ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חיינו מורכבים מתהליכים מחזוריים של התכנסות ויציאה. לילה ויום, חורף וקיץ, שלכת ולבלוב. כמו בטבע, כך גם בגוף ובנפש. לעיתים נעשית ההתכנסות לשם יציאה, כמו הלב שמתמלא דם כדי להזרימו החוצה ממנו - לגוף, ופעמים שהיציאה נעשית על מנת לכנוס, כמו הנשיפה שנועדה לרוקן את הריאות כדי לנשום אחר כך פנימה אוויר נקי עם חמצן. התהליך המחזורי הזה מקיים את החיים. הוא החיים.
כך גם בנפש: פעמים שאדם נזקק לצאת לחופש, לטייל בחוצות, כדי להתמלא בכוחות חדשים להמשך חייו בביתו. ופעמים שאדם לומד מקצוע, רובץ על ספריו, עושה תרגילים, והכול לקראת יציאתו אח"כ לפעילות בעולם שסביבו.
המחזוריות הזו יכולה להיות ריקה מתוכן ומערכים, כמו במיני הצומח והחי שבטבע, שהם צומחים ונובלים, נולדים ומתים. ואפשר שתהיה למחזוריות הזו משמעות ערכית, ואז, כל כולה תהליך של התעלות ותיקון עולם.
התשובה אל ה' נותנת למחזוריות הזו משמעות. התורה ומצוותיה מדריכים אותנו כיצד לתת משמעות של תשובה למחזוריות שבחיים, ועל ידי כך להעלותם ולרוממם תמיד. מהמסלול היומי לשבועי, מהשבועי לחודשי, ומהחודשי לשנתי.
קרבן התמיד והתפילות שתוקנו כנגדו
המשמעות של המחזור היומי באה לידי ביטוי בקרבן התמיד. קרבן אחד בבוקר, בזמן שהשמש זורחת והחיים מתעוררים בפריחה ובצהלה, וקרבן אחד בין הערביים, כשהיום הייגע הולך ונאסף, והחושך עומד לכסות את הארץ. ואין יום בלי לילה שלפניו, ואין לילה בלי יום שלפניו.
קרבן התמיד בא לתת משמעות למחזוריות הזו. העולם כולו שואף להתעלות אל השלמות, להתעלות ולהידבק בה'. פעמים שההתעלות נעשית על ידי הצמיחה, וזאת המשמעות של קרבן התמיד בבוקר.
וכאשר הצמיחה מיצתה את עצמה, ממשיכים אל השלב הבא על ידי התכנסות. לפעמים זו התכנסות ללילה, לקראת המשך צמיחה למחרת. ופעמים שהצמיחה מיצתה את עצמה לגמרי, הגבולות שבעולם הזה אינם מאפשרים עוד להמשיך, והאדם נאסף אל בית עולמו. אבל אין כאן כיליון, חלילה. נשמתו של האדם ממשיכה להתעלות בעולמות עליונים, כפי ערך מעשיו הטובים שהיה עושה בימי חייו בעולם הזה. כנגד זה היו הכוהנים בבית המקדש מקריבים את קרבן התמיד של בין הערביים, לרמז שגם השקיעה והסיום אינם אלא המשך התעלות, ריח ניחוח לה'.
כיום, כשבית המקדש חרב, התפילות הקבועות, שחרית, מנחה וערבית, מבטאות את המשמעות הפנימית של מחזוריות החיים היומית.
ימי החול והשבת
מחזור ארוך יותר מהמחזור היומי הוא מחזור השבוע. ששה ימים אדם עוסק במלאכתו, בונה ויוצר. לשם כך נברא, כדי שיהיה שותף עם הקב"ה בבניין העולם.
אולם עד כמה שתהיה המלאכה חביבה, יש בה שיעבוד לעולם המעשה. לו היה מותר לנו לעבוד בכל ימות השנה ברציפות, העול המעשי שמוטל על האדם היה דוחק אותו לעבוד תמיד, והאדם היה שוכח את נשמתו. לשם כך נבראה השבת, בה נצטווינו לשבות מכל מלאכה, להתכנס פנימה אל מדרגת הנשמה שלנו, לזכור את בורא העולם שהוציאנו מארץ מצרים.
על ידי כך תיווצר המחזוריות המבורכת. מתוך השבת נוכל לצאת לששת ימי המעשה בכוחות מחודשים, ובכוונה נכונה, לבנות ולתקן את העולם. ומתוך ששת ימי המעשה, נוכל להבין אח"כ בשבת באופן עמוק יותר את משמעותו של עולם המעשה, שתפקידו של עם ישראל לגלות בו את דבר ה'.
החודש והשנה
שני המחזורים הללו, של היממה והשבוע, הם מחזורים שאינם תלויים במעשה האדם. הם נקבעו מששת ימי בראשית. התורה גילתה לנו כיצד לרומם אותם בקרבן התמיד, בתפילות ובמצוות השבת. שני המחזורים הבאים, החודש והשנה, תלויים בישראל.
ואף שמחזור הלבנה שעל פיו מקדשים את החודש הוא בריאה אלוקית, מכל מקום נתן הקב"ה בידי ישראל את הסמכות לקדש חודשים, ועל ידי כך ליצור בכל חודש התחדשות שיש בה משמעות להמשך עילויו של העולם. קידוש החודש קובע את תחילתו של החודש, וקידוש חודש תשרי קובע את תחילת השנה החדשה.
