוף בסודר והדבר מראה על טהרה שיש בו). בפירות ארץ-ישראל מצוי ריח מיוחד שאנשי מעלה זוכים להריחו.
"מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות". הטעם והריח המיוחדים, שכל אדם היה יכול לחוש בהם, אינו מורגש מעת החורבן אלא לאנשי מעלה.
נראה לומר, כי אותו ריח מיוחד שבפירות נובע ממצוות הביכורים שמביאים מהפירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. הפירות המובאים לפני המזבח גורמים לשפע מיוחד שחל בפירות, קיום המצווה מעניק להם את הטעם והריח המיוחדים. ומה שאמרה הגמרא כי משחרב הבית בטל ריח הפירות, כוונתה משחרב המזבח (כמו שמצאנו בזבחים ס' ע"ב "מה בכור שאינו אלא בפני הבית", וביארו התוספות שהכוונה למזבח ולא לבית). (להרחבה על מציאות המזבח לאחר חורבן בית שני ומשמעותו עיין העמק דבר, דברים ט"ז, ג' ד"ה למען תזכור וגו').
זהו פשר שני השינויים בברכה "מעין שלוש".
ברכה זו נתקנה על פירות ועל מזונות שמעורבים בהם מי פירות.
עיקר חובת ברכה אחרונה הוא מה שנשאר טעם בפה אחר גמר האכילה, כמבואר בספרים הקדושים (ראה חובת הלבבות) ואלו הם הטעם והריח שלמדנו עליהם.
לכן מודגש בברכה "מעין שלוש" המזבח , שבו מתקיימת מצוות הביכורים, והטהרה המרוממת את ישראל להריח את ריח פרות ארץ-ישראל.
אנו מתפללים שנזכה לחזור לעבודת המזבח ולהריח את ריח הפירות.
ארץ זבת חלב ודבש
"תניא ר' אלעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו".
ותמה בספר כפתור ופרח (פרק עשירי) - "למה לא הצריכו זבת חלב ודבש גם כן?"
נראה לומר כי הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" הופיע פעמיים במקרא על-ידי אנשים שהתמרדו במשה וניסו לתאר את ארץ מצרים בשבח זה ולהמעיט בשבח ארץ-ישראל. דתן ואבירם אמרו "המעט כי העליתונו מארץ זבת חלב ודבש" כלומר שארץ מצרים מכונה בפיהם "זבת חלב ודבש". עוד הוסיפו ואמרו "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו".
גם המרגלים אמרו "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא" "גם" לרבות מצרים שיצאו ממנה, וייתכן עוד כי כיוונו בדברם לומר כי בארץ-ישראל ישנם אזורים המכונים "זבת חלב ודבש", אך לא כולה זבת חלב ודבש (ולפנינו יבואר עוד), ופירוש דבריהם - " גם זבת חלב ודבש" וגם לא . אמנם יהושע וכלב התנגדו לדברי המרגלים ואמרו "והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו, ארץ אשר היא זבת חלב ודבש". "היא" - ולא מצרים. "היא" - כולה ולא חלקה.
אכן, המתח בין הבנת טובה של הארץ לטוב ארץ מצרים מפורש במקרא "וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים", ומבואר בחז"ל כי חברון עולה פי שבעה בטובתה מצוען.
את שאלת ה"כפתור ופרח" יש לישב, אם כן, כך: בברכת הארץ אנו מזכירים ביטויים שמייחדים את ארץ-ישראל ללא כל אפשרות לדמותה למקום אחר. "ארץ חמדה, טובה ורחבה" - "למה נקרא שמה חמדה ? שבית המקדש נתון בתוכה" (שמות רבה) ו רחבה נקראת על שם שמתרחבת כצבי. (גיטין נז ע"א) "ארץ זבת חלב ודבש" הוא ביטוי שאפשר, בטעות, לשייכו למצרים.
