ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
כניסת שבת. אני יוצא מהבית ושקית זבל גדולה בידי. ב"ה זו השקית האחרונה בשרשרת השקיות האינסופית שזרקתי בימי טרום הפסח.
כל שנה, אני מרגיש ברגע הזה, תחושת ניקיון והתחדשות.
אלא, שרגע לאחר מכן אני שואל את עצמי - ומה עם ההתחדשות הרוחנית?
כל שנה, השאלה הזו מגיעה מאוחר מדי. החג כבר נכנס. השנה - ערב פסח חל בשבת, ויש לי מעט זמן להתבונן מזוויות שונות - כיצד נחגוג את פסח תשס"ח?
כל שנה, אני מרגיש ברגע הזה, תחושת ניקיון והתחדשות.
אלא, שרגע לאחר מכן אני שואל את עצמי - ומה עם ההתחדשות הרוחנית?
כל שנה, השאלה הזו מגיעה מאוחר מדי. החג כבר נכנס. השנה - ערב פסח חל בשבת, ויש לי מעט זמן להתבונן מזוויות שונות - כיצד נחגוג את פסח תשס"ח?
"מתחיל בגנות ומסיים בשבח"
הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב היישוב כפר דרום ת"ו
אכן, זוהי שאלה שכל יהודי צריך לשאול את עצמו בבואו לקיים את המצוה הקדושה של סיפור יציאת מצרים, בליל חג המצות. שהרי "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". וממילא סיפור יציאת מצרים משתנה בכל שנה ושנה לפי מצב הציבור והיחיד שבאותו הזמן - באילו תכנים עלינו להתמלא ומאילו מיצרים אנו יוצאים בכל שנה בחג החירות.
בהגדה אנו מסמיכים את הפסקה - "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו" למה שנאמר לפני כן "והיא שעמדה" וכו'. ומבאר הריטב"א שבא ללמדנו על קיום ההבטחה של ברית בין הבתרים שעל אף העבדות והעינוי הקשים, אחרי כן יצאו ברכוש גדול. וגם כאן, לבן שהיה אחינו בשרינו ביקש לעקור את הכל, אך הקב"ה סיכל עצתו ולבסוף יצא יעקב בכבוד ובהצלחה ובמקנה גדול.
וזהו משמעות סדר ההגדה - "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", וכמו שביאר החתם סופר ב: משל לכובס, שכדי לנקות את הבגד, מלכלכו תחילה במים ואפר ובורית, ואחר כך מסיר הכל ויוצא הבגד צח. והנה אין שכרו על הסרת האפר והבורית, דמי בקשו ללכלכו, אלא שכרו על כך שלכלך הבגד בחומר כזה המסיר את לכלוכו הקודם. וזהו "ארמי" הזוהמה שהייתה בישראל מארם, שלצורך סילוקה הורידנו למצרים ושם נזדככנו. ומסיים החתם סופר "דעל זה ההודאה, לא רק על ההצלה מצרה, דיותר טוב לו לא היה מכניסנו לשם. אלא על כך שהורידנו למצרים על מנת לנקותנו מטומאותינו".
וגם אנו בשנה זו, שנה בה תהליך ההתקפלות והנסיגה מגיע לשיאו ב"ועל ירושלים ידו גורל". שנה בה עדיין אלפי יהודים חיים כפליטים ומגורשים מנחלתם, ועוד עשרות אלפים נידונים ח"ו לגורל דומה. שנה בה אויבי ישראל מבחוץ משחיזים את איומיהם, והחולשה מבפנים אוכלת אותנו בכל פינה, עלינו להתבונן ולראות מה תכלית הייסורים ומהו הזיכוך המיועד להוציא אותנו מחשיכה לאורה.
מרן הראי"ה זצ"ל מבאר את דברי הההגדה - "עבדים היינו לפרעה במצרים", שישנם שלש בחינות: עבד בארצו למלכו, עבד בארצו למלך זר ועבד בארץ ניכר למלך זר. במצרים היינו בעבדות הגרועה ביותר, והוציאנו לתכלית הטובה להיות בנים בארצינו.
