ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
ו... רב פורים הוא...
כל ה'חברה' מסתכלים במתח לעבר הבמה. ה'שיא' של חודש אדר הגיע. מרצדס שחורה שועטת בין המושבים של הקהל, ועוצרת בחריקה ליד הבמה. שני גברתנים פותחים את דלתותיה באקדחים שלופים, ומלווים בדממה את הדמות הכפופה, שצועדת לבמה מכוסה כולה.
הגברתנים מורידים את הכיסוי בתנופה, ו... עז לבנה מפזזת בבהלה על הבמה, לצלילי המנגינה: 'אני פורים, אני פורים שמח ומבדח'. שריקות וצחוקים מכל עבר...
נראה לכם? אולי כדאי לבדוק - כיצד כדאי לחגוג את אדר במוסדות החינוך?
כל ה'חברה' מסתכלים במתח לעבר הבמה. ה'שיא' של חודש אדר הגיע. מרצדס שחורה שועטת בין המושבים של הקהל, ועוצרת בחריקה ליד הבמה. שני גברתנים פותחים את דלתותיה באקדחים שלופים, ומלווים בדממה את הדמות הכפופה, שצועדת לבמה מכוסה כולה.
הגברתנים מורידים את הכיסוי בתנופה, ו... עז לבנה מפזזת בבהלה על הבמה, לצלילי המנגינה: 'אני פורים, אני פורים שמח ומבדח'. שריקות וצחוקים מכל עבר...
נראה לכם? אולי כדאי לבדוק - כיצד כדאי לחגוג את אדר במוסדות החינוך?
שמחה של עבודת ה'
הרב אהרן טרופ שליט"א - ראש ישיבת 'בני-צבי'
השאלה מעוררת בי זיכרונות שונים, מעשרות אירועי חודש אדר, בהם השתתפתי או צפיתי.
תמונה ראשונה: מסוק שנשכר בעלות של אלפי שקלים, מנחית על הבמה באמצע ההכתרה נער, שמסתער עם נשק (או משהו הדומה לכך), כדי לחסל, כביכול, את אחד הרבנים...
זו לא תמונה דמיונית, ראיתי אותה ושכמותה, לא פעם, בהכתרות, בחלק מהישיבות התיכוניות, בחודש אדר.
תמונה שניה: על הבימה מופיעה דמותו של ר' מנחם מנדל מקוצק הגוער בחסידיו ודורש מהם יותר התמסרות לעבודת ה'. הנושא אמנם מאוד רציני, אך מלווה בקטעי הומור ושנינות משובחים. גם זו לא תמונה דמיונית, ראיתי אותה ושכמותה, כל שנה, בחדש אדר, בישיבת בני צבי, ושמעתי שהיא קיימת בישיבות נוספות.
שאלה: היכן התלמידים שמחו יותר? יתכן שחלק מהקוראים סבור שהתלמידים שמחו יותר בתמונה הראשונה, אך אני שמח לבשר ולומר, שחדוות היצירה והשמחה של התלמידים בתכנים הערכיים, שבתמונה השניה, עלתה לאין ערוך על ההנאה מחוויה ריקנית, חסרת כל משמעות חיובית, כפי שהוצגה בתמונה הראשונה.
שאלת השאלות היא: "לשמחה מה זו עושה", מה עניינה של השמחה בכלל ושמחת פורים בפרט?
אם נבין ונלמד שהשמחה היא חלק מעבודת ה', אם נשכיל להבין ולבאר ששמחה אינה מושגת על ידי התפרקות ריקנית ורדידות, אלא דווקא על ידי משמעות. אם נדע לבחון כל אירוע בכלל ובחודש אדר בפרט, לאור נקודות מוצא אלו, אזי תלמידנו ילמדו לשמוח באמת.
לבני הנוער כוחות גדולים וגבולות שאינם תמיד ברורים. טוב שיש זמן מיוחד כל שנה, להוציא לפועל כוחות אלו. חושבני, שאם לא היה חודש אדר, היה עלינו להמציא אותו, כדי להביא לידי ביטוי את הכוחות והכשרונות המיוחדים הללו, שבמשך השנה הם רדומים, ולעיתים אף לא ידועים לבעליהם. אך יחד עם זאת, שומה עלינו, המחנכים, לכוון כוחות אלו לשמחה של מצוה, שמחה של תוכן, שמחה של עבודת ה'.
