מדיני מעשה שבת ושבות | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
שבת
מלאכות שבת

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
הלכות שבת
הלכות כלליות

22402

17 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

א - כללי איסור הנאה ממעשה שבת
נצטווינו בתורה שלא לעשות מלאכה ביום השבת, והוסיפו חכמים סייג לדבר, ואסרו ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת, שאין ראוי ליהנות בשבת מדבר שנעשה תוך חילול שבת. ואין הבדל בין אם המלאכה נעשתה בשוגג או במזיד, בכל אופן אסור לכל ישראל ליהנות ממנה בכל אותה שבת. ויש סוברים שאם המלאכה נעשתה בשוגג, מותר ליהנות ממנה. ויש שסומכים עליהם בשעת הדחק (כמבואר בהלכה הבאה).
ובמוצאי שבת, מותר לכל ישראל ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת, חוץ מזה שעשה אותה במזיד, שאסור לו ליהנות ממנה לעולם (שו"ע שיח, א; כמבואר להלן ז).
ואם ילד קטן עשה מלאכה בשבת, אם עשה אותה לצורך גדול - אסור ליהנות ממנה בשבת ובמוצאי שבת עד שיעבור זמן שיוכלו לעשות את אותה המלאכה. ואם הקטן עשה את המלאכה לצורך עצמו - מותר לגדול ליהנות ממנה בשבת (לעיל כד, ד).
ואם גוי עשה מלאכה בשבת עבור יהודי, אסור ליהנות ממנה עד שתצא השבת ויעבור זמן שאפשר יהיה לעשותה, כדי שלא יהנו ממלאכת שבת ולא ירוויחו דבר ממה שעשה הגוי בשבת (לעיל כה, א, 2). ואם הגוי עשה מלאכה עבור עצמו, מותר לישראל ליהנות בשבת ממה שעשה (לעיל כה, ב). ויש מקרים שבהם מותר לרמוז לגוי לעשות מלאכה בשבת, ודינים אלו נתבארו לעיל (כה, ג). ולצורך מצווה או כדי למנוע צער או הפסד, התירו לבקש מגוי לעשות מלאכה שאסורה מדברי חכמים (כה, ד).
ב - איסור הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת
כפי שלמדנו, אם עשה יהודי בשבת מלאכה במזיד, אסור לו ולכל ישראל ליהנות ממה שעשה בכל אותה שבת. וגם אם עשה את המלאכה בשגגה, לדעת רוב הפוסקים אסור לכל ישראל ליהנות ממנה, מפני שלא רצו חכמים שיהודי יהנה ממלאכה שנעשתה בשבת (שו"ע שיח, א). ויש אומרים, שרק כאשר המלאכה נעשתה במזיד, אסור ליהנות ממנה בשבת, אבל אם נעשתה בשוגג, מותר ליהנות ממנה בשבת. ויש אומרים שבשעת הדחק אפשר לסמוך עליהם (מ"ב שיח, ז). אבל חילוני שיודע שהיום שבת ואולי מלאכה זו שהוא עושה אסורה, נחשב כמזיד, וגם לשיטת המקילים אסור ליהנות בשבת ממלאכתו. 1
לפיכך, אם הדליק יהודי אור בשבת, אסור לו ולכל ישראל ליהנות מאותו האור. וכבר למדנו, שיש אומרים שבשעת הדחק, אם האור הודלק בשגגה, מותר ליהנות ממנו. אבל שלא בשעת הדחק, וכן כאשר האור הודלק במזיד, אסור ליהנות ממנו.
אמנם דברים שהיה ניתן לעשות גם בלא האור שהודלק, מותר לעשות גם לאחר שהודלק. למשל, אם הדליקו אור בחדר המדרגות, כיוון שממילא אפשר לעלות בחושך, מותר לעלות באור, רק שלא יעלו במרוצה תוך ניצול האור. ואם הדליקו אור בשירותים, מותר להשתמש כפי שהיה אפשר בלא אור. וכן אסור לסדר בבית דברים שאי אפשר לסדר בלא האור. ואם היה שם כבר אור שאפשר לקרוא לאורו בדוחק, והדליקו שם אור נוסף, מותר להמשיך לקרוא, למרות שהקריאה כעת קלה יותר.
ואם דלק אור בחדר, ואחד כיבה אותו במזיד, מותר לישון שם. ואף שקל יותר לישון כאשר האור כבוי, מכל מקום, כיוון שאין כאן הנאה ישירה מהמלאכה אלא רק הנאה מכך שההפרעה הוסרה - מותר.
אם יהודי הדליק רדיו או נגן בשבת, אסור ליהנות משמיעתם, אבל כשלא נוח לצאת מן המקום, אין חובה לצאת, הואיל והודלקו בניגוד לרצונו והוא אינו רוצה ליהנות מהם. וגם כאשר גוי הדליק רדיו או נגן, אסור ליהנות ממנו, משום 'עובדין דחול' ופגיעה בכבוד השבת (לעיל כב, יט).
וכן אם חבירו לחדר חטא והדליק חימום, אין צריך להימנע עקב כך מלהיכנס לחדר הקבוע שלו. אבל לכתחילה צריך להשתדל למנוע את החבר מן האיסור. ואם לא הצליח, יכוון שלא ליהנות ממעשה האיסור, ולא יתקרב אל התנור כדי להתחמם, אלא יהיה במקומו הרגיל, ואם יהנה בעל כורחו, אין לו בזה איסור. ואם אפשר לפתוח את החלון כדי שלא ליהנות מהחימום - עדיף (עפ"י רמ"א רעו, א, ערוה"ש ד; מ"ב יא-יג). 2
יש אומרים שגם מצווה אסור לקיים בעזרת המלאכה שנעשתה בשבת. ויש אומרים שהואיל ומצוות לא לשם הנאה ניתנו, אין על כך איסור. ולדעתם, אם הדליקו אור מותר ללמוד ולהתפלל לאורו. והרוצה להקל יש לו על מי לסמוך. אבל אם בישלו מאכל בשבת, למרות שיש באכילתו מצוות עונג שבת, לכל הדעות אסור לאוכלו, הואיל וקיום מצוות עונג שבת נעשה על ידי הנאה, ועל כך גזרו חכמים, שלא יהנה אדם ממלאכה שנעשתה בשבת. וכן אם הדליקו אור, אסור לאכול לאורו. 3

