ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
הנתבעת היא שותפות חקלאית של ארבעה אנשים, שהתובע הלווה להם כסף לפני שנת השמיטה תשע"ה כדי שהם יפעילו משקים חקלאיים במסגרת אוצר בית דין. התובע לקח הלוואה לצורך ההשקעה, והיה אמור לקבל אותה בחזרה מהכספים שיעביר אוצר בית הדין.
הנתבעת הודתה במהלך הדיונים כי היא חייבת לתובע 254,000 ₪, הנתבעים ביקשו מבית הדין לפרוס את התשלומים כמה שניתן, התובע הסכים לפריסה, אך דרש כי הנתבעים ישאו בעלויות הריבית של ההלואה שלקח.
פסק הדין:
בית הדין מקבל את בקשת התובע לתשלום מיידי, במידה והנתבעים לא מסכימים להסדר התשלומים שהציע התובע, עליהם להציע הסדר אחר תוך 7 ימים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
221 - הפחתת שכר דירה בגלל בעיות במושכר
222 - החזרת הלוואה ותשלום פיצויים
223 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אחריות השותפים להלוואה
ארבעת הנתבעים לקחו את ההלוואה בשותפות, לכן כל אחד מהם חייב את חלקו בסך 63,500 ₪, אם לאחד השותפים יש אפשרות לפרוע עכשו יותר מחלקו הוא מחויב לעשות זאת, ולאחר מכן יתבע את הסכום מחבריו. משום שלפי המבואר בשולחן ערוך (חו"מ עז, א) כששותפים לוקחים הלוואה כל אחד מהם הוא ערב לכל ההלוואה.
ב. האם הנתבעים צריכים לקחת הלוואה כדי לפרוע את החוב?
התובע דרש שגם במידה ואין לנתבעים ממון לשלם, הם יקחו הלוואה על מנת להחזיר את החוב, בית הדין נדרש להכריע בשאלה זו. בשולחן ערוך (חו"מ צז, ב) נפסק שאסור ליגוש את הלוה לפרוע כשהמלוה יודע שאין ללווה כסף, ואסור אפילו לעבור לפניו שלא יתבייש. מדין זה נראה שאין הלווה חייב ללוות על מנת לפרוע, משום שאז לא היה איסור ליגוש אותו.
לגבי שכר שכיר, החפץ חיים (אהבת חסד חלק א, ט, ז) כתב שמעסיק חייב ללוות כדי לשלם את שכרו של העובד, אם הדבר אפשרי,,על מנת לקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". לעומתו בשולחן ערוך הרב (שאלה ושכירות סעיף יח) סבור שאין חובה אפילו כמדת חסידות ללוות ולפרוע לעובד את שכרו בזמנו.
אולם, הרב זלמן נחמיה גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ב (מעמ' לג ואילך) כתב שהלווה חייב ללוות כדי לפרוע את החוב, ובייחוד אם יש לו נכסים שאינו רוצה למוכרם. לעומת זאת היו שחלקו על הרב גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ג' עמ' רמט). אמנם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, סי' תשב) פסק שאדם שרגיל ל"גלגל" חובות, חייב ללוות על מנת לפרוע את ההלוואה. לעומתו, שלא רגיל לגלגל חובות, אינו מחוייב לקחת הלוואות לצורך זה. בנוסף כדי לצאת ידי שמיים נראה שיש לקחת הלוואות.
בפועל התובע הסכים ללכת לקראת הנתבעים והסכים שהנתבעים ישלמו בארבע פעימות את הסכום.
ג. תשלום על תשלומי ריבית שמשלם התובע
בנוסף מותר לתובע לדרוש מהנתבעים את תשלומי הריבית שאותם הוא משלם ואין בכך משום חשש ריבית, משום שזכותו פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב הסכמתו לפרוס את החוב לתשלוים (כמו שנאמר בפד"ר ירושלים ח, עמ' סא בשם הגרי|ש אלישיב)
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עמוס ראבילו, הרב שמעון גרבוז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
