ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- מפקד אוכלוסין
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
רש"י פירש שכל זה בא להראות חיבתן לפני המקום. וזה לשונו: (במדבר א, א) "במדבר סיני באחד לחדש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם".
נראה לפרש עוד, שהמפקד מרמז על התפקיד, כמו "ויפקד המלך פקידים". "פקיד על כל בשורות טובות", ולכן נפקדו לומר שלכל אחד מהם יש תפקיד שבשבילו נברא.
וכך יש ללמוד מהמדרש הבא (במדבר רבה ב) "דבר אחר: הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח) "רכב אלקים רבותים אלפי שנאן" והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר השירים ה) "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים אמרו ולוואי שכך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שיר השירים ב) "הביאני אל בית היין" זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט) "ושתו ביין מסכתי" הוי אל בית היין זה סיני ודגלו עלי אהבה אמרו אילולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר נרננה בישועתך וגו' אמר להם הקב"ה מה נתאוויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם (תהלים כ) ימלא ה' כל משאלותיך מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו".
הדגל מסמל את השייכות והמשימה שלה נועד, והמלאכים עשויין דגלים דגלים, היינו שהם יודעים את שליחותם, שאין מלאך אחד עושה שני שליחויות, ולזה נתאוו בני ישראל.
וכך ניתן לפרש את דברי הרמב"ן במדבר א, מה: וזה לשונו: "וזהו שאמרו רבותינו מרוב חבתם מונה אותם כל שעה. ועוד כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו פני משה ואהרן כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים , "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם, והשקלים כופר על נפשותיכם".
נראה לפרש שהזכות להיזכר לפני משה ואהרן, מלבד העובדה " כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים", היא בכך שעל ידי זה מתברר היעוד החשוב שלהם הן בהיותם חלק מהכלל " כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם ", והן במובן הפרט " וכן לכולם זכות במספר שימנו לפני משה ואהרן".
מצאתי מביאים בשם הגר"א על משלי, שזה היה תפקיד הנביא לומד לכל אחד את תפקידו בחיים, ולכן נקרא הרואה.
מובא ברמב"ם בפירוש המשניות בסוף מסכת מכות: מדוע הקב"ה הרבה לנו מצוות, מפני לאפשר לכל אחד ואחד מישראל לקיים לכל הפחות מצווה אחת בלא פניה. ונשאלת השאלה, מדוע צריך לתת מגוון כזה של מצוות ואי אפשר שכולם יקיימו מווה זהה בלא פניה? אלא מכיוון שכל אחד מסמל אות אחרת התורה לפי שורש נשמתו, לכן בודאי נברא כדי לקיים ביחוד מצווה מסוימת, וניתנת לו אפשרות לכך.
מובא בספרים, ומקורו בזוהר חדש שיר השירים, ישראל נוטריקון יש ששים ריבוא אותיות לתורה. הרעיון בכך הוא שכל אחד יש לו את היעוד המיוחד שלו כמו שיש לכל אות בתורה. והנה ערכה של כל תיבה הוא ערך עצמי, שאפשר לדרוש עליו תלי תלים של הלכות, ויונק את חשיבותו מהיותו חלק מהתורה כולה. מובא בגמרא שבת קד עמוד ב: "תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר...- חייב". מפני חשיבות האות שמשלימה לספר תורה.
מובא בספרי "אין לך אות בתורה שאין בה תחיית המתים", ונראה לפרש, על פי הנ"ל, שכל אחד ואחד מישראל יש לו אות בתורה וכאשר הוא מגלה את האות המיוחדת שלו הרי הוא מחיה את נפשו!
ישראל ואורייתא חד הוא. אנו מוצאים את גדלותו של ר' עקיבא גם באהבת תורה וגם באהבת ישראל. הנה מובא במסכת סוטה מט עמוד א: "משמת ר' עקיבא - בטל כבוד התורה". ופרש רש"י: "בטל כבוד תורה - שהיה נותן לבו לדרוש כל קוץ וקוץ של כל אות וכל שכן תיבות יתירות ואותיות יתירות כגון: "בת ובת אני דורש" (סנהדרין נא עמוד ב) וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה".
וכך אנו מוצאים שהחשיב כל אחד מישראל, כפי שמובא במסכת בבא קמא צ עמוד ב: "זה הכלל: הכל לפי כבודו". אמר ר' עקיבא: אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב".
והצד השווה ביניהם, שמו שדרש כל אות ואות שבתורה, כך דרש חשיבות של כל אחד ואחד מישראל, שהוא כאות בתורה, שהם "בני אברהם יצחק ויעקב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
