ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
העירייה במקום פלוני סללה מדרכה על יד ביתו של התובע, ושלחה לו חשבון תשלום בגין חלקו במדרכה. התובע סירב לשלם, והעירייה העבירה את העניין לטיפולו של הנתבע, שהוא עו"ד מטעמה. מאחר שהתובע עמד בסירובו לשלם, נאלץ הנתבע לגבות ממנו בעל כרחו את החוב בצירוף ריבית והצמדה כחוק.
התביעה : התובע טוען, שהנתבע לקח ממנו כסף שלא כדין, ועליו להשיבו לו. אמנם, הנתבע פעל כשליחה של העירייה, אולם היות שמדובר בגביית כספי ריבית שיש בזה איסור, אין הנתבע נחשב כשליח, משום שאין שליח לדבר עבירה.
פסק הדין : בית הדין פטר את הנתבע מלשלם לתובע.
הנימוקים: בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ב) מבואר: "וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כבית דין הגדול, מכין ועונשין, והפקרן הפקר".
ואף שיש חולקים וסוברים שאין בידם להפקיר, היינו לגבי הפקעת ממון, ולא לגבי חלוקת הוצאות העיר בין תושביה, וכפי שכתב הסמ"ע (שם סקי"א) בשם המהרי"ק: "דאפילו למאן דאמר טובי העיר יכולים לתקן מה שירצו, היינו דוקא מה שהוא צרכי הקהל, אבל להפקיע ממון מאחד לחבירו שאינו צורך הקהל, פשיטא דלא".
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
86 - חובת גילוי מסמכים חסויים
87 - עורך דין שגבה רבית פיגורים בשם העירייה
88 - חתימה על חוזה ללא הבנתו
טען עוד
ואמנם, בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רלא סעיף כח) מבואר, שבמקום שיש 'אדם חשוב' בעיר, אין רשאים להתנות שלא מדעתו, ואם כן, היו צריכים להתייעץ עם תלמידי החכמים שבעיר, דבר שמן הסתם לא נעשה, אך כתב בדרכי משה (חושן משפט סימן ב) שזה רק בדבר שהוא קנס, ולא במסים סתם.
מלבד זאת, יש לציין ש'אדם חשוב' היינו, אדם שממונה לעניין זה, שתקנות הציבור יהיו תלויות בו, כלשון השולחן ערוך (סימן רלא שם), אבל מי שאינו תלמיד חכם הממונה על הציבור, אין לו דין אדם חשוב לעניין זה.
כל האמור לעיל הוא ביחס לעצם המס. אבל לשאלת הקנס במקרה של פיגור בתשלום, נחלקו הדיינים אם רשאים בני העיר להטיל קנס.
לדעת הרב שלמה דיכובסקי, רשאים בני העיר להטיל קנסות אלו משני טעמים: (1) העירייה אמנם נחשבת כ'אישיות משפטית' אבל היא איננה אישיות משפטית פרטית, ואין איסור להלוות או ללוות ממנה בריבית. (2) הטלת ריבית והצמדה על חוב שאדם חייב למוסד ממשלתי או עירוני, איננה ריבית, אלא קנס נוסף על המאחרים לשלם.
הרב יעקב אליעזרוב התנגד לטעם הראשון שכתב הרב דיכובסקי - לדעתו, אף שיש המתירים להלוות לבנקים בריבית, כדוגמת שו"ת מהרש"ג (יו"ד סי' ג) וחלקת יעקב (ברייש, חלק ג סי' קצ), שם מדובר דווקא להלוות לבנק. אבל ללוות מהבנקים בריבית, אסור גם לשיטתם, ואין לסמוך על כך לכתחילה. הרב אליעזרוב התנגד גם לטעם השני של הרב דיכובסקי, אלא שהוסיף שלכתחילה היה ראוי שהעירייה תציין שמדובר בקנס פיגורים, ולא בריבית, כדי למנוע חשש איסור על פי ההלכה. למעשה, הרב אליעזרוב כתב שאין להוציא מיד הנתבע מאחר שהוא מוחזק, ולא סמך לגמרי על שני הטעמים הנ"ל.
לדעת הרב מסעוד אלחדד, הצמדת החוב למדד מותרת, אבל תוספת הריבית יש בה משום איסור ריבית, אלא שאין זה איסור דאורייתא, שהרי אין כאן ריבית בדרך הלוואה, אלא רק איסור דרבנן.
לדעת הרב דיכובסקי, היות שלעירייה היתה זכות מלאה לגבות את ההצמדה וריבית הפיגורים, ברור שגם הנתבע נחשב שליח לכל דבר, וממילא אינו בעל דברים של התובע.
הרב אליעזרוב והרב אלחדד ציינו טעמים מדוע אין כאן דין שליח לדבר עבירה, אף אם נאמר שהנתבע עשה איסור:
הרב אליעזרוב ציין, שלדעת תוספות (בבא מציעא עט. ד"ה נתנו) כשהשליח שוגג, יש שליח לדבר עבירה, משום שלא שייכת סברת 'דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעים?'. היות שאין ברור שיש כאן איסור, ואף אם יש איסור, בוודאי שהשליח היה שוגג, אין להוציא מיד השליח.
הרב אלחדד ציין, כי היות שמדובר בריבית דרבנן, יש שיטות באחרונים, שבאיסור דרבנן יש שליח לדבר עבירה. כן כתבו המשנה למלך (מלוה ולוה פרק ה הלכה יד ד"ה העולה שכר) והמהרי"ט (חלק א סי' קטז).
נוסף על כך, יש לצרף את שיטת הרמ"א (יורה דעה סימן קס עיף טז): "שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל: לך והלוה לי מעות מפלוני ישראל ברבית ומותר לתת אחר כך הרבית לשליח להביאו לו, דלא אסרה תורה אלא רבית הבא מיד לוה למלוה והשליח אינו עושה שום איסור, דהאי רבית לאו דידיה הוא, ואי משום ששלוחו של אדם כמותו, אין שליח לדבר עבירה".
ואף שהט"ז חלק על הרמ"א, ובב"י כתב שתלמיד טועה כתבו, בנקודות הכסף סתר את ראיות הט"ז, והסיק כדעת הרמ"א. ולכן, היות שהנתבע מוחזק, יכול לומר 'קים לי' כדעת הרמ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
