ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
כלומר לדעת ר' יוחנן כל נבואות הנביאים שניבאו על העתיד, כגון "וכתתו חרבותם לאיתים וגו' לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", והנבואה "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", והנבואה "והיה אור הלבנה כאור החמה", כל הנבואות הללו כולן על ימות המשיח נובאו. ונמצא לדעה זו כי הטבע ישתנה והמציאות תהיה שונה לחלוטין מהחיים עכשיו בעולם-הזה. ושמואל חולק על כך ואומר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
וכן נחלקו האם תהיה בחירה חופשית בימות המשיח או אז תִשלל הבחירה, ומי שלא הקדים ובחר בטוב לפני בוא המשיח שוב לא יוכל לתקן, או שגם לאחר בוא המשיח תהיה עדיין אפשרות לתקן, ולבחור בטוב.
וכך אמרו: "תניא רשב"א אומר: עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, ואף שלמה אמר בחכמתו, 'וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה' אלו ימי הזקנה, 'והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ' אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. ופליגא דשמואל דאמר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, שנאמר, 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ'".
נמצא שלדעת רשב"א, בימות המשיח אין זכות ולא חובה, כיון שבימות המשיח תיגלה מלכותו של רבש"ע והכל יראו את יד ד' הגדולה המהפכת סדרי הטבע. אז כולם ירצו לעבוד את ד', אך זה לא יהיה מתוך בחירה חופשית, ועל כן אין בהם לא זכות ולא חובה.
לכן גם אמרו שאין מקבלין גרים לימות המשיח, כי הגרות לא תהיה לשם-שמים, אלא מפני שיהיה משתלם להיות יהודי. אך שמואל חולק ואומר שגם בימות המשיח יהיו זכות וחובה, תהיה עדיין בחירה חופשית, כי אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.
לכאורה נחלקו חכמים במה יהיו שונים ימות המשיח מהעולם-הזה, ואולם ככל מחלוקת חכמים, אלו ואלו דברי אלקים חיים. אכן גם שמואל לא התכון שזה יהיה ההבדל היחיד, שלא יהיה יותר שעבוד מלכויות וישראל יחיו במדינה עצמאית, כי הרי שמואל בודאי מסכים שיהיה בית המקדש בנוי וירושלים בנויה.
על כן יש לומר כי לכל הדעות, בימות המשיח יהיו שינויים כבירים בעולם, אך נחלקו חכמים אם השינויים האלו יהיו בדרך הטבע שאמנם ישתנה מאד, או שהשינויים יהיו בדרך של ניסים ומעל הטבע. ונמצא שגם ערך המעשים ישתנה, ולא יהיה בהם זכות או חובה כמו בימים שלפני ימות המשיח.
וכיון שאנו מצפים לבואו של המשיח בכל יום ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא, לכן אמר קהלת: זכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. לכן גם יפה שעה אחת קודם בתשובה ובמעשים טובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
