ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
השמחה כמצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה
כיון שהקב"ה ציוונו לעבוד אותו, בודאי שאנו מצווים לנקוט בכל הדרכים כדי לעשות זאת באופן היותר שלם. תלמידו של האר"י, רבינו חיים ויטאל מבאר שכשאדם שרוי בעצבות אין לו חשק לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו, וכך יש ליצר הרע פתח לגרות את האדם. לעומת זאת כאשר האדם עושה מצוות בשמחה אזי באופן טבעי יהיה לו חשק להמשיך. וזו לשונו (שערי קדושה, חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע... ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ".
העובד שלא בשמחה - כעבד שעובד את רבו בפנים עצובות
ר' חיים ויטאל מדמה את העובד שלא בשמחה לעבד שעובד את רבו בפנים עצובות וזעופות - כמובן שמכוער לעבוד בצורה כזו! גם ביחסי בין אדם לחבירו, כל אדם שעוסק בקבלת קהל יודע על חשיבותם של סבר פנים יפות. אם לא מקיימים מצוות בשמחה - הרי זה מעיד על פגם בהערכת המצווה. הרי אם אדם היה שומע שקיבל מתנה יקרה - הדבר בוודאי היה עושה לו מצב רוח טוב; על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות ה'. על רב ברונא מסופר שהיה "בדיח כוליה יומא" על כך שסמך גאולה לתפילה. ואם על הידור מצווה כך, הרי שלימוד תורה של שעה הינו סיבה לשמוח שבוע! ועל לימוד תורה רוב היום? אפשר לשמוח שנה שלמה! הדבר נובע כמובן מהערכת המצוות; לכן השמחה היא מחוייבת המציאות, על כך שהאדם זוכה לעשות את הדברים החשובים והערכיים ביותר.
קידוש ה'
יש בשמחה גם קידוש ה': כשאדם הינו שומר מצוות והוא מאושר ושמח בכך הרי זה גורם להשפעה על כל מי שרואה אותו, ולהיפך - מי שמודאג כל הזמן שמא אינו עושה הכל כראוי הריהו מרחיק את הסובבים אותו. לא כל היום אדם צריך להיות בצל הביקורת העצמית, אין הקב"ה רוצה שעובדיו יהיו כל הזמן עצבנים ולחוצים, באופן שכל מי שרואה אותם נדחה.
השמחה - תוצאה של מאזן פשוט בין עבירות למצוות
נסכם את מה שראינו עד עכשיו: השמחה הינה מצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה, ממספר בחינות: החשק לעבוד את ה' הרבה יותר גדול כשנמצאים במצב של שמחה; קיום מצוות בשמחה מבטא את היחס והערך שאנו נותנים למצוות; עובד ה' בשמחה מושך אחריו את כל הסובבים אותו, וגורם לקידוש ה'.
אולם ניתן לשאול: גם לאחר שהבנו שצריכים לשמוח, הרי יש הרבה דברים שקשה לשמוח עליהם - אדם עושה במשך השנה גם עבירות, ואם כן יתכן שלא תמיד השמחה היא מוצדקת, לפעמים העבירות מרובות מהמצוות! הנה, אדם יוצא מיום הכיפורים, לאחר שעשה חשבונות ווידויים. איך אפשר לשמוח לאחר שאדם עושה חשבון נפש, שבמהלכו האדם עסק בכל פרטי חטאיו?
ר' חיים ויטאל מתייחס לכך ואומר שאכן בעת שאדם מתוודה עליו להיות בלב שבור; אך רק אז, ולא כשעושה את מצוות ה'.
עלינו להבין שערכם של המצוות והדברים הטובים שאנו עושים גדול לאין ערוך מערכם של העבירות. מצוות אדם עושה בכוונה ושמח בהם, בשונה מעבירות שבהם תמיד היה רוצה שלא לעשותם, והריהו מצטער לאחר מעשה על כך שנסחף והתפתה ליצרו.
לא רק זאת, גם אמת המידה שבהם מודד הקב"ה את המצוות והעבירות שונה: "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" (יומא עו, א). המשקל שהקב"ה מייחס למעשה טוב הרבה יותר גדול מהמשקל שהוא מייחס למעשה הדורש תיקון - מידה זו נובעת ממידת החסד, כמובן. על מצוות נאמר "עושה חסד לאלפים" - אלפי דורות זוכים לשפע בזכות מצוה אחת, בעוד שעל עבירות נאמר "על שלשים ועל רבעים" - עד ארבעה דורות ישנה השפעה של החטא. אם כן, השמחה אינה רק חשובה לעבודת ה' - היא אמיתית ומוצדקת בהחלט.
ערכם של מעשים חיצוניים
שאלה: האם יש ערך למעשים חיצוניים המבטאים שמחה, בעוד שבפנים היא אינה קיימת?
תשובה: בכל מצוה אפשר להתחיל מבפנים - ואפשר גם מבחוץ, לפי הכלל שלימדנו בעל ספר החינוך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", וסופה של שמחה חיצונית שתשפיע גם פנימה.
אמנם מידה גבוהה יותר להתחיל מבפנים, אך לפעמים זה קשה יותר. גם בתורה אנו מוצאים כך: בפרשת והיה אם שמוע התורה פותחת בשכר ועונש, ורק אחר כך נאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם".
לסיום נצטט את דברי תלמידו הגדול של האר"י, ר' חיים ויטאל (שערי קדושה חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע. אפילו אם הוא צדיק, בראותו כי אין לו תועלת בעבודה ושבאים יסורים עליו, וגם בא אליו בדרך חסידות איך יעלה בדעתך רימה ותולעה להתקרב לריבונו של עולם. וגם גורמת סילוק רוח הקודש מעליו".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














