ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הקדושים ממרכז הרב
שלמה, למה אתה מתחפש השנה?
עזוב, שמוליק, תחפושות זה עניין לילדים. אנחנו כבר גדולים. השנה לא מתחפשים.
שלמה, מניין לך שמבוגרים לא מתחפשים. הרב שלנו מתחפש. אולי נשאל אותו - למה מתחפשים?
עזוב, שמוליק, תחפושות זה עניין לילדים. אנחנו כבר גדולים. השנה לא מתחפשים.
שלמה, מניין לך שמבוגרים לא מתחפשים. הרב שלנו מתחפש. אולי נשאל אותו - למה מתחפשים?
מי אני ומה שמי
הרב שלמה בן אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
בשעה שחטא אדם הראשון נולדו הבגדים בעולם, מכאן שלידתו של הבגד בחטא יסודה.
אמנם יש לשאול - מדוע אדם וחוה הרגישו צורך להתלבש דווקא לאחר חטא האכילה מעץ הדעת?
התמיהה גוברת לאור העובדה, שהתפיסה המקובלת אצלנו היא, שהאכילה מעץ הדעת הייתה ירידה בדרגת האדם וחטא קדמון אותו אנו סוחבים על גבינו עד עצם היום הזה, ואילו הצורך במלבוש לא נראה לנו כירידה?
התשובה נעוצה בכך שהבגד הוא שקרן, לכן בעברית המילה ב.ג.ד היא מאותו שורש ממנו נגזרת המילה בגידה. הבגד הוא התחפושת השקרית של האדם. הבגד מכסה על האדם בעצמו, מכסה על הפנימיות והאישיות הפנימית של האדם.
בעולמנו לא נוח לאדם לגלות את פנימיותו לעיני כל, לכן הוא בחר בבגד שמהווה מסווה ותחפושת לאישיותו מתחילת השנה ועד סוף השנה, כמאמר ר' יוחנן: "מעולם לא קראתי לבגדי אלא מכבדותי ..." (שבת דף קי"ג). עיקרון זה נפסק להלכה, ולכן הדין הוא שאפוטרופוס המטפל בכספי יתומים יכול לקחת מכספי היתומים, כדי להתלבש נאה ולייצגם באופן מכובד בפני הרשויות.
לאור זאת מבאר השפת אמת, שמנהג התחפושות משלים את דמותו של חג הפורים, מפני שבפורים חייבו אותנו חכמים במצוות משתה ושמחה, וכאשר נכנס יין יצא הסוד, ומתגלה האדם במערומיו הנפשיים, מתגלית האישיות המקורית הפנימית שלו ללא כיסוי, ונוצר אצל האדם צורך נפשי להיות מכוסה, צורך זה מוצא את ביטויו בתחפושות. ורמז לדבר - א.ד.ר הוא שורש המילה 'אדרת'.
אלו דברי השפת אמת ואם יורשה לי להוסיף - התחפושת היא הביטוי והכמיהה ללבוש שאותו האדם רוצה בתת הכרתו לשאוף אליו.
אגב - המגילה כולה מגלה לנו את מה שמאחורי הלבוש. במגילה כולם מחופשים ומחפשים את עצמם - אחשוורוש, מרדכי, אסתר ולהבדיל - המן מחליפים בגדים ותפקידים לאורך כל המגילה.
ויהי רצון שהמידות הטובות שנקנה לעצמנו, הם יהיו הלבוש והתחפושת שנעטוף בהם את דמותנו, ועם חלוקא דרבנן זה נעלה לאבינו שבשמים.
חיקוי של התחפושות האמיתיות
הרב יניב חניא שליט"א -ראש פרוייקט 'שורש'
הרמ"ד ואלי, תלמידו של הרמח"ל, מביא בספרו (ספר הליקוטים) כוונות "קבליות" שיש לכוון באירועים שונים. על ברכת קריאת המגילה הוא מביא שיש לכוון שאנו קוראים את המגילה כדי לפרסם את הגילוי הגדול של הנס ("מקרא מגילה", מלשון - קריאה לגלוי). דהיינו - המן ניסה להסתיר את האור שמתגלה ביום הפורים, ודווקא מתוך ההסתר שלו התגלה האור.
ובאמת, כל מי שעוסק בהתמודדות עם שאלות האמונה והקשיים הדתיים של הציבור בימים אלו מבין את גודל בעיית ה"הסתר". בני הנוער (בעיקר) והמבוגרים נאלצים להתמודד עם המסיכה של תרבות המערב, המחצינה: "שמחה מושפרצת" וקצף כוכבים המסתיר את האמת... הכל מסביבנו מלא בתחפושות של חיוכים ובאורות מפזזים באושר מזויף.
לעיתים קרובות עיקר ה"התמודדות האמונית" שלנו היא להסיר את "אבק הכוכבים", המשודר אלינו מכל פינה ולחשוף את האמת - המסתתרת בין החגווים. לאחר הסרת הקצף החיצוני - נשארת מעט מאוד עבודה נוספת של קירוב לעבודת ה'.
