ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נוסף לכך היו יחידות שמראש לא יועדו להשתתף בגירוש מתוך חשש של הצבא שביחידות אלו יירשמו אחוזי סרבנות גבוהים, כמו למשל: גדוד נצח יהודה, מחלקות מסוימות של בני"ש, והשמועה אומרת שאף חטיבת גולני לא שותפה בגירוש מסיבה זו. מפעילי השטח ידוע לנו על עוד רבים שהיו מוכנים לסרב אף הם לפקודת הגירוש לו התופעה היתה רחבת היקף.
אי לכך צודק מאוד רוני בקשי, במאמרו משבוע שעבר 'המאבק שלא היה', בו טען שלו הציבור ומנהיגיו היו נשמעים להוראת הגר"א שפירא שליט"א ומריצים את נושא הסרבנות בכל הכוח, ייתכן בהחלט שהגירוש וכל השלכותיו היו נמנעים.
שוללי הסירוב טוענים מספר טענות כנגדו וראוי להתייחס אליהן:
א. הנוסחה המפחידה: מתנגדי הסירוב מהלכים עלינו אימים שאם נסרב לגרש יהודים, השמאלנים יפסיקו לשמור על המתנחלים והצבא ייקרע. הנוסחה הזו דמגוגית ולא נכונה. המקבילה במשוואה לגירוש יהודי גוש קטיף היא גירוש שמאלנים ולא הפסקת השמירה. כלומר, אם תקום ממשלה שתחליט לגרש את אנשי הקיבוצים, משפיים למשל, כדי לתת את השטחים הנרחבים והמוריקים למשפחות ברוכות ילדים מבני ברק, אזי סירוב החיילים השמאלנים להשתתף בגירוש כזה יהיה דומה במקצת לסירוב שלנו לגרש את יהודי גוש קטיף (דומה רק במקצת, כי הרי לא מדובר במקרה הזה לתת את השטח לרוצחים או לאויב חלילה).
המקבילה להפסקת שמירת השמאלנים על המתנחלים היא הפסקת שמירת המתנחלים על קיבוצי הצפון. כלומר גירוש מול גירוש ושמירה מול שמירה. העובדה שאני מסרב לגרש יהודי מגוש קטיף דורשת ממני להבין את מניעיו של זה שיסרב לגרש קיבוצניקים משפיים. אך העובדה שלמרות המחלוקת בינינו אני שומר על הקיבוצניקים בצפון, מחייבת את השמאלן להשתתף בשמירה על ההתנחלויות. כלומר היות ותפקידו של הצבא הוא שמירה והגנה, אין אי ציות לפקודת גירוש כזו או אחרת מהווה עילה להפסקת ההגנה על קבוצה זו או אחרת באוכלוסייה.
ב. 'הסרבנות פוגעת בצבא'. טעות - הסרבנות מצילה את הצבא! שורש הוויכוח הוא לא הסרבנות אלא מה תפקידו של הצבא. אנו סבורים שתפקיד הצבא להגן על היהודים (ובעתיד לשחרר את כל א"י מידי הנכרים); השמאל חושב שתפקידו של הצבא הוא לשמור על החוק (שמיושם בעיקר נגד המתנחלים, שהרי רבבות בתים ערביים לא חוקיים קיימים במדינה ושם החוק נעלם משום מה) ועל ערכי השמאל השולטים במדינה. מחלוקת זו לא נוגעת רק ביחס לגירוש יהודים, אלא בעיקר לשלום החיילים עצמם. קחו למשל את המושג "טוהר הנשק" בפרשנותו השמאלנית, המעדיפה חייל יהודי הרוג על פני אזרח ערבי הרוג. אני זוכר, עוד במלחמת לבנון הראשונה, שהר"מ שלי בישיבת נתיב מאיר סיפר על חבריו שנהרגו בקרבות בדאמור, בגלל ההוראה שלא להפגיז בתים שמסתתרים בהם מחבלים, אם מזהים שם אזרחים. כמובן שמאז נהרגו חיילים רבים בגלל מדיניות זו, גם במלחמת אוסלו (חומת מגן), למשל, בקרב המיותר בג'נין שיכול היה להיגמר ללא חיילים הרוגים, לו היו מפגיזים את המחנה, וגם במלחמת לבנון האחרונה, כפי שניתן לשמוע מלוחמים רבים. הסרבנות תעלה על השולחן את הסוגיה המהותית הזו של בירור תפקידו של הצבא.
