ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
המעיין היטב בחלקו הראשון של מאמרנו יסיק את המסקנה המתבקשת שאין בימינו כל מגבלה באשר ללימוד תורה על ידי נשים. אמנם מצות לימוד תורה כמצות עשה מדאורייתא תחייב רק את הגברים. כי התורה הזאת לא תהא מוחלפת, ואין אפשרות לשנות את עקרונותיה הנצחיים של התורה. ולעובדה זו יש גם השלכות על צורת הלימוד הנשית. אולם אישה שנפשה חשקה בתורה יכולה ללמוד בכל מקום שליבה חפץ. השאלות שעוררתי היו בעיקר טכניות, של סולם קדימויות ושל הכוונה נכונה של התהליכים החדשים, שיש לשמור עליהם בעיקר בתחילת דרכם, כדי שאכן יוליכו אל המטרה ללא סטיות ממנה.
נשים פוסקות
היו נשים שהורו הוראות בישראל והוראותיהן התקבלו להלכה. דבורה הנביאה למשל (עיין תוספות בבא קמא טו עמוד א, בדבור המתחיל "אשר"). דוגמא קרובה יותר היא אשתו של ר' יהושע פלק, בעל הסמ"ע ("ספר מאירת עיניים") והדרישה שפסקה שתי הלכות ידועות בהדלקת הנר ביו"ט. ולמרות שהמגן אברהם חלק עליה, רוב הפוסקים פסקו כמותה (משנה ברורה סימן רסג). לא נשיותה של האישה קובעת אלא אישיותה.
פוסק אינו "תוצר" מכוון מראש. הוא תוצאה של צמיחה טבעית. מעולם לא היה בישראל מוסד שקבע מראש שהוא "מייצר" פוסקים. גם בית המדרש לרבנים בברלין (המוסד היחיד בעולם שכונה בשם זה) לא התיימר לכך. מה גם שבראשו עמדו גדולי תורה שבאופן טבעי שימשו גם כפוסקים. מי שלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה ואחרי שנים רבות מאוד של עמל ויגיעה הוא זוכה גם לכוון להלכה. אם סמכותו מוכרת ויראתו קודמת לחכמתו יש סיכוי שפסיקתו תתקבל על ידי הציבור ואין מניעה עקרונית שאישה תגיע למעמד דומה. השאלות הנשאלות באשר לנשים, אם אכן זה היעד שאותו אנו רוצים לייעד גם לנשים? האם קיים כרגע בית מדרש שבו אישה תוכל להגיע לרמה כזו? האם חובתנו הראשונה היא כרגע להקים בית מדרש כזה?
מקצועות תובעניים
לדעתי, לא זה הדרך ולא זו העיר. אמנם תנאי החיים החדשים מאפשרים שינוי עצום בתפקודה של האישה. בית שיש בו אביזרים מודרניים אינו זקוק עוד לעבודות הבית הקלאסיות של האישה. וכבר חז"ל קבעו שאישה המכניסה חמש שפחות פטורה בעצם מעבודות הבית. המכשירים ותנאי החיים החדשים ממלאים פונקציה זו. אולם, יש תחום שלא השתנה וגם לא ישתנה לעולם. והוא המבנה הביולוגי והמנטלי השונה מאיש לאישה. רק אישה זוכה להיות שותפה לקדוש ברוך הוא בהבאת חיים חדשים לעולם. זו זכותה. אך לזכות זו יש גם מחיר. מחיר, שאישה נורמלית מקבלת עליה ברצון. לפחות בתקופת הפוריות (שהיא בשנות ה- 20 וה- 30) יש לאישה מגבלות אובייקטיביות המצריכות דחייה או צמצום של פעילות אחרת. עזרת הבעל עד כמה שתהיה גדולה אינה יכולה לשמש תחליף לאישה עצמה.
כאן נעוץ עומק הויכוח עם הפמיניזם המיליטנטי, ויש להדגיש את התואר האחרון. אין לנו שום ויכוח עם השאיפה המוצדקת להכיר באישה ובכישוריה כאישיות בזכות עצמה ללא אפליה ולא דעות קדומות. לדעת נשים רבות המיליטנטיות לוחמת נגד הנשיות עצמה, היא לא מוכנה להכיר באישה כאם וכרעיה ובכך היא כורתת את הענף עליו היא יושבת. אנו סבורים שמימושה העצמי הבריא של האישה מותנה באיזון נכון של כל כישוריה. מבלי לקפח אחד מהם. והאמהות חייבת לתפוס מקום חשוב לפחות בפרק הזמן שהאישה מסוגלת לו. תפקידים אחרים בחיים יוכלו להתמלא בזמן אחר המתאים להם יותר. אי לכך על החברה להימנע מלהפעיל לחץ שימנע מהאישה לממש את עצמה בצורה טבעית. לכן מקצועות תובעניים אינם חייבים להיות מקצועות המתאימים לנשים צעירות. החברה צריכה להימנע מלפאר ולרומם נשים צעירות בתפקידים ועיסוקים המחייבים התמסרות גבוהה מדי. עתידה והמשך קיומה וקידומה של החברה האנושית תלוי בכך ואם העולם לא בשל עדיין להבין זאת על החברה הישראלית, ובפרט הדתית, לשאת בגאון את דגל הקדמה, הנאורות, השפיות והטבעיות ולא להיגרר אחרי סיסמאות המסמאות את העיניים.