וכיוון שאלו מחזורים שקשורים אלינו יותר, כדי להתחדש בהם עלינו לשוב בתשובה, לחזור אל המקורות, ומתוך כך להתחדש בכל חודש ובכל שנה.
התחדשות קטנה ישנה בכל חודש. לכן יש נוהגים לצום בערב ראש חודש ולערוך בו תפילת "יום כיפור קטן", לכן בזמן המקדש היו מקריבים בראש חודש קרבן מוסף לכפרה, ולכן יש בראש חודש חגיגיות מסוימת - לכבוד ההארה החדשה שישנה בעולם.
אולם ההתחדשות הגדולה והמשמעותית ביותר לחיינו הרוחניים נעשית בראש השנה ובעשרת ימי תשובה. בזכות ראשי החודשים, שמקדמים אותנו מחודש לחודש בתוך השנה, לאחר שנים עשר חודשים אנו עולים לקומה חדשה, לשנה חדשה. חיים חדשים עומדים להיות מושפעים לעולם, ועלינו להכין את עצמנו לקליטתם.
המחזור השנתי
ביראה ובשמחה עלינו לגשת לימי התשובה. לימים שבהם נתייצב לפני ה' אלוקינו, אשר בידו נפש כל חי, לקבל ממנו את החיים לשנה החדשה.
כשאנו יודעים כי הברכה שיעניק לנו ה' לשנה החדשה תלויה במעשינו, הננו מתמלאים ביראה גדולה, שהרי מי יודע מה יעלה בסוף החשבון. שמא יתברר שבשנה שעברה התרשלנו בתפקידנו. שמא יתברר כי עסקנו בדברים צדדיים, ואת העיקר שהיה מוטל עלינו הזנחנו. והרי כל ברכת השנה החדשה תלויה במצבנו, ומי יצדק לפניו בדין.
אך יחד עם זאת, יש גם שמחה פנימית בעמידה המחודשת, השנתית, לפניו יתברך. העמידה הזו לפניו מעוררת אותנו לתשובה, ואין אושר פנימי עמוק יותר מהחזרה אל הנשמה הטהורה שלנו. ברוך ה' שזיכנו להגיע לימי התשובה, בהם נוכל לחזור להיזכר בכל התקוות הטובות שהיו לנו, בכל הספרים הקדושים שרצינו ללמוד, בכל המעשים הטובים שרצינו לעשות, בקשרים שרצינו לחדש, בסליחות שרצינו לבקש. שטף החיים מאלץ אותנו לעסוק בבעיות בוערות, ותוך כך משכיח מאיתנו את המטרות הגדולות. בימי הרחמים והסליחות נוכל לעמוד שוב לפני ה', להתבונן על מהלך חיינו במבט כולל, לבקש ממנו שיעזור לנו לסדרם מחדש בצורה נכונה ומאוזנת, שיעביר פשענו וחטאותינו מנגד עיניו כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם. זוהי תשובה מאהבה. תשובה אל הטוב מפני שהוא טוב, ולא מפני הפחד מהעונש.
מובטח לנו שאם נערוך חשבון נפש אמיתי, אם ניזכר בכל השאיפות הטובות שלנו ונחשוב כיצד להגשימן בשנה הבאה, נזכה לתשובה אמיתית, שתתקבל לפני הקב"ה. מתוך כך גם נזכה לחיים טובים בשנה הבאה.
חשבון נפש כללי
כמו חשבון הנפש הפרטי כך גם הכללי. הבעיות הניצבות לפנינו תדיר דורשות מאתנו תגובה מיידית, מעשית, ותוך כך אנו עלולים לשכוח את הבעיות הגדולות, שבהן הכל תלוי.
לפיכך זיכנו ה' לחזור ולעמוד לפניו בראש השנה וביום הכיפורים כעם שלם, ולא רק כיחידים. הדבר בא לידי ביטוי בעבודת בית המקדש, וגם כיום - התפילות החשובות של ראש השנה ויום הכיפורים הן תפילות כלל ישראליות.
עלינו להודות תחילה על כל הטוב שה' גמל עמנו בקיבוץ הגלויות, הפרחת השממות, החזרת הריבונות הישראלית על חלקים מארץ ישראל, הקמת בתי מדרש של ארץ ישראל, וצמיחתו של ציבור אמוני, שמתחיל לאחד בחייו את הקודש והחול, את הרוח והחומר, כהדרכתה המקורית של תורת חיינו. ומתוך כך עלינו להתבונן בכאב בכל הבעיות הקשות שעמנו ניצב בפניהם - התבוללות איומה, התרחקות של המוני יהודים מתורה ומצוות, פירוד לבבות, קיפוח דלים, התערערות חיי המשפחה והתרופפות בהכרת זכותנו על ארץ ישראל.
בגדלות ובחירות
על כל אחד מאיתנו, ובמיוחד על אלה שמסוגלים לפעול גדולות למען כלל ישראל, לשית עצות ולקבל על עצמם לעשות יותר למען כלל ישראל, למען תיקון עולם, למען גילוי דבר ה' בישראל ובעולם כולו.
עלינו להתגדל בתורה ולהיות בני חורין מכל מיני שעבודים, בין ציבוריים וחברתיים, ובין דעות כוזבות ותדמיות שקריות. ועל ידי כך תוכל התורה להאיר את דרכנו ולהביאנו לתשובה אמיתית וגאולה שלימה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