על פי זה ברצוני לטעון, שעיקר עניינה של התחפושת הוא חלק מהסאטירה של פורים, חלק מהצחוק הגדול. אנחנו מתחפשים כדי לצחוק על התחפושת שהמציאות סביבנו לובשת. בתחפושת אנו מחקים את המסכה היום יומית שמכסה את חיינו ואת העולם הזה שמבלבל אותנו מאוד, ובפורים - תחפושת זו מצחיקה. כל מה שנראה לנו בחיי היום יום חזק כל כך, עוצמתי וכובש, הופך ביום פורים להיות לבדיחה, וממילא אנו למדים להתנער מהתחפושות האופפות אותנו כל השנה. בכך אנו אומרים לסביבה - רוצים לראות מהי מסיכה? תראו איך זה נראה באמת. סתם. מסיכה.
בעוד שהיין מגלה בפורים את הפְּנִים, המסיכה, בקריצה, מלמדת על השקר של החוץ. כך על ידי שימוש בתחפושות הבד שמחליפות ליום אחד את התחפושות האמיתיות של חיינו, אנו עושים ליצנות מהעבודה זרה של חיי היום יום.
התחפושת המחופשת
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
באחת הישיבות התיכוניות נערכה 'שבת מחזור' לבוגרי הישיבה. לשבת הגיעו, בין השאר, שני חברים טובים בני המחזור. האחד - בחור 'מתוקתק', מסודר ומאורגן, ואילו השני - 'נער גבעות' הלבוש בשלומפריות אופיינית.
ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, נעמד הבחור המאורגן וסידר את בגדיו היטב מול המראה התלויה בחדר. חברו ישב מאחוריו ונאם באריכות - "מה אתה מתעסק ב'חיצוניות', בגדים זה שטויות", וכן הלאה.
לפתע, הסתובב מיודענו המסודר, הביט במבט חודר ב'איש הגבעות' ואמר: "מה ההבדל ביני לבינך? כל מה שאני משקיע בלסדר את לבושי, אתה משקיע בלדאוג שלבושך יהיה מרופט ומרושל".
דומה, שסיפור אמיתי זה, יכול ללמדנו על מהותם של התחפושות בפורים. מנהג התחפושות הוא מנהג ישראל עתיק, שהוזכר בהלכה בדברי הרמ"א (סימן תרצ"ו, ח') "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים...", ונהגו בו גם גדולי ישראל. היו מגדולי החסידות, שהתחפשו בפורים למלכים ושופטים (סיפורי חסידים מועדים עמ' 245), גם מרן הרב זצ"ל התחפש בפורים - "לבש חולצה רוסית מעל למכנסיים, תקע בחצוצרה..." (מועדי הראי"ה עמ' רמז).
ככל מנהגי ישראל המבוססים, הציעו גדולי ישראל טעמים עמוקים למנהג. וכאן יש לעמוד על הבחנה חשובה - לכל חג יש אופי מיוחד משלו, שנוצר מהמאורעות, המצוות והמנהגים המיוחדים לו. לעיתים, ישנם מנהגים הנראים כ'צדדיים', מפני שאינם עולים בקנה אחד עם אופיו המרכזי של החג, אולם ברור שמנהג המטביע חותם מרכזי באופיו של החג חייב להתאים למהותו העיקרית של החג.
והנה, מנהג התחפושות הוא היום המאפיין המרכזי של פורים בחברת הילדים ובחברה הישראלית, ואילו מנהג השכרות הוא המאפיין המרכזי של פורים אצל בני הישיבות. אולם מבחינה רעיונית, מנהגים אלו נראים כהפכים - פורים של שיכורים הוא חג התגלות הפנימיות, ואילו התחפושות מבטאות את ההסתר וה'חיצוניות'?
דומה, שהתירוץ לסתירה זו נעוץ בסיפור בו פתחנו. אמת, בגדים הם 'חיצוניות'. אך האם כל אדם לא בוחר את האופן בו הוא רוצה להיראות, לפי הנקודה הפנימית שלו? יש מי שרוצה להיראות מסודר מסיבה פנימית שלו, ויש מי שבוחר להיראות מרושל, לא כי הבגדים אינם חשובים בעיניו, אלא מפני שבפנימיותו הוא החליט שחשוב לו להיראות מרושל.
בפורים אנו מתחפשים, ובכך אנו נותנים ביטוי לנקודות פנימיות בקרבנו, שהסתרנו כל השנה . הפסיכולוגים אומרים, שילד מתחפש לדמות שמבטאת נקודה שהודחקה אצלו. לדוגמא - לעיתים, ילד מתחפש לתינוק, כי הוא כמה לתשומת לב שהוענקה לתינוק החדש במשפחה.
עיקרון זה בנוי על תפיסת היסוד, שהמעגלים החיצוניים מבטאים את המעגלים הפנימיים, לפיכך כליו ובגדיו של האדם מבטאים את פנימיותו. יעקב חזר על פכים קטנים (חולין צ"א), מפני שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם. ובאדרתו של אליהו בוקע אלישע את הירדן, ובכך - "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב' ,ב'. אורות הקודש ש"א).
מכאן למדנו, שגם התחפושות 'מתחפשות' בפורים. נראות כחיצוניות ובאמת הם שיא הפנימיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