ג - מקרים שמותר ליהנות בהם (שגגה בדרבנן ומתעסק)
מה שלמדנו שאסור ליהנות בשבת ממלאכה שנעשתה בשגגה, הוא דווקא כשהמלאכה אסורה מהתורה. אבל אם איסורה מדברי חכמים, כאשר עשו אותה בשוגג, מותר ליהנות ממנה בשבת. ואם היא נעשתה במזיד, דינה כדין מלאכה שאסורה מהתורה, ורק במוצאי שבת מותר ליהנות ממנה (מ"ב שיח, ג, ובאו"ה. ילקוט יוסף שיח, ג). למשל, המפריש תרומות ומעשרות וחלה בשבת, עובר באיסור מדברי חכמים, משום שהוא נראה כמתקן. ואם הפריש בשבת בשוגג, מותר לאכול מהמאכלים שתוקנו בשבת, ואם עבר והפריש במזיד, רק במוצאי שבת מותר לאכול מהם (מ"ב שלט, כה; לעיל כב, ה).
המפעיל בשגגה מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט, כמו מאוורר או מזגן או מקרר, הואיל ויש סוברים שלא עבר באיסור תורה (לעיל יז, ב), הרוצה להקל ליהנות מהם יש לו על מי לסמוך. אבל אם הדליק תנור חימום שיש בו פסי מתכת שמתלהטים, או נורת להט, כיוון שעבר על איסור תורה, גם אם עשה זאת בשגגה, אסור לו ליהנות ממה שעשה בשבת. ואם הדליק את התנור, יפתח את החלון או יצא לחדר אחר, כדי שלא יהנה מהמלאכה. 4
אם עשה את המלאכה כמתעסק, כיוון שלא היתה שום כוונה במלאכה, גם כאשר המלאכה אסורה מהתורה, אין איסור ליהנות ממה שעשה. למשל, אם תוך שעבר ליד הקיר או נשען עליו גרם בלי כוונה להדלקת האור, מותר ליהנות ממנו. שכן ישנו הבדל בין שוגג ל'מתעסק', שבזמן שבית המקדש היה קיים, מי שעשה מלאכה בשגגה, היינו שידע שהוא עושה מלאכה אלא ששכח שהיום שבת או שלא ידע שמלאכה זו אסורה, היה חייב להביא קרבן חטאת. אבל מי שעשה מלאכה בלי משים, כ'מתעסק', פטור מקרבן. וכיוון שדין 'מתעסק' קל מדין שוגג, אין איסור ליהנות ממה שנעשה ב'מתעסק'. 5
אבל מי שהדליק אור בהיסח דעת, כפי שהוא רגיל להדליק במשך כל השבוע כשהוא נכנס לחדר, למרות שלא חשב במפורש על מה שעשה, כיוון שבפועל כוונת תנועתו להדליק אור, הרי הוא נחשב כשוגג ואסור ליהנות מהמלאכה שעשה.

