ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
תשעה באב. מנחם צנח על רצפת בית הכנסת באפיסת כוחות. קולו הנוגה של בעל הקורא טלטל אותו - "כי רחק ממני מנחם משיב נפשי".
ריבונו של עולם, זעק קול בליבו ללא מילים, כמה צרות? עד מתי לא תרחם את ירושלים אשר זעמת כבר אלפיים שנה? אבא, אנו מצפים ומייחלים לגאולתך, למה תסתתר?
ואולי, התעוררה מחשבה מחודשת בליבו, איני מצפה בשלמות. יודע אני את חומרת הגלות, אך כשאלמד על גדלות הגאולה אצפה יותר...
ריבונו של עולם, זעק קול בליבו ללא מילים, כמה צרות? עד מתי לא תרחם את ירושלים אשר זעמת כבר אלפיים שנה? אבא, אנו מצפים ומייחלים לגאולתך, למה תסתתר?
ואולי, התעוררה מחשבה מחודשת בליבו, איני מצפה בשלמות. יודע אני את חומרת הגלות, אך כשאלמד על גדלות הגאולה אצפה יותר...
חזרה אל שורשו של האדם
הרב מרדכי גרינברג שליט"א - ראש ישיבת כרם ביבנה
השאלה - כיצד יראו ימות המשיח היא שאלה יומרנית שאין עליה תשובה ברורה ומדויקת, כדברי הרמב"ם (הלכות מלכים י"ב, ב'): "וכל אלו הדברים וכיוצא בהם לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים וגם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים". ואף הפסוקים יש בהם הרבה משלים, ורק "בימות המשיח ייוודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהם" (שם, א').
ובכל זאת, הציב הרמב"ם (שם) שני קווי יסוד לשינויים שבזמן הגאולה:
הראשון, שלא יעלה על הדעת לצפות לאיזה שינוי במנהגו של עולם או חידוש במעשה בראשית.
והשני, שבאותם ימים לא תהיה קנאה ותחרות ולא חסרון, ויהיה עסוק העולם רק לדעת את ה' - "וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'", הרי בכל אופן שינוי, שינוי רוחני!
אולם, מצד האמת אין זה שינוי, אלא חזרה למדרגת האדם הטבעית כפי שבראו היוצר, וימות המשיח אינם אלא תיקון העיוותים שאחר החטא וחזרה למה שהיה לפני החטא. כלומר - אין כאן רק שינוי המעשים לטובה, אלא יש כאן שינוי יסודי בתכונת האדם ובאופיו. הדברים מבוארים בדברי הרמב"ן (פרשת ניצבים) על הפסוק: "ומל ה' אלקיך את לבבך" - שלימות המשיח "תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאווה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל", "וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות". אם כן, בימות המשיח לא יהיה שינוי, אלא תהיה חזרה למדרגתו המקורית של האדם, עליה נאמר: "והאלוקים עשה את האדם ישר".
על דברי הרמב"ן הקשה בעל העקדה - הרי כל שלמות האדם היא בבחירתו החופשית, ומה ערך בבריאת אדם שטבעו לעשות רק טוב?
עונה ר' ירוחם, המשגיח המפורסם ממיר, שאין הכוונה שאין בחירה כלל, אלא כמו שאומרים על אדם פקח "שאינו יכול לקפוץ לאש", שודאי יכול, אלא שמידיעתו הברורה את הסיכון שבמעשה זה ואת תוצאותיו, הוא נמנע מהמעשה, אך בודאי שיש ביכולתו להיכנס לאש. (דוגמא נוספת לרעיון זה, הוא פירוש ה'משך חכמה' לעניין כפיית הר כגיגית, שכשהאמת כל כך ברורה, כמו שהיה במעמד הר סיני, אין שום יכולת לאדם להכחיש אותה).
בימות המשיח יחזור האדם לטבעו הראשוני, כפי שעשאו אלוקים - ישר, וממילא תשתנה התנהגותו, כמו שהתנבא יחזקאל (ל"ו, ו'): "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו".
מהמדינה למקדש
הרב יהודה קרויזר שליט"א - רב היישוב מצפה-יריחו
השינוי הראשון יבוא לידי ביטוי בהנהגת המדינה . בראשות המדינה יעמוד מלך מבית דוד, שומר תורה ומצוות, קובע עיתים לתורה ומקפיד על קלה כבחמורה. מכוח אישיותו וטוהר מידותיו של מלך זה, אומות העולם ישאלו לעצתו ויישפטו לפניו (ישעיהו י"א).
הנהגה שונה זו תהיה לא רק נחלתו הפרטית של המלך, אלא כל חוקי המדינה יתבססו על דיני התורה, והחיים הציבוריים יתנהלו על פי ההלכה (רמב"ם הלכות מלכים י"א, ז').
גבולות המדינה ישתנו ללא הכר, ושטחה של מדינת ישראל ישתרע מהפרת ועד הנילוס. בשטח זה לא יימצאו אויבי ישראל או עובדי עבודה זרה, אלא רק יהודים או תושבים במעמד של גרי תושב (גר תושב הוא גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח בפני בית דין).
