ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
כך סבב ר' שמואל בין בתי העיר, כשהוא רחוק מאד מביצוע המשימה. והנה, תוך כדי נדודיו הבחין לפתע, שבבית המרזח יושבים שלושה יהודים קלי דעת, ובערב היום הקדוש משחקים בהימורים. הוא אזר אומץ, נכנס לבית המרזח, ופנה למהמרים בבקשה לתרום לקיום המצווה.
השלושה פרצו בצחוק גדול והתלוצצו על חשבונו. לבסוף, חמד אחד מהם לצון, ופנה לר' שמואל בהצעה – אם תשתה בבת אחת ספל גדול של משקה חריף, אתן לך שליש מהסכום. הסכים ר' שמואל להצעה, ברך שהכול ושתה את הספל עד תומו. החבורה פרצה בצחוק, ומיד פנו אליו השניים הנוספים בהצעה לשתות ספלים נוספים, ולקבל את יתרת הסכום.
שיכור כלוט, יצא ר' שמואל מבית המרזח והסכום כולו באמתחתו. בשארית כוחותיו, ניגש לפדות את המשפחה הכלואה, ומיד פנה לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי'. אולם, בפתח בית המדרש הכריע אותו שיכרונו והוא נפל ונרדם על הרצפה.
בני העיר שהגיעו לתפילה גילו, לתדהמתם, את ר' שמואל שרוע שיכור על הרצפה, וכל ניסיונותיהם להעירו לא צלחו. התפילה החלה, ספרי התורה הוצאו מההיכל, ונישאו אל התיבה לאמירת 'כל נדרי'. ברגע זה התעורר ר' שמואל, וכשהוא מעורפל כולו נכנס לבית הכנסת. המראה שנגלה לעיניו הזכיר לו את שמחת תורה, והוא פרץ בקריאה רמה: "אתה הראית לדעת" (פסוקים הנאמרים בפתח ריקודי שמחת תורה).
הנוכחים רצו להסותו, אך הרבי אמר – בעבודתו היום תיקן ר' שמואל את כל מה שיהודי צריך לתקן עד שמחת תורה.
סיפור זה מבטא את הרעיון שכל חגי תשרי הם מהלך אחד של עליה והתקדמות. חגי השמחה – סוכות ושמחת תורה הם המשך אחד לימים הנוראים – ראש השנה ויום הכיפורים. בראש השנה קיבלנו את הכוחות לשנה החדשה, ומכאן ואילך אנו בונים כוחות אלו בקדושה. ביום הכיפורים בנינו את הכוחות הרוחניים בטהרה, ובשביל כך היינו מוכרחים להשיל ליום אחד את החומר. בסוכות אנו מתעלים כבר למדרגה, שגם את החומר אנו מסוגלים לחיות בקדושה. לכן בסוכות כל חיינו הם במצווה – אכילה, שינה וכל החיים. ובשמחת תורה, השלמנו את כל המהלך, השלמנו את התורה והשמחה שלימה.
לרעיון זה יש ביטוי מעשי – סוכות אינו חג של פריקת המתח מהימים הנוראים, אלא המשך ההתעלות של חיים שלמים. נמצאים כל העת בסוכה, שמחים ומתקדשים בחיים.
ניתן להדגים זאת דרך ההקבלה של חגים אלו לבית המקדש. מבואר בחסידות, ש21 הימים שמראש השנה להושענא רבה הם התיקון לחורבן ימי בין המצרים מ – יז בתמוז ל – ט' באב.
ואכן, כתוב שבזמן שנכנסו הנוכרים להיכל, מצאו את הכרובים בקודש הקודשים חבוקים זה בזה (יומא נד). הכרובים מבטאים את הקשר והאהבה בין ישראל לאבינו שבשמיים, בשעה שישראל עושים רצונו של מקום – פניהם איש אל אחיו, בשעה שחוטאים – הם פונים אחור לאחור.
שואל הבני יששכר – אם כך, כיצד בשעת החורבן, כשישראל חוטאים, היו הכרובים חבוקים זה בזה? ועונה – בשעת הפרידה מתעוררים געגועים גדולים. כשהשכינה נפרדה כביכול מישראל, היא חיבקה אותנו באהבה וגעגועים גדולים.
לאור זאת, אפשר להקביל את חזרתנו לכרובים למהלך של חגי תשרי. בראש השנה אנו שומעים . שומעים קול שופר. וכתוב – שקול השופר דומה כאילו מגיע ממקום קודש הקודשים ("שופר כיוון דלזיכרון הוא כלפנים דמי"- ראש השנה כו). ואכן, משה רבנו היה עומד בהיכל ושומע את קול ה' מגיע אליו מבין שני הכרובים. כלומר בראש השנה אנו עדיין בחוץ, אך זוכים לשמוע קולות מקודש הקודשים.
ביום כיפור – אנו מתעלים ונכנסים עם הכהן הגדול לקודש הקודשים. נכנסים לרגע ויוצאים. ובסוכות – אנו כבר יושבים בקביעות תחת כנפי הכרובים, שהרי גובה הסכך נלמד מגובה כנפי הכרובים (סוכה ה). לשיא התיקון אנו מגיעים בשמחת תורה, כשאנו אוחזים בתורה הקדושה, המונחת בקביעות תחת כנפי הכרובים בתוך ארון הברית.
"משכני אחריך נרוצה" – זה ראש השנה ויום הכיפורים. "הביאני המלך חדריו" – זה סוכות, שאנו נמצאים עם המלך בחדרו. "נגילה ונשמחה בך" – זה שמחת תורה (שיר השירים רבה א, לב), ב"ך – כב', יום כב' בתשרי – שמחת תורה.
שנזכה לשמוח עוד השנה עם המלך במסיבו בשמחה השלימה בבית מקדשנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