ד - הנאה ממעשה שלא שינה את גוף הדבר
יש אומרים שאם המלאכה לא שינתה דבר בגוף החפץ, כגון שהעביר חפץ מרשות הרבים לרשות היחיד, אין על החפץ איסור, ומותר ליהנות ממנו בשבת ברשות היחיד (רבנו יונה וריטב"א). וכן הדין לגבי מאכלים שהובאו ברכב בשבת, כיוון שלא נעשה שינוי במאכלים, אין עליהם איסור. ויש אומרים (תוס', רמב"ן ורשב"א), שאין הבדל בין סוגי המלאכות, וגם אם המלאכה לא שינתה דבר במאכלים, אסור ליהנות מהמאכלים שהובאו באיסור. למעשה, לכתחילה יש להחמיר, ובשעת הדחק אפשר לסמוך על המקילים, ובמיוחד כשהדבר נעשה בשגגה. 6
ואם על ידי המלאכה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. למשל, אם תקנו בשבת פטיש, אסור להשתמש בו גם לצורך דברים מותרים, כגון לצורך פיצוח אגוזים. ואם עבר ופיצח בו אגוזים, מותר ליהנות מהאגוזים, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור.
ואם פתחו דלת נעולה על ידי איסור, כגון בעזרת כרטיס מגנטי - יש אומרים שאסור להיכנס באותו פתח, הואיל ונפתח באיסור. ויש אומרים שמותר, מפני שפתיחת הדלת לא יצרה שום דבר חדש, אלא רק הסירה דבר שהפריע לכניסה. ובדיעבד, בשעת הצורך אפשר להקל. ואם פתחו דלת של מקרר ונדלקה שם נורה, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (עיין לעיל יז, ט).
אם יהודי מחלל שבת התקרב לדלת חשמלית ועל ידי כך פתח אותה, אסור להיכנס דרכה. ורק בשעת הדחק אפשר להקל בזה. ואם עבר שם יהודי ובלי כוונה הדלת נפתחה, מותר להיכנס דרכה (עיין לעיל יז, יא). 7
ה - עבר ועשה דבר ששנוי במחלוקת הפוסקים
האיסור ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת, הוא רק כשברור שהמעשה אסור, אבל אם נעשה דבר ששנוי במחלוקת, אף שלמעשה נוהגים להורות כדעה המחמירה, מכל מקום בדיעבד, מותר ליהנות מאותה המלאכה. וזאת משום שכל יסוד האיסור ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת הוא מדברי חכמים, ולכן כאשר יש מחלוקת אם המלאכה אסורה, הלכה כמיקל, שספק בדברי חכמים להקל (פמ"ג, מ"ב שיח, ב).
למשל, אם בישלו בשר חי, כיוון שברור שנעשה איסור, אסור לאכול את הבשר בשבת. אבל אם לקחו תבשיל שכבר התבשל עד שאפשר לאוכלו בשעת הדחק, והניחו אותו על האש עד שהתבשל כל צרכו - מותר לאוכלו בשבת. מפני שאף שנפסק להלכה (שו"ע שיח, ד) כדעת הסוברים שמעשה זה אסור מהתורה, מכל מקום, כיוון שיש סוברים שאחר שהתבשיל ראוי לאכילה בשעת הדחק, אין בו יותר איסור בישול (לעיל י, ב, 1), אם עבר ובישלו בשבת - מותר לאוכלו.
וכן אם לקח אדם מרק קר שנתבשל לפני השבת והניחו על הפלטה בשבת עד שנתחמם, אף שלדעת רבים (שו"ע שיח, ד) עשה איסור תורה, מכל מקום מותר לאוכלו, מפני שלדעת הרמב"ם הדבר מותר (לעיל י, ה-ו).
וכן אם לקחו תמצית של תה והניחו אותה בתוך כוס, ושפכו עליה מים רותחים ישירות מהמיחם שהוא כלי ראשון. אף שלהלכה אסור לעשות כן, מפני שלדעת רוב הפוסקים, עירוי הרותחים מכלי ראשון מבשל את קליפת המאכל (לעיל י, ז-ח). מכל מקום בדיעבד, מותר לשתות את כוס התה, משום שיש סוברים שאין בזה איסור בישול, כי לדעתם רק כאשר מניחים את השקית בתוך כלי ראשון עוברים על איסור בישול, אבל עירוי מים רותחים על שקית תה אינו מבשל (רשב"ם, רמב"ן ורשב"א).

ו - הפסקת חשמל
כאשר אירעה הפסקת חשמל בעיר או שכונה, מותר לטכנאים יהודים לתקן את התקלה, ולהזרים מחדש את החשמל לכל דיירי השכונה. וזאת משום שבשכונות רבות ישנם חולים שנזקקים למכשירים חשמליים, שבלעדיהם חייהם בסכנה, ומחמת ספק פיקוח נפש, חייבים לתקן את אספקת החשמל. וכיוון שתקנו את החשמל בהיתר, מותר לכל תושבי השכונה ליהנות מהחשמל שחודש בשבת (לעיל יז, ה). ואם היו על הפלטה החשמלית תבשילים שנתקררו בעת שהחשמל נפסק, ושוב התחממו כשחודש, מותר לאוכלם. וגם אם לא הספיקו להתבשל לפני הפסקת החשמל, אם יתבשלו אח"כ כשהחשמל יחודש - מותר לאוכלם, הואיל ונתבשלו בהיתר.
ואם המקום שנותק מחשמל הוא קטן, וברור שאין שם חשש פיקוח נפש, אסור לתקן את החשמל. ואם חידשו את זרם החשמל ותוך כך נדלק אור, אסור ליהנות ממנו ולעשות דברים שלא יכלו לעשות בלעדיו (כמבואר בהלכה ב). ואם התבשיל התחמם על ידי כך, יש להמתין עד שיתקרר, ואז מותר לאוכלו. ואם התבשל על ידי חידוש החשמל, אסור לאוכלו (רשז"א בשש"כ לב, הערה קפב. וע' לעיל י, ג).