האם תפקידו היחיד הוא לעשות כל מה שניתן כדי להגן על יהודים, או שמא יש לו תפקידים אחרים שונים ומשונים, חלקם פוליטיים במהותם, וחלקם שמירה על חיי אזרחי אויב, במחיר חיילים הרוגים שלנו. תמהני, איך נושא זה שהוא בנפשנו כפשוטו, לא עולה לדיון גם אצל אלו שכל הזמן מסתכלים לראות אם העם איתנו. הרי בסוגיה זו, של ערך חייו של חייל יהודי וממילא הגדרת תפקידו של הצבא, אין ספק שהעם ברובו הגדול חושב כמונו. אני מאמין שרוב מוחלט של ההורים בישראל יעדיפו לראות את בנם החייל חי, במקום שייהרג בקרב מסובך כדי לשמור על חיי אזרח אויב.
ג. 'הסרבנות מרחיקה'. מתנגדים רבים לסירוב לפקודת גירוש סבורים שאנו מרחיקים בכך את עם ישראל. גם זו כמובן טעות מצערת. כדי ליצור חיבה חייבת קודם לכן להיות הערכה. אף אחד לא מעריך את מי שמחפש אהבה ולשם כך מוותר על עצמיותו ועקרונותיו. כל חייל ששירת בצבא ראה שבסופו של דבר החיילים החילונים העריכו בדרך כלל דווקא את החייל הדתי שנלחם על אמונתו ועקרונותיו, ולא את החייל המתחנף או הדתי לייט. הרב זצ"ל הורה לנו את הדרך, כבוד הדת ורק אחר כך חיבת הדת. אין קיצורי דרך. מי שינסה, כאותה אשה מוכה, לזכות באהבה בלי לשמור על כבודה, ימצא את עצמו מוכה שוב ושוב ללא הערכה וללא אהבה. יש הסבורים שמי שתומך בסירוב עושה זאת מתוך ייאוש מן העם, ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך אמונה בעם ובסגולתו, אנו מאמינים שכאשר יפגוש ערכיות עוצמתית, העומדת על שלה, העם ידע להוקיר אותה ויחפוץ להתקרב אליה.
כמובן ישנו החשש שמהלך כזה יגרום לתגובה דיקטטורית של סגירת ישיבות ומכינות. האם המחיר הזה כדאי? זו אכן שאלה כבדה, אך אנו אמונים על כך שאנו לא עושים את חשבונותיו של הקב"ה. אנו עבדי ה' יתברך וחייליו. ומכיוון שכך עלינו לעשות רצונו, והטוב בעיניו יעשה. כל שירותנו בצבא נובע אך ורק מתוך הבנה זו. לכן, כל פקודה הנוגדת את ההלכה אסור לבצעה, כפי שפסקו גדולי הרבנים בזמנו ביחס לגירוש יהודי חברון (הגר"ש ישראלי והגר"ש גורן והרב נריה זצ"ל ויבלט"א הרב שפירא) וכפי שחזר ופסק שוב לפני גירוש יהודי גוש קטיף, הרב שפירא שליט"א. אין אנו אמורים לעשות חשבונות מתי משתלם לשמוע להלכה ומתי לא, לכל דבר יש גדרים ברורים וכאשר הם לא ברורים ההכרעה נתונה בידי פוסקי הדור ובידיהם בלבד. עיקרון זה נכון הן ביחס לחילולי שבת, הן ביחס לבעיות צניעות והן ביחס ליישוב הארץ. ככל שאנו, הציבור הדתי, נפנים זאת ונחנך כך את ילדינו ותלמידנו, כך נזכה לעשות יותר את רצון ה' וממילא נזכה מן הסתם ליותר סיעתא דשמיא בכל מאבקינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
