ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
השמחה כמצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה
כיון שהקב"ה ציוונו לעבוד אותו, בודאי שאנו מצווים לנקוט בכל הדרכים כדי לעשות זאת באופן היותר שלם. תלמידו של האר"י, רבינו חיים ויטאל מבאר שכשאדם שרוי בעצבות אין לו חשק לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו, וכך יש ליצר הרע פתח לגרות את האדם. לעומת זאת כאשר האדם עושה מצוות בשמחה אזי באופן טבעי יהיה לו חשק להמשיך. וזו לשונו (שערי קדושה, חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע... ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ".
העובד שלא בשמחה - כעבד שעובד את רבו בפנים עצובות
ר' חיים ויטאל מדמה את העובד שלא בשמחה לעבד שעובד את רבו בפנים עצובות וזעופות - כמובן שמכוער לעבוד בצורה כזו! גם ביחסי בין אדם לחבירו, כל אדם שעוסק בקבלת קהל יודע על חשיבותם של סבר פנים יפות. אם לא מקיימים מצוות בשמחה - הרי זה מעיד על פגם בהערכת המצווה. הרי אם אדם היה שומע שקיבל מתנה יקרה - הדבר בוודאי היה עושה לו מצב רוח טוב; על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות ה'. על רב ברונא מסופר שהיה "בדיח כוליה יומא" על כך שסמך גאולה לתפילה. ואם על הידור מצווה כך, הרי שלימוד תורה של שעה הינו סיבה לשמוח שבוע! ועל לימוד תורה רוב היום? אפשר לשמוח שנה שלמה! הדבר נובע כמובן מהערכת המצוות; לכן השמחה היא מחוייבת המציאות, על כך שהאדם זוכה לעשות את הדברים החשובים והערכיים ביותר.
קידוש ה'
יש בשמחה גם קידוש ה': כשאדם הינו שומר מצוות והוא מאושר ושמח בכך הרי זה גורם להשפעה על כל מי שרואה אותו, ולהיפך - מי שמודאג כל הזמן שמא אינו עושה הכל כראוי הריהו מרחיק את הסובבים אותו. לא כל היום אדם צריך להיות בצל הביקורת העצמית, אין הקב"ה רוצה שעובדיו יהיו כל הזמן עצבנים ולחוצים, באופן שכל מי שרואה אותם נדחה.
השמחה - תוצאה של מאזן פשוט בין עבירות למצוות
נסכם את מה שראינו עד עכשיו: השמחה הינה מצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה, ממספר בחינות: החשק לעבוד את ה' הרבה יותר גדול כשנמצאים במצב של שמחה; קיום מצוות בשמחה מבטא את היחס והערך שאנו נותנים למצוות; עובד ה' בשמחה מושך אחריו את כל הסובבים אותו, וגורם לקידוש ה'.
אולם ניתן לשאול: גם לאחר שהבנו שצריכים לשמוח, הרי יש הרבה דברים שקשה לשמוח עליהם - אדם עושה במשך השנה גם עבירות, ואם כן יתכן שלא תמיד השמחה היא מוצדקת, לפעמים העבירות מרובות מהמצוות! הנה, אדם יוצא מיום הכיפורים, לאחר שעשה חשבונות ווידויים. איך אפשר לשמוח לאחר שאדם עושה חשבון נפש, שבמהלכו האדם עסק בכל פרטי חטאיו?
ר' חיים ויטאל מתייחס לכך ואומר שאכן בעת שאדם מתוודה עליו להיות בלב שבור; אך רק אז, ולא כשעושה את מצוות ה'.
עלינו להבין שערכם של המצוות והדברים הטובים שאנו עושים גדול לאין ערוך מערכם של העבירות. מצוות אדם עושה בכוונה ושמח בהם, בשונה מעבירות שבהם תמיד היה רוצה שלא לעשותם, והריהו מצטער לאחר מעשה על כך שנסחף והתפתה ליצרו.
לא רק זאת, גם אמת המידה שבהם מודד הקב"ה את המצוות והעבירות שונה: "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" (יומא עו, א). המשקל שהקב"ה מייחס למעשה טוב הרבה יותר גדול מהמשקל שהוא מייחס למעשה הדורש תיקון - מידה זו נובעת ממידת החסד, כמובן. על מצוות נאמר "עושה חסד לאלפים" - אלפי דורות זוכים לשפע בזכות מצוה אחת, בעוד שעל עבירות נאמר "על שלשים ועל רבעים" - עד ארבעה דורות ישנה השפעה של החטא. אם כן, השמחה אינה רק חשובה לעבודת ה' - היא אמיתית ומוצדקת בהחלט.
ערכם של מעשים חיצוניים
שאלה: האם יש ערך למעשים חיצוניים המבטאים שמחה, בעוד שבפנים היא אינה קיימת?
תשובה: בכל מצוה אפשר להתחיל מבפנים - ואפשר גם מבחוץ, לפי הכלל שלימדנו בעל ספר החינוך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", וסופה של שמחה חיצונית שתשפיע גם פנימה.
אמנם מידה גבוהה יותר להתחיל מבפנים, אך לפעמים זה קשה יותר. גם בתורה אנו מוצאים כך: בפרשת והיה אם שמוע התורה פותחת בשכר ועונש, ורק אחר כך נאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם".
לסיום נצטט את דברי תלמידו הגדול של האר"י, ר' חיים ויטאל (שערי קדושה חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע. אפילו אם הוא צדיק, בראותו כי אין לו תועלת בעבודה ושבאים יסורים עליו, וגם בא אליו בדרך חסידות איך יעלה בדעתך רימה ותולעה להתקרב לריבונו של עולם. וגם גורמת סילוק רוח הקודש מעליו".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