בימינו אנו, זכינו בחסדי ה' לצאת מארץ ניכר, זכינו בחסדי ה' לצאת משלטון נכרי, אך עדיין אנו משועבדים ועבדים בארצינו. משועבדים לתרבות הגויים, ל"מה יאמרו" אומות העולם. אפשר אולי לראות בכך את פשרו של הזיכוך העובר עלינו כיום, לגדל דור חדש של גאולה, דור שלא יכרע ולא ישתחווה, דור שמסוגל להנהיג את עם ישראל כולו מתוך עוז וענוה ואמונה גדולה. ככל שיותר מתנכלים לציבורנו ולדרכו, אנו מתגדלים בכך ומתמלאים בכוחות הראויים להוביל את עם ישראל בדרך הסלולה לנו מאבותינו.
כשמגיע רגע הגאולה כבר "לא יכלו להתמהמה", וכביאור הגרי"מ חרל"פ זצ"ל "ברגע האחרון של גלות מצרים חשו והרגישו ישראל בעצמם, שאין להם שום אפשרות להישאר במצרים אף רגע אחד... שהגואל האמיתי יגלה את הרצון של הפקידה העליונה, וגם יעורר בישראל רצון של יציאה מגלות... וכן יהיה הסימן בגאולה העתידה שכל ישראל ירגישו שאין להם עוד שום מקום בגלות". נתפלל מעומק ליבנו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"!
כמה מילים על כשרות לפסח
הרב משה כ"ץ שליט"א - ראש ארגון 'כושרות'
במאמר קצר זה אתייחס למספר נקודות בענייני כשרות, שחשוב לתת את הדעת עליהם בפסח תשס"ח ובכל השנים. אמנם, השבת כבר סיימנו כמעט את כל ההכנות והקניות לפסח, אך נראה לי שגם כעת המאמר יביא תועלת לימי הפסח ולימים שאחריו (כשחל האיסור של - 'חמץ שעבר עליו הפסח').
מצרכי אוכל בפסח - כל מוצר לפסח חייב לשאת הכשר של גוף כשרות מוכר ומוסמך. ציון הכשרות צריך להיות מודפס על אריזת המוצר ולא על מדבקה חיצונית (פרט למוצרים שקבלו אישור מיוחד מגופי הכשרות). כיום, מקובל גם לציין בהזרקת דיו על האריזה את כשרות המוצר לפסח.
לצערנו, אפשר למצוא בשוק מוצרים בעייתיים הנמכרים כ"כשרים לפסח", חלקם מזויפים בזדון אך לעיתים מגיעים לשוק כתוצאה מתקלה או טעות בקו היצור. חשוב להתעניין ולשאול ביחס לכל מוצר המעורר חשד ולהתקשר לרבנות או לבד"צים הרלוונטים.
אולם, ברובם המוחלט של המוצרים ברשתות אין בעיה, אך עדיין צריך לשים לב שלא לרכוש מוצר שאינו כשר לפסח הדומה מאוד למוצר הכשר.
מאידך, צריך לזכור שלמוצרים שאינם מוצרי מאכל אין בהכרח צורך בהכשר מיוחד לפסח (למשל, רוב מוצרי הניקוי, כלים חד פעמיים), ויש מהם שרצוי שיהיו עם הכשר מיוחד לפסח, אך אם אי אפשר להשיג עם הכשר, אפשר להשתמש גם ללא הכשר מיוחד לפסח (לדוגמא, תבניות אלומניום, נייר כסף).
יש לשים לב ולרכוש תבלינים כשרים לפסח, מאחר ובתבלינים יש חשש לערבוב גרגרי חמץ בתוכם (היכולים להחמיץ במגע עם מים בפסח), ולעיתים התבלין אינו "טהור" אלא נמכר עם תוספות של שמן או עם חומרים נלווים, דבר המשמעותי בדרך כלל למקפידים שלא לאכול קטניות. בנוסף - גם אוכלי הקטניות צריכים לזכור ולברור לפני הפסח את הקטניות מגרגרי חמץ.
מכירת חמץ - נושא זה הוא משמעותי מאוד לימים שלאחר הפסח, בהם עלינו להישמר מלהיכשל באיסור - 'חמץ שעבר עליו הפסח'.
לכן, כדאי לדעת, שיש מוצרים שכלל וכלל אינם חמץ או שהם תערובות של חמץ שהתבטלו בשישים לפני הפסח, ואין שום בעיה הלכתית למוכרם, אף למחמירים שלא למכור חמץ גמור.
למשל, הקמח: כל הקמח הנטחן בטחנות שתחת השגחת "העדה החרדית" אינו חמץ ואפשר לשמור אותו לשימוש לאחר הפסח. "שמרים יבשים" אינם חמץ גמור, אלא רק חשש של תערובת חמץ.