לימוד הלכה
בין המקצועות הרבים בתורה, ההלכה למעשה היא התובענית ביותר. זר אולי לא יבין זאת. אך אין שום אפשרות להשוות חלק זה שבתורה להכשרה אקדמית, שבה על האדם לדעת סכום ידיעות מסוים ולהיבחן עליו. ים ההלכה הוא מים שאין להם סוף. אין אפשרות למדר אותו ולמקצע אותו. נושאים הנראים לכאורה רחוקים זה מזה נעשים קרובים על ידי הבקיאות והעיון הבלתי פוסקים. הציבור לא יקבל את פסקיו של אדם שאינו שקוע בתורה יומם ולילה ללא הפוגה שנים רבות.
לעומת זאת, יש מקצועות תורניים שניתן להקיפם ולהגיע בהם להספק ולסיפוק ויש בהם להעשיר את הנפש ולהביאה לרמה רוחנית גבוהה יותר. גם בתחום ההלכה, הדרגה של שואל כעניין דורשת רמה גבוהה. בוגר ממוצע של ישיבה תיכונית, למשל, עדיין אינו בר הכי (ולא באשמת הישיבה, חלילה, אלא שהידע לכך אינו מספיק) אפילו בוגר ישיבת הסדר אינו תמיד ברמה זו. ואכן תביעה זו שאדם מישראל יתמצא דיו בעולם ההלכה כדי להיות שואל כעניין מופנית לכולם, גם לגברים, אולם אנו בנשים עסקינן ואולי הנשים באהבת התורה שלהן ידביקו גם את הגברים באהבת התורה שלהן.
תחומים נוספים
נושאים אחרים בתורה דורשים מאמץ אינטלקטואלי לא קל אך הם מוגדרים, יחסית, בתחומים מוגבלים יותר ולכן הם מומלצים יותר למי שעתותיו לא בידו. פרשנות המקרא למשל היא נושא עמוק (ותיזכר לטוב נחמה לייבוביץ' שזכיתי ללמוד ממנה לא מעט בתחום זה). תפילה, על כל חלקיה, כולל הפיוט, היא מקצוע גדול ועמוק בתורה ולא רק בחקר הלשון העברית (וכבר חז"ל עמדו על כך שרבים מזלזלים בו שנאמר "כרום זולות לבני אדם", ואולי הנשים תגאלנה אותו) מחשבת ישראל לזרמיה השונים, כל אלו הם מקצועות יחסית תובעניים פחות מהלכה למעשה. (הרב קוק כלל נושאים אלה ואחרים בתוכנית הישיבה המרכזית שתכנן).
גם לגברים שאינם יכולים להשקיע את זמנם בהלכה מוצע לעסוק במקצועות אלו, אולם מאחר ומצות תלמוד תורה מחייבת את הגברים להצמיח מתוכם גדולי תורה, המסורת הלימודית בישראל מחייבת את כל הגברים מילדותם ללמוד תלמוד והלכה. אלו שהגיעו לדרגה של הבנה עצמית והנאה מלימודם נשארים קשורים לתורה לכל ימי חייהם.(ישיבה תיכונית לא מספיקה בדרך כלל להביא את בוגריה לדרגה כזו ולא תמיד אפילו ישיבת ההסדר) ואכן יש טוענים שיש להתאים כיום לחלק מהנוער שלנו מזון רוחני ההולם יותר את כישוריהם. מאידך, אע"פ שבנות כשרוניות מסוגלות ללמוד תלמוד כמו בנים הניסיון אינו מורה שבנות שלמדו תלמוד הגיעו לאהבת תורה ויראת שמים גבוהות יותר. אדרבה, רק בנות שבגיל מבוגר יחסית החליטו מיוזמתן ללמוד תלמוד מוצאות בכך סיפוק. יש אפוא לאפשר לנשים צמיחה טבעית לפי יכולתן וזמנן, לא מתוך תחרות או מניעים חיצוניים אחרים.