כדי לשנות ולרומם את אירועי חודש אדר יש לפעול, לעניות דעתי, בהתאם לשלשה עקרונות מנחים : א . זמן מוגבל המיועד לאירועי החודש ללא ביטול תורה ממושך. ב . מניעת ביזבוז כספים (ההצגות אצלנו בישיבה, לא מתקרבות לעלות של אלף ש"ח) ג . חיפוש משמעות וערכיות בכל אירוע.
אמת, לא תמיד השינוי יושג בהסברה ובדרכי נעם , אז מה? מותר לאבא, לר"מ או לראש הישיבה, להגיד לא!!! נדמה לי, שלעיתים אנו חוטאים בפחד, שמא התלמידים לא יבינו, יכעסו וכדומה. אין ספק שעדיף להוביל שינויים בהסברה ובהסכמה, אך הסכמת התלמידים אינה יכולה להוות בשום פנים ואופן תנאי לשינויים חשובים והכרחיים. יתר על כן, לעיתים, מה שלא מובן ומושג דרך הראש, מושג דרך ההתבגרות וההתגברות.
שנזכה לשמחת פורים באמת.
שמחה מרוממת
הרב אלי טובול שליט"א - רב אולפנת צביה מעלה אדומים
מי מאיתנו לא מכיר את הפתגמים השגורים בפי התלמידים בחודש אדר - "מרבין בשמחה", "ונהפוך הוא"? הלא אלו הצידוקים 'האידיאולוגיים' בהם מסבירים התלמידים את אירועי ה"שמחה" של חודש אדר, "שמחה" - שלא פעם אפשר לקרוא עליה את הפסוק "ולשמחה מה זו עושה" (קהלת ב').
ההתמודדות עם הכוחות והמרץ שיש בבני הנעורים אינה פשוטה, אולם עם התמדה, הכוונה ושיתוף פעולה אמיתי תוך נתינת אמון בתלמידים ניתן להגיע לשמחה אמיתית, שמחה של מצוה.
מו"ר הרב הדרי שליט"א היה מדגיש באוזנינו כי "הישיבה היא השבת של החיים". חיי הישיבה הם החממה והדגם כיצד צריכות להיראות החוויות הרוחניות בבית היהודי בצאתנו מהחממה. בישיבה ובאולפנא אנו לומדים כיצד לחוות את אירועי מעגל השנה היהודי ואת רגעי השמחה והעצב בחיי המשפחה היהודית.
האמרה 'פורים - כיפורים', אינה מליצה בלבד אלא תביעה לעבודת לב עצומה שיש לחנך אליה. לפיכך, בראש ובראשונה עלינו ללמוד בעומק את עוצמת ימי הפורים, ולהבין את ערכי החג האמיתיים - שמחה אמיתית, "הדור קבלוה" ועוד. יחד עם זאת עלינו כמחנכים להבין את הרצון העז של התלמידים לשינוי באווירה ולחוויות מסוג שונה. אל לנו להירתע מהרצון העז הזה ולראותו כאִיום, אדרבא עלינו למנף את הכוחות הללו לכיוונים חיוביים.
במשך השנה הפעילות החברתית מאורגנת ברובה על ידי הצוות. "אדר", לעומת זאת, הוא הזדמנות נפלאה להפקיד פעילות זו בידי התלמידים תוך כדי שיתוף פעולה והכוונה, דבר שיניב רווחים רבים.
בחודש זה תוך כדי חשיבה משותפת, סיעור מוחות, חידוד של הערכים החינוכיים והחברתיים במוסד, התלמידים זוכים להכיר את הצוות המלמד "חומר" מזווית ראיה אחרת, וכך נוצר קשר אמיתי ועמוק עם התלמידים, שקשה להגיע אליו בשיעור רגיל בכיתה. ובנוסף - תחושת היצירה והשיוך של התלמידים לפעילות, מביאה להם סיפוק רב והסתכלות חיובית על המוסד, שיוצרת אצלם נכונות לקבל מהצוות החינוכי.
