ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הוא אמר: כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' מדוע תתנשאו על קהל ד'. אין צורך במתווך בין ישראל לאביהם שבשמים. המתווך חוצץ בין ישראל לאביהם שבשמים. אין צורך במשה ואהרן שהם יעמדו בין ד' ובין ישראל. כל ישראל שמעו את דבר ד' בהר סיני. ואילו רצה ד' לצוות עוד את ישראל היה מדבר אל כל ישראל, במישרין. כל ישראל ראויים להשראת השכינה, כולם ממלכת כהנים וגוי קדוש. לא צריך כהנים מיוחדים שונים.
קורח כפר בנבואת משה וכפר בקדושת הכהונה ובזה הוא כפר בגדולה האלקית העליונה הנבדלת מן המציאות ושבחיותה עליונה אין כל המציאות יכולה לקבל אותה אלא דרך צנורות מיוחדים. הכהנים אינם חוצצים בין ישראל לאביהם שבשמים אלא הם מחברים בין ישראל לאביהם שבשמים, כי בלי מדרגה ממצעת בין הגדולה העליונה האלקית ובין כלל ישראל לא נוצר הקשר. משה ואהרן הם הצנור להשראת דבר ד' בישראל.
קורח שואל, האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית. הוא היה בטוח שמשה רבנו יאמר שפטורה מן הציצית שאם חוט אחד של תכלת בקצה הטלית פוטר כל שכן אם כל הבגד הוא תכלת, כי הרי מצות ציצית בתכלת, מפני שתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד. ואם חוט אחד של תכלת מזכיר את כסא הכבוד כל שכן טלית שכולה תכלת. אבל משה רבנו משיב לו שגם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית. קורח חשב שאם משה רבנו ישיב לו שפטורה מן הציצית יאמרו לו קורח, אם-כן גם עם ישראל כולם קדושים ובתוכם ד' ואין להם צורך במשה רבנו ואהרן הכהן אבל משה השיב לו שגם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית וזאת מפני שכאשר הטלית כולה תכלת אין כאן דמיון אל כסא הכבוד. כי כסא הכבוד עליון ומיוחד ונבדל מן המציאות. ורק דבר מיוחד במציאות ונבדל ממנה הוא יכול להיות דומה אל כסא הכבוד.
לכן צריך לחוט תכלת בקצה הבגד מחוץ לו והוא מיוחד לעצמו ובזה הוא דומה ומזכיר את כסא הכבוד. וכן כל ישראל, אף שהם קדושים, הם צריכים את שבט הכהונה המיוחד, שבו ועל ידו תעשה עבודת ד' במקדש. הקדושה העליונה נבדלת והיא חלה על חלק נבדל ומיוחד ובאמצעותו על כולם.
אין לטשטש את המדרגות. כטעותו של קורח בהכרח מדרגות הקדוש בתוך ישראל כהנים, לוים וישראל, כך טעותם של המינים הנוצרים הכופרים במעלתם המיוחדת של עם ישראל. הקריאה אל כל העמים השקועים בכל רפש הטומאה: הנכם כלכם קדושים, כלכם בנים לד', אין הפרש בין עם לעם, אין עם קדוש ונבחר בעולם, כל אדם קדוש בשווה, זאת היא הקרחות האנושית שסופה להתבטל כקורח ועדתו.
ועתיד העולם להכיר את המדרגה המיוחדת של ישראל שעל-ידו ורק על-ידו ניא השראת השכינה בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