אישה שהשתחררה כבר מהולדת ילדיה והצמידות אליהם יכולה אולי להרשות לעצמה יותר לעסוק בהלכה למעשה. אך בגלל מגבלות התנאים עליה לדעת שסיכוייה להגיע לרמה גבוהה בתחום זה אינם יכולים להיות מהגבוהים. לכן אין טעם לטפח ציפיות מוגזמות בתחום זה דווקא. מכל מקום שערי בית המדרש צריכים להיות פתוחים וכל הרוצה ללמוד תבוא ותלמד במקום שליבה חפץ.
איזה בית מדרש?
כאן השאלה העיקרית. האם בית המדרש הנשי הוא המשך של בית המדרש המקובל בישראל מדור דור, או שהוא אוהל רעוע מחוץ לגדר? אני תובע שבית המדרש יהיה המשך ישיר של הבית הגדול שהולך ונבנה מהר סיני ועד היום. אך לצערי יש נשים (ויש להדגיש שהן מיעוט שאינו מייצג) המוכנות לבנות להן במה חיצונית. אחת מהן אף התבטאה במפורש שזה החידוש של בית המדרש הנשי, שהוא רואה את עצמו מחובר גם לנשים שאינן רואות ההלכה מחייבת לכל דבר, כלומר הסולידריות הנשית היא העיקר ולא זו התורנית.
כאן אני רואה את הסכנה הגדולה. האם המהפכה התורנית המתחוללת ברוך ה' לעינינו באה לבנות או להרוס? הדבר תלוי כרגע באותן נשים המנסות להוליך את המהלך. עליהן לרדת מן הגדר ולהתחבר לעולם התורה. הדבר בא לידי ביטוי בכמה צעדים פשוטים, אך עקרוניים. בראש מערכת תורנית חייבת לעמוד אישיות תורנית בכירה שתתווה את הדרך של סגנון המאמרים ותוכנם. בעריכת כנסים תורניים יש צורך לשתף תלמידי חכמים מובהקים בקביעת סדר היום, הנושאים, המרצים וכל יתר הפרטים. זימונם של רבנים להרצאות בלבד אינו פותר את הבעיה. יש צורך בשיתופם המלא והפעיל כבר בשלב התכנון. כדי למנוע בעיות אשר לאחר שיתעוררו קשה לתקנן.
רוח פרצים
הבעיה העיקרית של הציבור הדתי לאומי אינה מעמד האישה, עד כמה שזו נראית אקוטית, לכאורה. ברוך ה' מתרבים הספסלים בבתי המדרשות לנשים. לימוד התורה כשהוא נעשה לשמה ימצא גם את הדרכים המעשיות ליישם את הלכה למעשה ונשים תמצאנה את סיפוקן הרוחני המלא. חשיבה יצירתית כשהיא באה מתוך בית המדרש, בו נלמדת תורתנו הנצחית לשמה, בהדרכתם של תלמיד חכמים מובהקים, תביא פתרונות טבעיים אמיתיים ויצירתיים לכל השאלות.
בעייתו העיקרית של ציבורנו היא היותו יושב בין המשפתיים ורוחות פרצים הנושבות מכיוונים שונים עלולות לכבות את גחלתו. נשמעות גישות אנרכיסטיות ביחס להלכה ולאמונה. התופעה חודרת לכל הבתים ולכל המינים, גברים ונשים גם יחד. האור שבתורה הוא הערובה היחידה לקיומו ולקידומו של כל ציבור בישראל. בתי המדרש הגבריים קיימים ולכל גבר הרוצה ללמוד יש אפשרות להאיר את עצמו באורה של תורה (מיהו גם עליו להיזהר מלהחליף תכלת בקלא אילן). בית המדרש הנשי הוא חדש, עדיין אין לו מסורת ויש חשש שהנשים בצימאונן לתורה עלולות לשתות בטעות חומץ ממקום יין. לנשים זו הזדמנות היסטורית לבנות את בתי המדרש שלהן. אחריות עצומה מוטלת על כתפיהן. רובן מבינות זאת ובונות את בית המדרש הנשי בזהירות ובעדינות, מתוך הכרה בגודל השליחות. הנשים שבנו את בית יעקב בכל הדורות הן שיכולות לבנות אותו גם עתה. עליהן מוטלת האחריות הכבדה שבנין התורה לא יהיה פרוץ לרוחות הסערה המאיימות לפרוץ לתוכו. נשים אלו יזכו להיות שלוחות מיצוה להוסיף נדבך נוסף בבנין התורה לדורות.
ניתן לקרוא הרחבות הלכתיות ופסיקת הלכה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, בקישור הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
