ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשהייתי תלמיד בישיבה, מזמן, המורים והמדריכים שלי עודדו אותנו בכך שהזכירו לנו שעכשיו יש לנו חודש נוסף בסמסטר החורף, ולכן אנחנו יכולים וצריכים להשיג הרבה יותר בלימוד התורה. למען האמת, לא כולנו, תלמידי חכמים בראשית דרכם, אימצנו את האתגר ואת העידוד ללבנו.אך המורים הבינו שאחרי חודש של חגים כולנו זקוקים לדחיפה כדי להתחיל באמת. הזיכרונות מהחגים, ההשראה והמשמעות של התפילות, תחושת המשפחתיות והרווחה - כולם דלק שעוזר לנו להמשיך בדרך. אך טעינת המצברים לקראת חורף מוצלח היא משימה פרטית של האדם שדורשת ממנו רצון ומסירות, התמקדות וכוח עמידה. המשימה איננה מעבר לכוחותינו, אך היא דורשת מאתנו כוח רצון, נחישות ואופטימיות.
כולנו מכירים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש למזג האוויר - כמות אור השמש, הגשם, העננים וכדומה - על מצב הרוח שלנו. תמיד חשבתי שזה מעניין שהתורה לא אומרת כמעט שום דבר על מזג האוויר. היא מזכירה שאברהם אבינו ישב מחוץ לאוהל שלו בחום היום, אבל לא מספרת לנו באופן כללי כמה חם במזרח התיכון רוב השנה.
התורה לא מכירה בתנודות במצבי הרוח של האדם בעקבות השינויים בעונות השנה או מוכנה להתחשב בהם. בני האדם הם הסתגלנים מכל היצורים, והם חיים בכל רחבי כדור הארץ, בכפור ובחום, ביערות הגשם ובמדבר. שום יצור חי אחר איננו מסוגל לעשות זאת. זה חלק מהברכה שברך הקב"ה את האדם, "מלאו את הארץ וכבשוה". האנושות הגשימה את הברכה הזאת ועמדה באתגר הזה בהצלחה יתרה באלפי שנות קיומה. זה אחד מרבבות פלאי הבריאה שהם חלק מהקיום היומיומי שלנו.
התלמוד לעומת זאת כן מתייחס לסוג אחד של מזג אוויר, בעיקר לעונת הגשמים בישראל ולצורך וליכולת של התפילות למנוע או להפסיק את הבצורת בארצנו המבורכת אך הצחיחה. ההשקפה היהודית אומרת בעיקרה שמזג האוויר תלוי ברצון השמים ולכן תפילה ומצוות הן הנשק היחיד שיש לבני האדם במלחמה בבצורת.
מאחר שארץ-ישראל שוכנת על קו שבר גיאולוגי, רעידות אדמה קלות מורגשות כאן לעתים קרובות. בתנ"ך אנחנו קוראים על רעש אדמה בקנה מידה גדול שהתרחש בתקופת בית המקדש הראשון, ובראשית המאה ה-19 חרבה העיר צפת בגלל רעידת אדמה. אך אל דאגה, חברים, השנה הזאת תהיה שנה טובה ושלווה.
אני נוסע לברזיל ולארצות הברית למשך רוב החודש הקרוב. הלחץ לגייס כספים לקרן דסטני הוא לחץ מתמיד ומדאיג בשבילי, אך אני כבר די מורגל בו. דסטני מפעילה כמה תוכניות של הרצאות בחודשי החורף הבאים עלינו לבריאות ולטובה. בין התוכניות בישראל יהיו שיעורים עם הרב שלמה ריסקין, הרב נתן שרמן ורוברט אומן, בין היתר. החודש יש גם תוכנית של הרצאות בניו יורק שישתתפו בה הרב ד"ר אלי עבאדי מבית הכנסת אדמונד ספרא, הרב פסח קרוהן ואני. הסוד להתגברות על המלנכוליה שבאה אחרי החגים היא להיות עסוקים בפרויקטים מועילים ובעבודה יצרנית.
זה בעצם גם סוד החיים עצמם, כי לשם כך נבראנו. יש בחיים הרבה הסחות דעת ועניינים פעוטי ערך שמעסיקים אותנו. אסור לנו להניח להם לתסכל ולדכא אותנו. המרחק בין המקום הרוחני שבו היינו בחודש תשרי והמקום הרוחני שבו אנחנו נמצאים היום אולי גדול. עם זאת, אסור לנו להתייאש לעולם מהיכולות שלנו להשתפר ולהצליח בכל פן של הקיום האנושי. ההישגים שלנו בחודש תשרי יעמדו לנו לאורך השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
