ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
אולם לאחר ההתבוננות נמצא קשר עמוק בין השניים. הנוצרים מונים אלפיים שנה ל"אותו האיש". התיאולוגיה שלהם מתייחסת במפורש לעם ישראל. הרי הוא היה ממוצא יהודי. ו"בשורתו" התייחסה גם לעם ישראל. אולם עם ישראל לא הכיר בו. כי לנו יש רק א-ל אחד ותורה אחת ועם אחד. בעוד שהאמונה ב"אותו האיש" משמעותה עבודה זרה כפשוטה, דהיינו אלילות פגאנית חמורה ביותר. שהרי מאמיניו מאמינים בו כאל ממש. אמנם במשך הדורות היו כיתות נוצריות שעידנו אלילות זו, אולם מכלל טומאה היא לא נטהרה עד היום הזה. יהודים מסרו את נפשם ובלבד שלא להשתמד. כי לפי ההלכה עבודה זרה היא בכלל ייהרג ואל יעבור. מאמיניו של "אותו האיש" המירו את תורתנו בדת אחרת, בעוד שתורתנו לא תהא מוחלפת. כמו כן הם סבורים שעם ישראל הוחלף באחר בעוד שלנו הובטח קיום נצחי.
התיאולוגיה הנוצרית
הנצרות לא יכלה לעכל את העובדה שהעם הנבחר אינו מוכן להכיר ביוצא חלציו. מכאן פיתחה התיאולוגיה שלהם גישה ספיריטואליסטית. לפיה, עם ישראל ההיסטורי סיים את תפקידו ואת מקומו תופס "עם ישראל ברוח" כלומר הנצרות. המסקנה המעשית המתבקשת היא שעל עם ישראל ההיסטורי לסבול ולהתייסר על "בגידתו" בבנו האמור להיות גם "אלוהיו" וגם "משיחו" כביכול. ולא די בסבל פסיבי, שבו עם ישראל יסבול בידי שמים, לפי תפיסתם, אלא מצוה גם לייסרו בצורה אקטיבית. החורבן והיציאה לגלות סמוך להופעתה של הנצרות התפרשו על ידה כעונש על סירובו של עם ישראל להכיר ב"אותו האיש". ולא זו בלבד אלא שיש לייסרו שבע על "חטאתיו" ולאלצו בכוח להשתמד. הוסף לכך את האשמה שאנו צלבנו אותו כביכול, או שלפחות מסרנוהו בידי צולביו, כדי להצדיק כל התעללות וסדיזם מצד הגויים כלפינו ולהופכם למצות עשה "מדבריהם" של התיאולוגים הנוצריים.
כך התפתחה האנטישמיות הנוראה, שכל נוצרי יונק אותה עם חלב אמו. מכאן כל הרדיפות, השמדות, הפוגרומים, האינקוויזיציות והאוטו-דה-פה, עלילות הדם והשנאה הפתלוגית שעברה כל גבול רציונלי. השנאה הזו חדרה כה עמוק לתודעת עמי אירופה עד שגם אתאיסטים מושבעים ושונאי נצרות מדבר אחד לא יכלו להשתחרר: משנאת ישראל שדבקה בהם. על דרך הלצה ניתן לומר, שגם מי שאינו מאמין ב"אותו האיש" ולדעתו לא היה ולא נברא, בדבר אחד הוא כן מאמין: שהיהודים רצחו אותו...
השואה
זהו הרקע לשואה הנוראה שהתחוללה על ראשינו באירופה. אמנם הנאצים היו אתאיסטים, אולם מילניום שלם של שנאת ישראל ושפך דמם בגרמניה ובארצות אחרות שחלחלו לתודעתם, הם שהביאו לתוצאה האיומה. העמים האירופאים האחרים או שהיו אדישים, מאותה סיבה, או ששיתפו פעולה גם באופן פעיל. הקתולים הפולנים והפרובוסלבים הליטאים והאוקראינים ראו בכך גם מצוה דתית. האפיפיור שעמד מנגד חיכך את ידיו על ש"זכה" ומלאכתו נעשתה בידי אחרים. התיאולוגיה הנוצרית לא רואה בכך כל חטא. אדרבה, "קדוש" ייאמר לו, על נאמנותו לדתו, ששנאת ישראל הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנה.
הנוצרים עומדים לחוג בקרוב את המילניום השני להולדתו של מבשר דתם. לנו שני המילניומים הנוראים הם אלפיים שנות שנאה והקזת דם בלתי פוסקת, ששיאם הייתה אושויץ. אולם יסודותיה הונחו ב"בבשורה" שבנצרת לפני אלפיים שונה. חגאותיהם הם לנו ימי צער ואבל על הדם והאפר.
עשרה בטבת השתא, הסמוך ליום אידם, הוא עבורנו תזכורת קשה לשרשרת ארוכה של פורענויות שעברנו, החל מסמיכת מלך בבל על ירושלים ועד האחרונה והאיומה שבהן: השואה. האויב הגדול והקשה ביותר שלנו במשך רוב רובה של התקופה הארוכה הזאת הייתה הנצרות.
הם מצפים לשנת המילניום כשנת בשורה חדשה עבורם. לנו תאריך זה אינו אומר כלום. כאמור, הוא רק מזכיר לנו את נחלי הדם שלנו שנשפכו כמים. אולם גם אנו היינו מצפים שאכן אחרי שני מילניומים מן הראוי שהם יסיקו מסקנות מטעותם הגדולה ויזנחו את עצביהם ויחפרו את פסיליהם ויקבלו עליהם את עול מלכותו של ה' אחד ושמו אחד. ואז צום העשירי יחד עם יתר הצומות ייהפכו לנו לימי ששון ושמחה והאמת ושלום אהבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