הראשונים והאחרונים נחלקו בשאלת משמעותם של הנבואות על השינוי בטבע החיות הטורפות, "וגר זאב עם כבש..." (ישעיהו י"א) - יש אומרים שהדברים כפשוטם וטבעם של החיות ישתנה, יש אומרים שבעלי החיים לא ישתנו, אך האנשים יהיו צדיקים, וממילא לא יינזקו מחיות רעות, שהרי לא הערוד ממית אלא החטא ממית ויש אומרים שהנבואות הללו הם משל לרשעים שבבני אדם, וכוונתם לומר שהרשעים יחדלו מרשעותם ויתחברו עם הצדיקים.
טבע הארץ בוודאי ישתנה, כפי שהתנבא ישעיהו (נ"א) שהמדבר יהפוך למקום פורה - "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'". וכן התנבא יחזקאל (מ"ז), שיצא נחל מבית המקדש ויגיע לים המלח. מי הנחל יהפכו את המים המלוחים למתוקים והאזור כולו יהפוך למקום דיג, כשבצידי הנחל יגדלו עצי מאכל שפירותיהם ישמשו למאכל ועליהם לתרופה.
תהליך קיבוץ הגלויות יגיע לסיומו, ויהודי כל העולם יגורו במדינת ישראל. קיבוץ הגלויות השלם ישנה שינוי מהותי את מעמדם ההלכתי של המצוות התלויות בארץ - כיום חיובן רק מדרבנן ואילו בזמן הגאולה נתחייב בהן מהתורה.
השינוי המשמעותי ביותר בזמן הגאולה יהיה בניין המקדש . המקדש יהיה מרכז עבודת ה' של עם ישראל ושל העולם כולו, כפי שניבא ישעיהו (ב'): "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". רק אז נזכה לשלום המובטח של - "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
ונסיים בדברי הרמב"ם (מלכים י"ב): "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים... שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'".
בגשמיות וברוחניות
הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א - רב הישוב שבי-שומרון וראש ישיבת 'ברכת התורה'
בספרות התורנית אנו מוצאים תיאורים נשגבים של השינויים בזמן הגאולה. הגרי"מ חרל"פ זצ"ל (מעייני הישועה עמוד ס"ה) אף אומר שיש חשיבות גדולה לעסוק בנושא זה, מפני ש"איכות הגאולה תלויה במידת הצפייה אליה, ככל שידעו לרומם ולנשא את הצפייה לישועה לצפות שהגאולה תהיה גדולה... יותר מרוממים את ערכה של הגאולה העתידה... ולזאת מוטלת החובה על גדולי הדעה ללמוד וללמד את התוכן המזהיר שיהיו מצפים לגאולה העליונה והנפלאה ובזה עצמו יביא ישועות גדולות בקרב הארץ, והגאולה תהיה במרום העוז והתפארת, ורוח ד' תופיע ותחדור אל כל הלבבות... להבין ולהשיג עמקי הסודות והנגלות גם יחדיו".
לכן, חשוב שנפנים - יהיו ניסים ושינויים עצומים ברוחניות ובגשמיות:
בגשמיות : למשל, מובא בגמרא (כתובות קי"א) "ואמר רבי חייא ברבי יוסף: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות כלי מילת, שנאמר: יהי פיסת בר בארץ... עתידה חיטה שתיתמר כדקל", ועוד שינויים. וכותב הגרי"מ חרל"פ (שם עמוד ל"א): "אין הפה יכול לבטא ואין המוח יכול להשיג את הגדולה שתתגלה אפילו על גרגיר חול יחידי שיגדל בעתיד".
אומנם הרמב"ם כתב בסוף הלכות מלכים על השינויים בגשמיות בימות המשיח: "וכן כל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח הם משלים", אך יש שהקשו עליו (עיין פירוש עץ יוסף על הגמרא הנ"ל): "ולמה היה זה נמנע יותר מירידת המן, כד הקמח וזולתם מהניסים". יתרה מזו, גם הרמב"ם בעצמו לאחר שכתב שעולם כמנהגו נוהג, מוסיף: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר". אם כן אף לרמב"ם יהיה שפע של גשמיות, אולם בדרך הטבע.
ברוחניות : ממשיך הרמב"ם: "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים הדברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר: 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'".
קיום המצוות יהיה ברמה יותר גבוהה, כדברי הגרי"מ חרל"פ (שם עמוד מ"ד): "קיומי המצוות שלעתיד לבוא גדולים ונוראים הם הרבה יותר מקיום המצוות שבזמן הזה, ואותן המצוות שאנו מקיימים אותם עכשיו, כשנקיים אותן לעתיד לבא יהיה אופן הקיום שלהן במושג אחר לגמרי".
בנין בית המקדש, קורבנות, קטורת, שירת הלויים, משיח צדקנו, תחיית המתים, עם ישראל חי על פי התורה, דיני מצורע, דיני סוטה, טומאה וטהרה, חזרת הנבואה - הכול מציאות חדשה.
אנו צריכים להאמין, לצפות, לחלום ולקוות על עלייה ברוחניות ובגשמיות . כל הבריאה תעשה רצון ה' בנחת ובשמחה וטוב לבב - "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו הריעו לד' כל הארץ פיצחו ורננו וזמרו", במהרה בימנו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









