ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
גדולתו של משה רבנו, אדון הנביאים, איננה זקוקה ל"יחסי ציבור". הרמב"ם כבר קבע כי כינויו של משה "נביא" הוא רק על דרך השיתוף ואין להשוות את מדרגת משה בנבואה למדרגתם של שאר הנביאים. אף על פי כן, נעסוק בגדולתו של משה כפי שהיא משתקפת דווקא בפרשת השבוע.
בחלקה הראשון של הפרשה, עם סיום הציווי על המשכן, משה נותן לעם ישראל את פרשיית השבת בה מוכרז כי השבת היא:
"בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקֹוָק אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות ל"א יז).
אחרי הנפילה הגדולה של חטא העגל, משה מתייצב כסנגורם של ישראל. במסירות נפש תוך ויתור על ענייניו הפרטיים, דורש הוא את טובת הכלל. משה מכריז כלפי מעלה:
"וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתּ" (שם ל"ב לב).
בסוף הפרשה מספר הכתוב את הסיפור המופלא:
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה ...כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" (שם ל"ד כט,לה).
מיד בהתחלת פרשת ויקהל שוב חוזרת פרשיית השבת:
"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק" (שמות ל"ה ב).
חכמים תיקנו לנו בתפילת שחרית של שבת את הנוסח הבא:
"ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו, כליל תפארת בראשו נתת,
בעמדו לפניך על הר סיני, שני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהן שמירת שבת".
נשתדל בע"ה להסביר:
א. מדוע השבת היא מתנת חלקו של משה?
ב. מדוע נקרא משה בכתוב ובפי חכמים, "עבד נאמן"?
ג. מה הקשר בין שתי העובדות הללו לבין "כליל תפארת בראשו נתת לו".
נשתדל לענות על כל השאלות ב"חדא מחתא".
משה רבנו התייצב מול עם ישראל המשועבד במצרים והכריז כי בא לשחררם בשליחותו של בורא עולם. הצעד הראשון בהליך השחרור היה כאשר שכנע את פרעה לתת להם יום מנוחה שבועי - יום השבת. השחרור משמעותו לא רק חופש מעבודה, אלא בעיקר חופש מ"חומר" ו"שעבוד" ל"רוחניות".
מאידך גיסא, ברגע שמשה קיבל עליו את השליחות הוא הפך להיות "עבד לעם קדוש". בכך העניק לעם ישראל את התובנה כי דחיית צרכי הפרט מפני צרכי הכלל מרוממת.
הרגע בו הגיע משה לשיא השיאים של "עבדותו" ומסירותו למען עם ישראל היה בפרשתנו - כאשר משה היה מוכן ל"המחות מן הספר" למען עם ישראל.
פרשיית השבת הראשונה באה לאחר מעמד הר סיני ונתנה משמעות רוחנית ליציאת מצרים. חטא העגל שמשמעותו השתעבדות ל"עגל הזהב" העמיד בסימן שאלה את מרכזיות חיי הרוח בעם ישראל.
מסירות הנפש של משה למען העם הבטיחה את הסליחה. הקב"ה בישר זאת פעמיים. בראשונה בקירון עור פניו של משה - משה התעלה וזכה למדרגת "עבד נאמן" של עם ישראל. עם ישראל זכה שוב ב"שבת" כשגם בלוחות השניים מופיעה פרשת השבת בנוסח של "שמור".
עכשיו נבין יותר את נוסח התפילה:
"ישמח משה במתנת חלקו (מתנת השבת לעם ישראל וקבלת השליחות), כי עבד נאמן (של עם ישראל) קראת לו, כליל תפארת בראשו נתת (קירון עור פניו), בעמדו לפניך על הר סיני (בהתחננו למען עם ישראל), שני לוחות אבנים הוריד בידו (הלוחות השניים), וכתוב בהם שמירת שבת (שמור את יום השבת)".
מי יתן ונזכה למנהיגים הדומים, כמה שאפשר, למשה רבנו ה"עבד הנאמן"
ונפנים כראוי את המסר של השבת המשחררת מהסגידה ל"עגלי הזהב למיניהם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