במוסדות רבים השיא של החודש הוא ה"הכתרה". רבים מאנשי החינוך חוששים מאירוע זה, אך דווקא בה, ב"הכתרה", ניתן להביא לידי ביטוי יכולות כתיבה יצירתית שרבים מהמורים ללשון מייחלים לה בלימוד לבגרות, וכמובן גם כישורי דרמה ומשחק חבויים, שלא באים לידי ביטוי במשך השנה. כך, תלמידים שלא באים לידי ביטוי בתחומי הלמידה מוצאים את עצמם במרכז העשייה, ולומדים להכיר את כוחותיהם החיובים בתחומים אחרים .
רווח נוסף: הרמב"ם למדנו כי שמחה שלימה היא שמחה בה משמחים גם אחרים (הלכות יו"ט פרק ו'). כל מוסד נמצא בישוב, בעיר או בקהילה. חודש אדר הוא הזדמנות ליצירת קשר של תרומה לקהילה, על ידי פרויקטים של חסד, להם אפשר לרתום שכבה או מוסד שלם.
בנפשנו הדבר! אם נשכיל לנצל זמנים אלה, קמעא קמעא תעלה ותתעלה שמחת הפורים במוסדותינו, ממש כאיילת השחר.
לגלות את הטוב הפנימי
הרב מאיר טויבר שליט"א - ראש ישיבת 'נתיב מאיר'
חג הפורים הוא חג ההסתר. גדולתו של היום היא הנקודה הרגישה שלו - הסוד של פורים הוא בהיותו בסתר המדרגה, ולכן כלפי חוץ מופיע הוא לפעמים כחג חיצוני ומופקר אשר מושך את החוגגים למעמקי הליצנות והבידור השטחי. לא קל לחשוף את פנימיותו של היום, אך מי שיבין שבחג זה נפגשים אנו עם עומק הנשמה הישראלית, המסתתרת בין מצוקי החשכות, ויפַתח מבט של עומק על משמעותו של היום יקבל מתנה גדולה מאוד, שהיא חלק משמעותי בבניין הרוחני האישי והכללי שלנו כאומה.
השמחה נובעת מהאמון העמוק שיש משמעות לכל : יש משמעות למציאותי בעולם, יש משמעות לסובבים אותי, לעמי ולמולדתי, ועל כולם - יש לנו אב גדול אשר מנהל במסתרים את כל המתרחש בעולם. ראייה כזו, מפתחת בנו כוחות אדירים של שמחת אמת המלווה בבניין ויצירה. אל המפגש הזה קרויים אנו בחודש שהמקרה מתברר בו כיד ה' וכ"רק מה'", והמגילה הגלולה - מגָלה.
לפיכך ראוי לעסוק בחודש זה בפיתוח הפגישה עם הפנימיות . לשם כך עלינו להרבות במפגשים של שמחה המלווים בתכנים לימודיים, ובפעילויות מעשיות אשר ירוממו את הרוח ויגלו את הדברים החשובים הטמונים בנו במעמקי הנשמה.
כחלק מהפגישה עם הפנימיות, חשוב לעסוק בחודש זה בהדגשה ובפיתוח של הראיה החיובית, ובמציאת הנקודות הטובות שבכל אחד. יש להפנות את המבט ל"כף הזכות" ולא לציניות ולרוע לבב. בנוסף - טוב לארגן ריקודי שמחה של מצווה, ומעל לכל, כדברי הרמב"ם "אין שמחה גדולה ומפוארה מלפני המקום כלהחיות נפש שפלים ונדכאים", ליצור מעגלי עשייה של חסד, נתינה ופתיחת הלבבות.
בחודש זה עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לפתח את טוב הלב, הנתינה, השמחה והלימוד הפנימי. כך מתוך אווירה של עין טובה ושמחת אמת יהיה גם מקום נכון ויפה למסגרות החיצוניות של אירועי אדר השונים המרבים בשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