ז - הנאה במוצאי שבת ממלאכה שנעשתה בשבת
כפי שלמדנו, העושה מלאכה בשבת בשגגה, מותר לו ולכל ישראל ליהנות ממנה מיד במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה במזיד, אסור לו ליהנות ממנה לעולם, ולאחרים מותר ליהנות ממנה במוצאי שבת. שאם בישל מאכל במזיד בשבת, אסור לו לאוכלו לעולם, ולאחרים, כולל אלו שבישל עבורם, מותר לאוכלו במוצאי שבת (מ"ב שיח, ה). וכן אם בנה בית ביום השבת, מותר לאחרים ליהנות ממנו במוצאי שבת, ולו אסור להשתמש במה שבנה לעולם. אבל מותר לו למכור את הבית לאחרים (מ"ב שיח, ד).
מי שכיבס במזיד את בגדיו בשבת, גם אחר השבת אסור לו ללובשם, מפני שאסור לו ליהנות ממה שעשה במזיד לעולם. והפתרון לכך, שיכבסם שוב ביום חול, ואז יוכל ללובשם (בן איש חי ש"ב ויחי יט).
יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, גם במוצאי שבת אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממלאכתו. כי רק כאשר המלאכה נעשית באקראי, מותר לאחרים ליהנות ממנה במוצאי שבת, שאין לחשוש שיבקשו מיהודי לחלל שבת כדי ליהנות ממלאכתו במוצאי שבת. אבל כאשר הוא רגיל בכך, אסור ליהנות ממלאכתו לעולם. למשל, מי שרגיל לאפות לחם בשבת כדי למוכרו במוצאי שבת, גם אם הלחם עשוי מחומרים כשרים, אסור לכל ישראל לאכול מן הלחמים שאפה בשבת. מפני שאם יאכלו מהם, נמצא שהם מעודדים אותו להמשיך לחלל שבת ונעשים שותפים לדבר עבירה. וכן מסעדה שטבח יהודי מבשל בה בשבת תבשילים לצורך הסועדים במוצאי שבת, אסור לכל ישראל לאכול בה במוצאי שבת.
וכן אסור לצפות במוצאי שבת במשחקי ספורט או אירועים אחרים שצולמו בשבת על ידי יהודים, שהואיל והצילום נעשה תוך חילול שבת במזיד עבור הצופים שיראום במוצאי שבת, אסור להם ליהנות מחילול השבת. וכן פירות וירקות שהובאו לשוק ביום ראשון, וידוע בבירור שנקטפו ביום השבת, אסור לכל ישראל לאכול מהם. 8
מחלבה שמחללים בה שבת בעת חליבת הפרות (לעיל כ, ד), מותר מצד הדין לקנות את מוצרי החלב שלה, מפני שהחלב שנחלב בשבת מעורב בחלב שנחלב בימים אחרים, ולגבי כל שקית חלב שאנו קונים יש ספק אם החלב שבה נחלב בשבת באיסור, וכיוון שאיסור ההנאה ממלאכת שבת הוא מדברי חכמים, הכלל הוא שבספק מקילים. וכן מפעל שמייצר נייר כל השבוע כולל שבת, מצד הדין מותר לקנות ממנו ניירות. אלא שיש להעדיף תמיד לקנות מוצרים ממפעלים וחברות שמקפידות על שמירת שבת. ואם כל שומרי השבת יתארגנו יחד לביצור מעמד השבת, אפשר כהוראת שעה לאסור ליהנות ממוצרים של מפעלים שמחללים בהם שבת (עיין ילקוט יוסף שיח, עב, עד-עה; ארח"ש כה, נז-סא).

ח - דינים בצאת השבת
מותר לשמוע מיהודים חדשות בצאת השבת לאחר כחצי שעה מצאת השבת, כדי שיעבור זמן שיוכלו עורכי החדשות לאסוף את הידיעות ולכתוב את החדשות. אבל השומע חדשות לפני כן עובר באיסור של הנאה ממלאכת שבת. ותוכניות אחרות מותר לשמוע לאחר שתעבור כרבע שעה מצאת השבת, מפני שאפשר לארגן את השידור בזמן זה. וגם כאשר הטכנאים והשדרנים הגיעו ממקום רחוק תוך נסיעה בשבת, כיוון שלשומעים אין צורך והנאה מזה, אין להם איסור לשמוע את השידור.
אסור לשמוע שידורים של יהודים מאמריקה במוצאי שבת, מפני שרק לאחר שיעברו כשבע עד עשר שעות מצאת השבת אצלנו, יוצאת השבת באמריקה, והשומע את שידוריהם באותו זמן נהנה מחילול שבת. ושידורים של יהודים ממערב אירופה אסור לשמוע כשעתיים אחר צאת השבת. ואם השדרנים גוים, מותר לשומעם מיד בצאת השבת אצלנו.
מותר לנסוע באוטובוס כחצי שעה אחר צאת השבת, שזה הזמן שבו יוכל הנהג להגיע לתחנה בלא לחלל שבת. ואם יש לאוטובוס קו ארוך, שברור שתחילת נסיעתו התבצעה בחילול שבת, יש אומרים שאסור לנסוע בו (מנח"י ט, לט; ארח"ש כה, סב), ויש מתירים (משנה הלכות ז, נ). ולדעת רבים, מעיקר הדין אין איסור, כי זה שעולה על האוטובוס חצי שעה אחר צאת השבת אינו נהנה ממה שהאוטובוס נסע בשבת, אבל ראוי להחמיר כדי לגדור הדבר (ציץ אליעזר יג, מח; שש"כ נט, ט; ילקוט יוסף שיח, עו).

