ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
אם זה נכון, יש בהחלט הצדקה לשאול למה לטרוח ולתכנן את העתיד ולמלא את לוח השנה באירועים שיתרחשו רק בעוד חודשים. האין זה מעשה של יוהרה שאין למעלה ממנו, ואולי אפילו מעשה חסר כל תוחלת? עם זאת, למרות ההבנה הזאת שמשותפת לכל בני האדם, הטבע שלנו דורש מאתנו לתכנן את העתיד ולקבוע מועד לאירועים ולפרויקטים זמן רב לפני שהם קורמים עור וגידים ומתרחשים.
כולנו מודעים מטבענו לכך שהחיים אינם מרוץ קצר אלא מרתון, ולכן מצריכים תכנון, הכנות וחזון לטווח הרחוק. לכן אנחנו אוזרים אומץ וביטחון עצמי וממלאים בתוכניות את הלוח של השנה הבאה. בעשותנו כן, אנחנו מתגברים על כל הספקות וחוסר הוודאות שתמיד מלווים אותנו.
המורים שלי בישיבה לימדו אותי לפני שנים רבות שאדם צריך תמיד להיות עסוק במעשים ובפרויקטים חשובים, מפני שאז יש סיכוי טוב יותר שמשמים יעניקו לו את הזמן ואת היכולת להשלים את הדברים עד תומם.
אנחנו מכירים את העובדה המרשימה שאנשים שנחושים בדעתם לחיות כדי לחגוג אירוע משפחתי מסוים או להגיע למטרה מסוימת מצליחים לגייס את הכוחות הדרושים כדי להגיע לאותו אירוע או להשיג את אותה המטרה למרות שהסיכויים הגשמיים הרגילים הם לרעתם. תכנון העתיד עוזר לנו להבטיח שאכן יהיה עתיד שאותו נוכל לחוות!
החיבור והאהבה שלנו לנכדים שלנו (ולרבים מאתנו שזכו לכך, לנינים שלנו) נובעים מהביטחון שלנו בעתיד. הנחישות שלנו להביא דורות עתידיים לעולם חסר ודאות היא כשלעצמה חיזוק של האמונה והביטחון בהשגחה העליונה.
המדרש מלמד אותנו שבנקודת שפל בחיי העם היהודי, בעבדות מצרים, הייתה בקרב בני ישראל מגמה להפסיק להתרבות. למה להוליד עוד עובדים אומללים לפרעה? למרות זאת, שכנעה מרים, אחות משה ואהרון, את הוריה להתעלם מהמדיניות ההגיונית הזאת לכאורה, וכך בא לעולם משה, מושיעם של ישראל והמורה הגדול של האנושות כולה.
כל הסיפור של עם ישראל הוא סיפור של מבט קדימה. מדינת ישראל נבנתה על בסיס היכולת של היהודים שחיו באזורים שונים, אך שונאים, של העולם לשאת עיניים לעתיד, אל תקופה ומקום שבו תהיה ליהודים ישות לאומית משלהם ומידה רבה של שליטה בגורלם. במקרה הטוב, זאת הייתה תקווה לא סבירה, אפילו חלום באספמיא, אבל תסתכלו עלינו עכשיו. מבט אל העתיד הוא אחד המפתחות ליצירת עתיד.
נראה שעם השנה הבאה מגיעות גם בעיות גדולות. מה יהיו התוצאות בסוריה ובמצרים ובשאר שכנותינו בעולם הערבי האלים והבלתי יציב? מה יקרה בכלכלה ובסוגיות החברתיות שמפלגות כל כך את העם פה בישראל? מה יהיה עם גיוס החרדים? כיצד תתפקד הרבנות הראשית בישראל והנהגתה החדשה? ומעל הכול, עדיין מרחפת עלינו הסכנה הגדולה של העניין האיראני.
אז מה אנחנו יכולים לומר עכשיו על העתיד של שנת תשע"ד? מי יודע? ובכל זאת, אני מרגיש שמחובתי למלא את לוח השנה שלי באירועים ולהיות בטוח שזאת תהיה שנה טובה לכולם, למרות כל הבעיות שעדיין מטרידות אותנו. יהודים תמיד נשאו עיניים לימים טובים יותר, והיכולת הזאת אפשרה לנו להוסיף להתקיים ואפילו לשגשג גם בתקופות קשות.
ראש השנה הוא זמן של מורא ומשפט, אך זה גם זמן לשאת עיניים לעתיד. השנה הקודמת חלפה, ואנחנו התמודדנו עם כל אתגריה. כעת עלינו להתמודד עם האתגרים של השנה החדשה בקור-רוח ובביטחון, מפני שהעתיד שלנו טומן בחובו אינספור אפשרויות וברכות. שנה טובה ושמחה לכולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
