^ 1. מה פירוש ספרי מתים? כלום בכל שנה ושנה ידונו אותם? אלא [א] כל אחד השפיע על צאצאיו או חניכיו. נניח אדם שכתב ספורי ניאוף או כפירה. הרי בכל שנה צריכים להענישו בנוסף על אותן התוצאות הנוספות של הקוראים בספריו. וכן לטובה, אדם שהשפיע ע"י מעשיו או ספריו, ויש המושפעים ממנו, גם מגיע לו תוספת שכר בכל שנה. [ב] או שיש לפרש כפשוטו, יש ספר בו רושמים כל שמותיהם של המיועדים למות בשנה הקרובה.
^ 2.בפירוש המשנה, לפי תרגומו של הר"י קאפח
^ 3.ברכות לא, א.
^ 4.רמב"ם, הל' תפילה פ"א ה"ד.
^ 5.ברכות ז, א.
^ 6.עומד לי משפט.
^ 7.וכך מנהג בני ישראל עד היום הזה (שו"ע או"ח סוף סי' תקפ"א, דברי ט"ז).
^ 8.כך כותב הטור (או"ח סוף תקפ"א).
^ 9.ובאמת אין סתירה בין גישת תלמוד בבלי לירושלמי. כפי שנבאר להלן, גם הבבלי מסכים שיש לשמוח, אבל לא "שמחה יתירה" המגיעה לידי שירה וששון.
^ 10.גם ראש השנה נקרא "חג" כי אמרו בגמרא (ראש השנה ח ע"א וע"ב) "בכסה ליום חגינו" זה ראש השנה. הרי שנקרא "חג".
^ 11.מובא ע"י הרא"ש (ראש השנה פ"ד סי' יד). וכן כתב רש"י (פרדס הגדול, סי' קוע) ועוד קדמונים.
^ 12.וכן מצאנו בסידור רב עמרם גאון שגם הוא הכליל ניב לשון זה בתפילת העמידה.
^ 13.כן כתב גם הרא"ש, ובעקבותיו השולחן ערוך. אבל יש להתפלא כי שלושת הגאונים הביאו הוכחה מהמקרא בסיוע לדעתם. והקדמון רבנו ירוחם (נתיב ששי, סוף א) אומר עליהם שהביאו ראיות נוספות. ומדוע העולם נהג להשמיט?
^ 14.תוספת מעשה רב, פסקא נ"ח.
^ 15.תחילת "מאמר החכמה"
^ 16.שמא כוונת רמח"ל למקרא: יִמְלֹךְ יְדֹוָד לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ: (תהלים קמו, י)
^ 17.בסידור הגר"א (ע"פ נגלה, ערך נרה יצחק מאלצאן, מחבר "אבן שלימה") בפתיחה לתפילות ראש השנה (עמ' 396-397) כתב: "והביטה וראה איך תקנו לנו קדמונינו ז"ל תפלת ראש השנה, שנתקנה רק על כבוד השכינה, שיתגלה כבודו ותראה מלכותו. והרי היה לנו להקהל ולעמוד על נפשינו ביום הדין הגדול והנורא הזה לבקש סליחה ומחילה וחיים ומזון ובנים, כי מי לא נפקד כהיום הזה? מה זה שאמרו ז"ל שלא להזכיר שום חטא ועון בראש השנה שלא לעורר את הדין? ולכאורה הוא בהיפך, שהרי אמרו 'מודה בקנס פטור' ואומר 'ומודה ועוזב ירוחם'... אלא כי כן יסדו לנו בקינות 'אתמה על נפשי איך יערב לנפשי אכול, או איך מאור היום יהיה מתוק עיני או איך אתאוה את החיים אם בהיכל מלכנו יתברך שמיר ושית, וקדרותא אשתכח בכולהו רקיעין? וכן הוא אומר 'על שבר בת עמי השברתי קדרתי'. ואיה הדר אלהינו ואיה תפארתנו ועטרת ראשנו?... לכן לא תקנו לנו חז"ל לומר בתפילת ראש השנה שום בקשה על סליחה וכפרה ומזוני, רק תפילה קצרה על בקשת החיים. וגם זה לפי שרצונו בכך, וזה מה שאומרים 'מלך חפץ בחיים'..."
^ 18.ראש השנה טז ע"א וכן ע"ב.
^ 19.הל' תשובה פ"ג ה"ד.
^ 20.הקיש בין המאמר בזוהר (ח"ב קפו ע"א לבין ח"ג רלא ע"א).
^ 21.שער הכונות, ענין ראש השנה (עמ' רח, ובמהד' ישנה עמ' צ)
^ 22.בספרו "חזון עובדיה", ימים נוראים, עמ' קלה.
^ 23.מפרשי דברי הגר"א ("אור חדש") ניסו לגשר בין הדיעות ואמרו שאם הבכיה באה מחמת דבקות בהקב"ה, וכדברי הט"ז באו"ח סי' רפח ס"ק ב) מותר. אבל דומני שהחילוק הוא דק, שאם הבכי בא ע"י זכירת עונותיו, הגר"א ודאי מונע זאת. וגם הבכי של אבותינו (בספר נחמיה הנ"ל) היתה גם מחמת דבקות בהקב"ה, וגם שם עזרא ונחמיה מנעו זאת!