עוד יש לומר כי ברכת הארץ, שנתקנה על-ידי יהושע, באה לשלול את דעת המרגלים ולכן היות שהם לא כפרו בהיותה של הארץ זבת חלב ודבש לכן לא נכנס הביטוי הזה לברכה אלא רק ביטויים שעליהם לא היתה הסכמה - מאסם בארץ חמדה , באמרם ארץ אוכלת יושביה כפרו בטובה (רמב"ן, שם) ובאמרם "ערים בצורות" כפרו ברוחבה .
הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתפרש על-ידי רמי בר יחזקאל (כתובות קיא ע"ב) בתיאור של עזים האוכלות תאנים. התאנים הננגסות על-ידי העזים זבות את חלבן והוא נשפך ונוזל ומצטרף לחלב העזים הזב גם הוא. כך, בתמונה אחת, מתמצה איכותה של ארץ-ישראל.
אולם אליה וקוץ בה. הציור הזה מבטא גם חיסרון. אין מגדלים בהמה דקה בארץ-ישראל בגלל השחתת עציה. איך ייתכן שהציור של עז האוכלת עץ תאנה יהיה סמלו של טוב הארץ?
בגמרא במגילה (דף ו ע"א) משמע ש"ארץ חלב ודבש" הוא איזור מוגדר וידוע. חכמים היו יודעים כי באזור נחלתו של שבט מסוים יש שטח בעל גודל מסוים שנקרא "ארץ זבת חלב ודבש". ובארץ-ישראל כולה יש שטח מסוים הנקרא "זבת חלב ודבש" כלומר "ארץ זבת חלב ודבש" היא ארץ שיש בה אזורים שראויים לתואר "זבת חלב ודבש" (כמו שכל ישראל בני נביאים ויש שזוכים לנבואה ממש).
חז"ל (עירובין יז) מוסרים לנו שיהושע התנה עם ישראל שיהיו רועים את בהמתם ביערות. כלומר שיהיו מקומות מוגדרים שבהם יוכלו בעלי העזים לרעות את בהמותם. זאת תקנה שנועדה, באופן פשוט, לאפשר את גידול העזים בארץ-ישראל. היא עזרה לבעליהן להתפרנס ואפשרה לציבור ליהנות מחלב העזים ומצמרן.
אולם עכשיו אנו מבינים כי תקנה זו אפשרה לארץ לבטא את מעלתה. באותם יערות מוגדרים נתגשמה ברכת "ארץ זבת חלב ודבש".
אלו, כנראה, אותם מקומות שהיו ידועים כ"זבת חלב ודבש", אותם יערות שמימי יהושע נקבעו לגידול עזים (אמנם יהושע בבית ראשון והאמוראים אחרי בית שני, אבל הצורך בתקנה במקומו עומד, ואם לא אותם יערות אז תחליפיהם).
אכן, "ארץ זבת חלב ודבש" היא חרב פיפיות - אם נשתמש בארץ שלא כדין יהיה בזה השחתתה וכמו שנאמר בדברים - "כי אביאנו אל האדמה... זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן", כעזים המכלות את עציה, ואם נשכיל נדע לבטא את רום מעלתה.
הכופרים בטובתה של הארץ ראו את היותה זבת חלב ודבש, אולם לא השכילו לראותו בכל עומקו. אם נשמור את התורה ודרכיה, סברו, לא תהיה הארץ כולה זבת חלב ודבש, ואם נרצה שכולה תהיה זבת חלב ודבש עלינו לעסוק גם בגזל והשחתה וזו נחלת בני מצרים. הם לא הבינו כי אותם אזורים זבי חלב ודבש הם המבטאים את מעלתה של הארץ כולה ודוקא השמירה מפני ההשחתה מחדד את טובה של הארץ.
(עייו עוד ברמב"ן על התורה שמות יג שלא כל הארץ זבת חלב ודבש ושהדבר תלוי בעם משבעת העממין היושב שם. לפי דבריו אזורי הפריזי והגרגשי אינם "זבת חלב ודבש", עוד ראה ברמב"ן שמות ג כי הביטוי ארץ זבת חלב ודבש מכיל הפכים - בד"כ אזורים הנוחים למרעה אינם טובים לגידולי פירות וכאן משתלבות המעלות).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