ט - בין דתיים לחילוניים (לפני עיוור)
נצטווינו שלא להכשיל אדם בעבירה, שנאמר (ויקרא יט, יד): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (רמב"ם רוצח יב, יד). ואם גם בלא הסיוע היה נכשל בעבירה, לדעת רבים, אין המסייע לו עובר באיסור תורה, אבל יש לו בזה איסור חכמים, שלא לסייע לעוברי עבירה. לפיכך, אסור לאדם לתת רשות לחילוני להשתמש בחפצים שלו כדוגמת מכונית ורדיו בשבת.
וכן אסור להדריך יהודי שנוסע בשבת ועוצר כדי לשאול היאך הדרך למקום פלוני, וזאת למרות שבכך שלא ידריך אותו תארך נסיעתו. שתי סיבות לכך: האחת, שאסור לסייע בידי עובר עבירה. והשנייה, שאסור לדבר בשבת בענייני מלאכות האסורות (לעיל כב, ט). ונכון להתנצל בפניו שאיננו מדריכים אותו מפני שהדבר אסור בשבת. 9
מותר לחייל דתי להדליק אור לפני שבת בשירותים, למרות שידוע לו שאח"כ יבוא חילוני ויכבה את האור, שאין הוא צריך לוותר על זכותו להשאיר אור כדי שחבירו החילוני לא יעבור באיסור כיבוי. מה עוד, שמסתבר שחבירו החילוני ממילא ידליק ויכבה שם את האור (רשז"א בהצבא כהלכה לא, ה).
מותר להזמין חילוני לשבת שלימה, גם כאשר ידוע שלאחר סעודת ליל שבת יסע במכונית לביתו, ובתנאי שיציעו לו בכנות מקום לישון, באופן שההזמנה אינה כרוכה בהכרח בחילול שבת. ואף שיש מחמירים, אפשר להקל כשהכוונה להרבות באהבה וקירוב. אמנם לעיתים מסיבות חינוכיות נכון להחמיר.
יש מחמירים ואוסרים לקיים בר מצווה למשפחה חילונית בשבת, כאשר ברור שחלק מהאורחים יגיעו לבית הכנסת בנסיעה. משום שההסכמה לקביעת בר המצווה, כמוה כהסכמה וסיוע לחילול שבת. ויש מתירים, הואיל וממילא הם מחללים שבת, ואנשי בית הכנסת לא בקשו מהם לנסוע אלא להיפך מעוניינים שיבואו ברגל. ולמעשה, כאשר האורחים החילונים מכבדים את בית הכנסת ונזהרים שלא לחלל שבת בתוכו, מותר לקיים את בר המצווה בבית הכנסת. אמנם לדעת רבים עדיף להמליץ להם לקיים את חגיגת העלייה לתורה במנחה של יום שני או חמישי.
נחלקו גם לגבי קיום ברית מילה בשבת כאשר ברור שרבים מבני המשפחה יחללו שבת בנסיעה לברית. ולמעשה, רשאי המוהל לקיים את הברית בשבת. 10

י - מכשירים ואתרים שפועלים בשבת
מכונות לממכר משקאות ומאכלים, שהקונה משלשל בהם מטבעות, והמכונה מוציאה את המשקה או המאכל המבוקש. אם רוב הקונים שם יהודים, צריך להפסיק את פעולת המכונה לפני שבת, כדי שלא לסייע בידם לחלל שבת. ואם רוב הקונים גוים, אין צורך להפסיק את פעולתה בשבת (עיין שש"כ כט, כח-כט, הערה עה). ואין על הכסף שהקונים הגוים משלשלים למכונה דין 'שכר שבת', הואיל ועיקר התשלום על המוצרים ולא על עבודת המכונה.
אתרים באינטרנט שמיועדים ליהודים, יש אומרים שצריך לסוגרם בשבת, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה. ולמעשה, כיוון שהדבר קשה, אין חובה לסגור אותם, שהואיל והנכנס לאתר יכול לחלל שבת בגלישה לאתרים אחרים, ובעל האתר לא עשה דבר כדי שיכנסו אליו בשבת, אין בזה איסור. ואם האתר מיועד למכירות, ורוב הנכנסים אליו הם יהודים, כיוון שגם בעל האתר מרוויח מזה, יש להתאמץ לסוגרו בשבת. ואם הדבר קשה מאוד, אין חובה לסוגרו בשבת, שהואיל והנכנסים לאתר מחללים שבת במזיד ומומרים לכך, יש אומרים שלא חל לגביהם איסור מסייע.
ואם רוב הקונים הם גוים, אין צורך לסגור את האתר בשבת. ואין על הקניות שמתבצעות בשבת דין שכר שבת, הואיל והתשלום הוא על הכנת האתר שנעשתה בימות החול. 11

