ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
אולם לאחר ההתבוננות נמצא קשר עמוק בין השניים. הנוצרים מונים אלפיים שנה ל"אותו האיש". התיאולוגיה שלהם מתייחסת במפורש לעם ישראל. הרי הוא היה ממוצא יהודי. ו"בשורתו" התייחסה גם לעם ישראל. אולם עם ישראל לא הכיר בו. כי לנו יש רק א-ל אחד ותורה אחת ועם אחד. בעוד שהאמונה ב"אותו האיש" משמעותה עבודה זרה כפשוטה, דהיינו אלילות פגאנית חמורה ביותר. שהרי מאמיניו מאמינים בו כאל ממש. אמנם במשך הדורות היו כיתות נוצריות שעידנו אלילות זו, אולם מכלל טומאה היא לא נטהרה עד היום הזה. יהודים מסרו את נפשם ובלבד שלא להשתמד. כי לפי ההלכה עבודה זרה היא בכלל ייהרג ואל יעבור. מאמיניו של "אותו האיש" המירו את תורתנו בדת אחרת, בעוד שתורתנו לא תהא מוחלפת. כמו כן הם סבורים שעם ישראל הוחלף באחר בעוד שלנו הובטח קיום נצחי.
התיאולוגיה הנוצרית
הנצרות לא יכלה לעכל את העובדה שהעם הנבחר אינו מוכן להכיר ביוצא חלציו. מכאן פיתחה התיאולוגיה שלהם גישה ספיריטואליסטית. לפיה, עם ישראל ההיסטורי סיים את תפקידו ואת מקומו תופס "עם ישראל ברוח" כלומר הנצרות. המסקנה המעשית המתבקשת היא שעל עם ישראל ההיסטורי לסבול ולהתייסר על "בגידתו" בבנו האמור להיות גם "אלוהיו" וגם "משיחו" כביכול. ולא די בסבל פסיבי, שבו עם ישראל יסבול בידי שמים, לפי תפיסתם, אלא מצוה גם לייסרו בצורה אקטיבית. החורבן והיציאה לגלות סמוך להופעתה של הנצרות התפרשו על ידה כעונש על סירובו של עם ישראל להכיר ב"אותו האיש". ולא זו בלבד אלא שיש לייסרו שבע על "חטאתיו" ולאלצו בכוח להשתמד. הוסף לכך את האשמה שאנו צלבנו אותו כביכול, או שלפחות מסרנוהו בידי צולביו, כדי להצדיק כל התעללות וסדיזם מצד הגויים כלפינו ולהופכם למצות עשה "מדבריהם" של התיאולוגים הנוצריים.
כך התפתחה האנטישמיות הנוראה, שכל נוצרי יונק אותה עם חלב אמו. מכאן כל הרדיפות, השמדות, הפוגרומים, האינקוויזיציות והאוטו-דה-פה, עלילות הדם והשנאה הפתלוגית שעברה כל גבול רציונלי. השנאה הזו חדרה כה עמוק לתודעת עמי אירופה עד שגם אתאיסטים מושבעים ושונאי נצרות מדבר אחד לא יכלו להשתחרר: משנאת ישראל שדבקה בהם. על דרך הלצה ניתן לומר, שגם מי שאינו מאמין ב"אותו האיש" ולדעתו לא היה ולא נברא, בדבר אחד הוא כן מאמין: שהיהודים רצחו אותו...
השואה
זהו הרקע לשואה הנוראה שהתחוללה על ראשינו באירופה. אמנם הנאצים היו אתאיסטים, אולם מילניום שלם של שנאת ישראל ושפך דמם בגרמניה ובארצות אחרות שחלחלו לתודעתם, הם שהביאו לתוצאה האיומה. העמים האירופאים האחרים או שהיו אדישים, מאותה סיבה, או ששיתפו פעולה גם באופן פעיל. הקתולים הפולנים והפרובוסלבים הליטאים והאוקראינים ראו בכך גם מצוה דתית. האפיפיור שעמד מנגד חיכך את ידיו על ש"זכה" ומלאכתו נעשתה בידי אחרים. התיאולוגיה הנוצרית לא רואה בכך כל חטא. אדרבה, "קדוש" ייאמר לו, על נאמנותו לדתו, ששנאת ישראל הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנה.
הנוצרים עומדים לחוג בקרוב את המילניום השני להולדתו של מבשר דתם. לנו שני המילניומים הנוראים הם אלפיים שנות שנאה והקזת דם בלתי פוסקת, ששיאם הייתה אושויץ. אולם יסודותיה הונחו ב"בבשורה" שבנצרת לפני אלפיים שונה. חגאותיהם הם לנו ימי צער ואבל על הדם והאפר.
עשרה בטבת השתא, הסמוך ליום אידם, הוא עבורנו תזכורת קשה לשרשרת ארוכה של פורענויות שעברנו, החל מסמיכת מלך בבל על ירושלים ועד האחרונה והאיומה שבהן: השואה. האויב הגדול והקשה ביותר שלנו במשך רוב רובה של התקופה הארוכה הזאת הייתה הנצרות.
הם מצפים לשנת המילניום כשנת בשורה חדשה עבורם. לנו תאריך זה אינו אומר כלום. כאמור, הוא רק מזכיר לנו את נחלי הדם שלנו שנשפכו כמים. אולם גם אנו היינו מצפים שאכן אחרי שני מילניומים מן הראוי שהם יסיקו מסקנות מטעותם הגדולה ויזנחו את עצביהם ויחפרו את פסיליהם ויקבלו עליהם את עול מלכותו של ה' אחד ושמו אחד. ואז צום העשירי יחד עם יתר הצומות ייהפכו לנו לימי ששון ושמחה והאמת ושלום אהבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
