ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
בשבוע זה נעסוק בשאלה, האם יש מצבים שבהם רשאי בית הדין לקבל עדות שלא נאמרה ישירות מפי העד, ונתייחס לשלוש אפשרויות: עד המעיד מפי עד אחר, עדות ע"י מתורגמן, ועדות מן הכתב.
עד מפי עד
המשנה במסכת סנהדרין (לז.) אומרת: "כיצד מאיימין את העדים? על עדי נפשות, היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן: שמא תאמרו מאומד ומשמועה, עד מפי עד, ומפי אדם נאמן...".
ובהמשך הגמרא (שם ע"ב) מבואר, שעדות של עד ששמע מעד אחר אינה קבילה גם בדיני ממונות.
החריגה המרכזית לכלל זה היא לגבי עדות שנשמעה בבית דין. לאחר שבית דין שמע עדות, רשאים הדיינים או עדים ששמעו את קבלת העדות, להעיד בפני בית דין אחר על מה שנאמר להם, כאשר לדעת פוסקים רבים, רק כאשר בית הדין הראשון קבע שהעדות מכוונת, רשאים העדים להעיד שכך העידו עדים בפני בית דין ראשון.
חריגה נוספת היא הרשות שיש לעדים להעיד על מה שהיה כתוב במסמך שנמחק או נשרף וכדומה, אף שלעתים מסמך כתוב הוא בעצם עדות כתובה, כפי שיבואר להלן.
לאור זאת, כאשר ישנו עד הנמצא במקום רחוק, ואינו יכול להעיד בפני בית הדין, רשאי בית הדין לשגר שלושה דיינים אל העד, על מנת שיקבלו ממנו עדות, והם יעידו אחר כך על תוכן עדותו. לדעת רובם המוחלט של הפוסקים, מקבלי העדות צריכים להיות שלושה, כדין בית דין, ואי אפשר לשלוח שליח יחיד, אפילו אם הוא מוגדר כשליח בית הדין. לאור זאת, מבחינת הלכות עדות גרידא, אין משמעות להצהרה שאושרה ע"י נוטריון וכדומה.
עדות ע"י מתורגמן
המשנה בסוף פרק ראשון במכות אומרת, שבית הדין אינו רשאי לשמוע עדות כאשר העד מעיד באמצעות מתורגמן. בגמרא (שם ו:) מבואר, שכאשר הדיין מבין את שפת העדים, אף שאינו יכול לדבר ברהיטות עמם ולשם כך צריך מתורגמן, רשאי לעשות כן.
הרדב"ז (שו"ת ח"א סי' שלא) כתב, שהפסול של שמיעה מפי המתורגמן הוא רק מדרבנן, ולכן במקום שאין דיין היודע את לשון העדים, רשאי בית הדין לקבל עדות מפי המתורגמן. כמובן, מדובר במקרה שבו העד מעיד בפני בית דין, והמתורגמן מתרגם, ולא במקרה שבו העד אמר מראש את דבריו למתורגמן, ורק המתורגמן מגיע לבית הדין, שהרי זה עד מפי עד.
עדות מן הכתב
כשם שעדות מפי המתורגמן פסולה, כך אין העד רשאי להעיד ע"י שיכתוב לבית הדין. הראשונים התקשו בשאלה, מדוע שטר כשר אם עדות מן הכתב פסולה, שהרי סתם שטר הרי הוא בעצם עדות של העדים החתומים בו על תוכן השטר.
בעניין זה ישנן שלוש שיטות עיקריות בראשונים:
שיטת הרמב"ם (הלכות עדות פרק ג הלכה ד) ששטרות כשרים רק מדרבנן. הראשונים הקשו עליו מכמה סוגיות שמהן משמע ששטרות כשרים מן התורה ולא נאריך כאן בבירור שיטתו. שיטת הרי"ף (כתובות ז:) והרמב"ן (מלחמות ה', יבמות ט: מדפי הרי"ף) שההבדל בין שטר לבין עדות כתובה נעוץ בסגנון הכתיבה - שטר נכתב 'כתיקון שטרות', בניגוד לעדות כתובה הכתובה כזכרון דברים של העד. שיטת בעל המאור (יבמות ט: מדפי הרי"ף) היא ששטר נכתב מדעת המתחייב, בניגוד לעדות בכתב של עד, שאינה תלויה בדעת המתחייב.
עוד ראוי לציין את שיטת רבנו תם, הסובר שהחסרון של עדות מפי הכתב הוא רק כאשר אין העד המעיד יכול להעיד בעל פה - כלומר, מדובר בעד אילם. אולם, עד היכול להעיד בעל פה, ובוחר להעיד בכתב, אין בכך חסרון. הטעם לכך הוא על פי העקרון של רבי זירא 'כל הראוי לבילה, אין בילה מעכבת בו'.
לכל הדעות, אם העד נמצא בבית דין ומגיש תצהיר כתוב, ואומר שהוא מעיד על מה שכתוב בתצהיר, הרי זו עדות כשרה.
בכל אופן שבו נסביר את ההבדל בין שטר ובין עדות כתובה, שטר אינו נחשב כעדות גרידא, אלא 'עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בבית דין' (כתובות יח:). אחת המשמעויות לכך היא, שעדים יכולים להעיד מה היה כתוב בשטר מסוים, כשם שהם יכולים להעיד על עדות שהעידו עדים בבית דין, כפי שנתבאר לעיל.
הדין למעשה
כאמור לעיל, תצהירים כתובים, אישורים נוטריוניים וכן הלאה, אינם קבילים בדרך כלל בבית הדין. עם זאת, כאשר מגיעה עדות פסולה לבית הדין, בית הדין אינו נמנע מלשמוע את העדות, אלא שאין לעדות זו משקל כעדות של שני עדים כשרים. אדרבה, בית הדין צריך לפנות אל הצד השני, ולשמוע ממנו כיצד הוא מגיב על העדות הזו. לכן, כאשר מתכוננים לתביעה, כדאי להכין מראש תצהירים כתובים של עדים וכן עדויות שמיעה, כי ייתכן בהחלט שהצד השני לא יכפור בתוכן העדות, ואז ייחסך זמן רב ויקר לשני הצדדים ולבית הדין.
לקריאה נוספת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג, משפט ערוך , סימן כח עמ' 75 (סעיף יא והע' 19-20) וסימן ל עמ' 358-361.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