^ 1.. חולין טו, א: לדעת ר' מאיר, המבשל בשבת בשוגג - רשאי לאכול את התבשיל בשבת, במזיד - רשאי לאכול במוצ"ש. ולדעת ר' יהודה, המבשל בשבת בין בשוגג בין במזיד, בשבת אסור לכולם לאכול מן התבשיל. ובמוצ"ש לאחרים בכל אופן מותר, ולעצמו, אם בישל בשוגג - מותר, ואם בישל במזיד - אסור לעולם. וכיוון שכלל נקוט בידינו, שבמחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, פסקו רוב הראשונים שאסור ליהנות בשבת גם ממלאכה שנעשתה בשוגג, וכך דעת רי"ף, רמב"ם, רמב"ן, ועוד רבים. וכן נפסק בשו"ע שיח, א. ודעת מקצת הפוסקים (תוס' חולין טו, א, תרומה, ריטב"א, גר"א), שבעניין זה הלכה כרבי מאיר, הואיל ורב הורה לתלמידיו כרבי מאיר. וכתב במ"ב שיח, ז, שבשעת הצורך, לעניין שוגג, רשאי ליהנות בשבת. ע"כ. אבל אם קטף פירות בשגגה, גם המקילים מודים שאסור ליהנות מהם, כי הם מוקצה.
^ 2.. הצבא כהלכה לד, א-ב, וילקוט יוסף שיח, לו. וכך משמע מהר צבי או"ח א, קפה. אמנם זה שהדליק את האור או החימום או הרדיו במזיד, וכן מי שאמר לו להדליק, צריכים על פי ההלכה לצאת מהחדר, כדי שלא יהנו כלל מהמלאכה (מ"ב רעו, יג, ילקוט יוסף שיח, יד, הערה כ).
^ 3.. עיין בשדי חמד (מערכת מ' כלל צה), שהביא את דעות החולקים. וכן מובא בהצבא כהלכה לג, ז, וילקוט יוסף שיח, יח-כ. ואם ההנאה היא גופנית, כהנאת אכילה, יש להחמיר, כי לא ברור שיש מקילים בזה, ועיין בח"א סב, ו, ואג"מ או"ח א, קכו. וכשאין הנאה גופנית, כיוון שהיא מחלוקת בדרבנן, הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך. וק"ו כאשר המלאכה נעשתה בשוגג, שאז יש לצרף את דעת הפוסקים כר' מאיר.
^ 4.. כפי שלמדנו לעיל יז, ב, 1, לדעת רבים מאחרוני זמנינו הפעלת מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט אסורה מדרבנן בלבד, ואף שלמעשה נוטים להחמיר בזה כאיסור תורה, כאן יש לצרף את דעת הסוברים שהלכה כר' מאיר, שאפילו באיסור תורה בשגגה מותר ליהנות מהמעשה. וכ"כ בילקוט יוסף שיח, נו.
^ 5.. בין הסוברים שבמתעסק אין איסור - לחם משנה (א, ה), וארץ צבי עו. ואמנם יש מחמירים וסוברים שגם במתעסק יש איסור ואסור ליהנות ממעשיו (עונג יו"ט, מנחת ברוך). ולרע"א, בחלק מהמקרים מתעסק עובר באיסור תורה כשוגג, ואסור ליהנות ממעשיו. אולם למעשה, בכל מתעסק הלכה להקל. ראשית, מפני שאיסור ההנאה מדרבנן, והלכה כמקילים. שנית, יש לצרף את הפוסקים הסוברים כר' מאיר ומתירים בכל שוגג. וכך דעת אז נדברו ו, יז, וילקוט יוסף שיח, כג. ועיין בארח"ש כה, ד.
^ 6.. לרבנו יונה וריטב"א, אם לא נעשה שינוי בגוף החפץ, אין עליו איסור 'מעשה שבת'. וכן דעת קרבן נתנאל. ולתוס', רמב"ן ורשב"א, אין להקל בזה, וכ"כ בהר צבי. ולמעשה, בשעת הצורך, כאשר המלאכה נעשתה בשגגה אפשר להקל (כך עולה מח"א ט, יא, ומ"ב שיח, ז, ובאו"ה שיח, א, 'אחת'). ובשעת הדחק, אפשר להקל גם כשהמלאכה נעשתה במזיד, הואיל ואיסור מעשה שבת דרבנן. ועיין ביבי"א י, כה. וכן הדין כאשר הביאו לחיילים אוכל על גבי רכב, שבשעת הדחק מותר לאוכלו. ואם אכילתם תגרום שימשיכו לחלל שבתות בעתיד, אין לאכלו (הצבא כהלכה לה, י). ולכל הדעות, אם הביאו במזיד פירות מחוץ לתחום (בגובה של פחות מי' טפחים), אסורים בהנאה, כמבואר בעירובין מא, ב, ושו"ע תה, ט. והטעם לרבנו יונה, משום שעשו חכמים חיזוק לדבריהם.