צריך לדעת שגם מוצר שלא כתוב עליו "מכיל גלוטן" יתכן והוא מכיל עמילן חיטה, מפני שהגלוטן הינו רק חלק מרכיבי החיטה.
בנוסף - חשוב לדעת, שרוב התרופות כלל אינן חמץ ובחלקן הן תערובת חמץ. עיקר הבעיה היא בסירופים, שלא נפסלו ממאכל כלב. רשימת התרופות הכשרות נמצאת באתר של קופ"ח "כללית".
ויהי רצון שנזכה לחג שמח וכשר!
ביעור ווידוי מעשרות
הרב נתנאל יוסיפון - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
בפסח השנה, שנת שמיטה, אנו יכולים לקיים שתי מצוות נדירות, שנצטווינו בהם פעמיים בשבע שנים - ביעור ווידוי מעשרות (על פי מנחת חינוך תר"ז, וי"א שביעור אינה מצווה נפרדת).
ביעור - במהלך שבע שנות השמיטה - בשנים - ראשונה, שנייה, רביעית וחמישית אנו מפרישים מעשר שני, אותו אנו מחללים כיום על מטבע, ואילו בשנים שלישית ושישית אנו מפרישים מעשר עני. עד ערב שביעי של פסח בשנים רביעית ושביעית, שהם השנים שלאחר שנות מעשר עני, אנו מחויבים לבער את כל התרומות ומעשרות מהבית, שנאמר "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך..." (דברים י"ד).
כלומר, מבחינה מעשית - עלינו לדאוג השנה שעד שביעי של פסח לא יישארו ברשותנו פירות טבל, וכן תרומות ומעשרות ומטבעות מעשר שני. את המטבעות שיש ברשותנו עלינו לחלל על פרוטה. פרוטה היא 1/40 גרם כסף טהור, ששוויו כיום 6 אגורות בערך (משתנה לפי ערך הכסף). מטבע זו עלינו לשבור ולאבד מהעולם. לחילופין, אפשר לחלל את המטבעות על פרי או סוכר בשווי פרוטה ולשוטפו במים ולאבדו (י"א לא לחלל על סוכר, כי הוא הוכשר לקבל טומאה). את שאר המעשרות יש לתת למי שהם מיועדים להם - לויים ועניים.
ווידוי - מי שהיו לו מעשרות ונתנם לבעליהם ונהג בהם על פי דיניהם, מצוּוה מהתורה להתוודות על כך במנחה בשביעי של פסח של רביעית ושל שביעית, שנאמר: "כי תכלה לעשר... ואמרת לפני ה' אלוקיך..." (דברים כ"ו).
לדעת הרמב"ם (מעשר שני י"א, ד') מצוה זו נוהגת גם בזמן שבית המקדש חרב. אולם, כבר באמצע ימי בית שני ביטל יוחנן כהן גדול את ווידוי המעשרות, מפני שהיו דינים שונים שהיו נוהגים בהם בשונה מהכתוב בווידוי (סוטה מ"ז).
כיום הפרשת תרומות ומעשרות מדרבנן, כך שהביעור והווידוי הם לכל היותר מדרבנן. יתרה מזו - כיום אנו מפרישים מעשר שני בטומאה, ולעיתים לא נזהרים בדינים נוספים, לכן יש שכתבו לא להתוודות. אולם בדורות האחרונים, קם הגאון האדר"ת זצ"ל, ועורר על כך שגם בימינו ראוי להנהיג לקרוא את פרשת ווידוי מעשרות בציבור. בעקבותיו הלכו רבים מגדולי ישראל שאמרו שלפחות כזכר למצווה, עלינו לקרוא את ארבעת הפסוקים מפרשת כי תבוא (דברים כ"ו, פסוקים י"ב - ט"ו) העוסקים בווידוי מעשרות (לדינים נוספים, קיצוש"ע עם הערות הגר"מ אליהו עמ' 634 - 635).
בשעת קריאת פסוקים אלו נזכור את דברי הרב (אורות התחיה ה') המלמדנו שבתוך מנהגי ה'זכר' לעבר שאנו נוהגים, אצורים כל כוחות החיים העצומים של המצוות אותם אנו מזכירים, ותפילה תהמה בלבבנו שישבו מחדש כל ישראל על אדמתם ונזכה לקיים מצוות ביעור ווידוי מעשרות מהתורה בבית מקדשנו במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
