ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
התובע השכיר דירה לנתבע. בזמן חתימת החוזה נתן הנתבע לתובע צ''קים לכל חודשי השכירות. אלא שקודם שמסר התובע לנתבע את החוזה, דרש התובע שהנתבע יתן בידו צ''ק ביטחון. כיוון שהנתבע לא נתן צ''ק, סירב התובע למסור את החוזה לנתבע, וגם לא נתן לו מפתח לדירה. לאחר שעברו כמה ימים הודיע הנתבע לתובע, שהוא רוצה לבטל את השכירות.
התביעה: התובע טוען, שבחתימת החוזה ומסירת הצ''קים התחייב הנתבע לשכור את הדירה, ושוב הנתבע אינו יכול לחזור בו משכירת הדירה
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהיות שלא נמסר לידו החוזה, והתובע סירב למסור לו את המפתח, בטלה השכירות.
פסק הדין: בית הדין פסק שהנתבע אינו יכול לבטל את השכירות.
הנימוקים: הש"ך (חושן משפט סימן קצ סק"א) כותב, שאי אפשר לקנות קרקע בשטר חוב שיש לקונה על אדם אחר, כיוון שהמוכר אינו סומך על שטר החוב, משום שירא שמא הנתבע ימחל את החוב לאחר שימסור את השטר. אבל קצות החושן (שם סק"א) ונתיבות המשפט (שם סק"א) חולקים עליו, וסוברים שאין חוששים לסברא ''שמא ימחל הנתבע את החוב'', משום שהמוכר יחזור ויתבע את הנתבע, ולכן שטר חוב מועיל מדין קנין כסף.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
74 - אחריות משכיר לנזקי מים בנכס המושכר
75 - ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים
76 - סיום עבודה על פי הוראת אדריכל
טען עוד
אלא שיש לדון, האם העובדה שהמשכיר לא איפשר לשוכר להיכנס לדירה, גורמת לביטול השכירות. בתשובת הרשב"א (חלק א סימן אלף כח) נאמר, שאם אדם שכר דירה לשנה ומת באמצע השנה, היורשים יצטרכו לשלם את דמי השכירות, משום ששכירות היא כקנין. אמנם, הש"ך (חושן משפט סימן שלד סק"ב) כותב שהתוספות חולקים על הרשב"א וסוברים ששכירות אינה קנין, אלא התחייבות הדדית בין המשכיר לשוכר.
על פי דברי הרשב"א יש לומר, שהיות שהקנין חל, היה אסור לתובע למנוע מהנתבע להיכנס לבית, אלא שאין הנתבע יכול לבטל בגלל זה את השכירות, אלא יכפה את התובע לתת לו מפתח. אמנם, לשיטת התוספות נראה, שהיות שהשכירות היא התחייבות הדדית, אם המשכיר אינו עומד בהתחייבותו, ומונע מהשוכר לגור, יש מקום לומר שגם השוכר אינו צריך לעמוד בהתחייבותו ולשלם.
בית הדין ציין, שכל מחלוקת הרשב"א והתוספות היא כאשר השוכר משלם בסוף תקופת השכירות. אולם, כאשר השוכר משלם מראש, לכולי עלמא שכירות הרי היא כקנין, ואם אין המשכיר מאפשר לשוכר לגור, השוכר יכול רק לכפות את המשכיר, אבל אינו יכול לבטל את השכירות מחמת זה.
ואמנם, בנתיבות המשפט (סימן שיב סק"ה) הסביר, שעל המשכיר מוטלת חובת הגוף להעמיד את הבית ביד השוכר, ולכן אם מכר המשכיר את הבית לגוי אחרי שהשכיר אותו לישראל, חייב המשכיר להעמיד לשוכר בית אחר, ואם כן, גם בנדון דידן היה מקום לומר, שכיוון שהמשכיר אינו רוצה לתת לשוכר את הבית, יוכל השוכר לבטל את השכירות, כיוון שהמשכיר אינו עומד בהתחייבותו. למרות זאת, בית הדין קבע, שאין לדמות את הדברים. במקרה של נתיבות המשפט, אין השוכר יכול לעשות דבר. אולם, כאשר הבית ראוי למגורים, אלא שהמשכיר לא מאפשר לו להיכנס, השוכר צריך לעמוד על זכותו, ולהיכנס לבית בכח, ואינו יכול לבטל את השכירות בגלל זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