ובדין מלאכת גוי לכל הדעות מלאכת הוצאה חמורה כשאר המלאכות, שאם הגוי הביא עבור יהודי דבר באיסור תורה, אסור לכל ישראל ליהנות ממנו עד בכדי שיעשה במוצ"ש, כדי שלא יבואו לבקש ממנו לעשות מלאכה. ואם המלאכה אסורה מדרבנן: לאותו יהודי שעבורו נעשתה המלאכה, אסור ליהנות ממנה עד מוצ"ש בכדי שיעשו, ולשאר ישראל מותר ליהנות בשבת (שו"ע שכה, י), וכפי שמבואר לעיל כה, א.
^ 7.. כתבו במור וקציעה, מאמ"ר ונהר שלום, שאם הדליקו אש באיסור ביו"ט, ובישלו עליה תבשיל, מותר ליהנות מהתבשיל, הואיל ובבישול עצמו לא עברו באיסור (ושלא כט"ז תקב, א). הרי שמותר ליהנות מתולדת מעשה שבת. ואם הביאו מפתח דרך רשות הרבים, כפי שלמדנו, זוהי המחלוקת האם מותר ליהנות ממלאכה שלא יצרה שינוי בגוף הדבר. ובשעת הדחק אפשר להקל. ומ"מ אם כבר פתחו את הדלת, הכניסה דרך הפתח אינה הנאה מהאיסור עצמו אלא מתולדת איסור, ובזה למדנו שמותר ליהנות. וכך דעת רשז"א וריש"א. (אמנם באג"מ או"ח ב, עז, אסר. ועיין באג"מ שם עא).
ואם פתחו את הדלת באיסור, כגון על ידי כרטיס מגנטי. לכאורה בזה אסור ליהנות כי האיסור נעשה בעצם הפתיחה. (לתוס', רמב"ן ורשב"א, שסוברים שגם במלאכת הוצאה יש איסור במעשה שבת). ובודאי כך דעת האג"מ, וכך נראה מרשז"א. אולם ריש"א (מלכים אומניך עמ' תקכה) התיר, משום שפתיחת הדלת היא רק הסרת המונע, ואין איסור ליהנות מזה. ומ"מ גם בלא סברה זו, למדנו לעיל ובהערה 6, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על רבנו יונה. ואם פתחו דלת מקרר ובתוך כך הדליקו את נורת המקרר, גם לדעת רשז"א מותר לקחת מאכלים מן המקרר, הואיל והדלקת הנורה נעשתה דרך אגב (שש"כ י, טז, הערה מז). ועיין על כל זה בארח"ש כה, כט-לב, ובבירורים סי' יד.
כאשר חילוני פתח דלת חשמלית על ידי שהתקרב אליה, יש להחמיר יותר, מפני חילול השם, שהוא מסתייע בעובר עבירה. אמנם בשעת הדחק, בלית ברירה, אפשר לסמוך על רבנו יונה, וכמובא לעיל יז, יא, 11.
^ 8.. אמנם יהודי שבישל בשבת במזיד עבור חבירו, למוצ"ש רק למבשל אסור ליהנות מהתבשיל ואילו לחבר שהתבשיל בושל עבורו מותר ליהנות מיד, כמבואר בב"י ומ"ב שיח, ה. אלא שביאר בשו"ת כתב סופר או"ח נ, שדין זה נאמר על יהודי דתי, אבל אם הוא מומר (יהודי שרגיל לחטוא בזה), אסור לכל מי שנעשתה עבורם המלאכה ליהנות ממנה לעולם, שאם יהנו ממנה, ימשיך לחטוא, והרי הם מחזיקים בידי עוברי עבירה. ואמנם בשו"ת הר צבי (או"ח קפ) היקל לאחרים כל זמן שחילול השבת לא נעשה לרצונם. אולם רבים מהאחרונים נקטו להחמיר (אול"צ ח"ב ל, א; ילקוט יוסף שיח, ו; שיח, עא-עו; ארח"ש כה, ח).
סיר שחילוני בישל בו בשבת במזיד מאכל כשר, לדעת מ"א עפ"י הרשב"א, כשם שהמאכל אסור עליו עולמית, כך גם אסור לו להשתמש בסיר בלא הגעלה. וכ"כ פמ"ג ומ"ב שיח, ד. ויש סוברים שרק על התבשיל גזרו ולא על הסיר, וכן דעת הרא"ה והרא"ש לעניין בישולי גויים שהסיר שבישלו בו לא נאסר. ואם כך אמרו לגבי בישולי גויים שדינם חמור יותר, שהם אסורים על כל ישראל לעולם, ק"ו שכך הדין לעניין מעשה שבת שהתבשיל נאסר רק על המבשל, ולר' מאיר בשוגג אפילו על המבשל התבשיל לא נאסר (ערך השולחן שיח, א; לוית חן מב). ומ"מ לכל הדעות לאחרים הסיר כשר, שהרי גם התבשיל עצמו מותר להם במוצ"ש.
^ 9.. אמנם הרב נבנצאל מסר בשם רשז"א (בקובץ כתלנו י"ד עמ' 254-255) שעדיף להדריך אותו כדי למעט באיסור. אולם בציץ אליעזר טו, יח, וילקוט יוסף ח"ב עמ' קפ, אסרו. ועיין ב'רעך כמוך' עמ' 152-156. ולעניין מסייע ליהודי במצב שגם בלא סיועו יכול לעבור את העבירה, יש אומרים שהאיסור דרבנן (תוס' רמ"א יו"ד קנא, ד), וי"א שלר"ח ולרמב"ם האיסור מהתורה (מלומדי מלחמה עמ' 33 ואילך), ויש אומרים שאם הוא מומר ומזיד אין בזה איסור (ש"ך יו"ד קנא, ו). ומקובל להחשיבו כאיסור דרבנן.
^ 10.. באג"מ או"ח א, צח-צט; ד, עא, אסר להזמין חילוני לאירוע כשידוע שיבוא אליו בנסיעה. אמנם התיר בשעת הצורך להודיע על האירוע. וכ"כ בשבט הלוי ח, רנו, ושם בח"א רה; ד, קלה, אסר קיום ברית בשבת כאשר על ידה יגיעו לחילול שבת בנסיעה וצילומים. לעומת זאת דעת רשז"א שמותר להזמין חילוני לשבת אם הוא נותן לו אפשרות לעשות זאת בלא חילול שבת, והובאו דבריו ברבבות אפרים ז, תב, ושואלין ודורשין ב, עמ' יח-יט. ובציץ אליעזר ו, ג, התיר לקיים ברית מילה בשבת, למרות שהדבר יגרור חילול שבת. ועיין ב'רעך כמוך' עמ' 157-163. וכתבתי להקל הואיל וגם בלא זאת החילונים מחללים שבת, יתר על כן, בשעה שהם בבית הכנסת הם אינם מחללים שבת, ואזי אין כאן סיוע לדבר עבירה, כי בפועל חילול השבת שלהם מתמעט. אמנם כדי שחגיגת בר המצווה תהיה בלא עבירה, מוטב שיקיימו את חגיגת העלייה לתורה ביום שני או חמישי במנחה, והם יקבצו מניין, וכיוון שלא שמעו את הקריאה בתורה בבוקר, מותר להם לקרוא עם ברכות במנחה (פניני הלכה תפילה כב, ט). וכך יוכלו גם לצלם את העלייה לתורה. אמנם ברית מילה שיש לה זמן קבוע מהתורה, עדיף לקיים בשבת.
^ 11.. עיין עוד בארח"ש כב, מא, וכתב בהערה נה, שנראה שדין אתר מכירות באינטרנט כדין מכונה אוטומטית. ואמנם יש מחמירים בכל זה, כמובא בקדושת השבת ח"ב עמ' 15 ואילך. אולם הנראה כפי שכתבתי למעלה. וכ"כ בשו"ת מראה הבזק ח"ה לז-מ. ונבאר את היסודות: למהרי"ל דיסקין (קנ"א סי' קמה) אין חיוב להוציא הוצאות כדי להימנע מאיסור 'לפני עיוור', שהוא איסור דאורייתא. ולעצי חיים (ד, ה), רק לעניין 'מסייע' שאיסורו מדרבנן אין חיוב. ובכל אופן השארת האתר פתוח היא 'מסייע', שכן יש תמיד אתרים חילופיים. ולש"ך אין כלל איסור מסייע לגבי מומר. ולכן, כאשר הדבר קשה, אין חובה לסגור את האתר בשבת. ואין על בעל האתר איסור מקח וממכר, כי הוא אינו עושה דבר, ומה שנרשם באתר הוא רק התחייבות לבצע את העסקה, והכסף נגבה לאחר השבת. ואם יש תשלום על כל צפייה באתר, אפשר לומר שהשכר הוא על הכנת האתר, וכדוגמת מה שהתירו תשלום עבור טבילה במקווה ועבור שכירת חדר, שהתשלום עבור הניקיון והחימום שמבעוד יום (נו"ב תנינא או"ח כו, ועיין לעיל כב, יד, 9). ויש לצרף את דברי הבאו"ה רמד, ו, שהתיר שכר שבת במקום הפסד גדול. ואין לחוש למראית עין, שהכל מבינים שהאתר יכול להיות פעיל בשבת גם בלי שהיהודי יחלל שבת.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רפואה ופיקוח נפש
פיקוח נפש וחולה ג'
שבט תשע"א

מלאכות שבת

מלאכות שבת
מדיני חשמל בשבת א'
חשמל ומכשיריו
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
מלאכות שבת
מלאכות שבצומח ג'
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
מלאכות שבת
הכנת מאכלים
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
מלאכות שבת
הלכות כיבוס
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א

מלאכות שבת

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
רחל אמנו
כולם היו בניה
עודד מזרחי | תשע"ג
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז