ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
לאור הפולמוס שהתפתח על דו"ח כושרות בנושא מסעדות ובתי אוכל בירושלים מצאתי לנכון לזקק את הדיון ההלכתי ולהעמיד את המחלוקת על צדדיה העקרוניים.
1. הערה מקדימה: לגבי כל הבדצ"ים שמופיעים בירושלים, לא עסקתי בזה כלל. מדובר על מערכת סקטוריאלית שנועדה לציבור פרטי ולא לכלל האוכולוסייה. אני מאמין שעלינו להשתדל לחזק את המערכת המופקדת על הכשרות מטעם המדינה ושאמורה לדאוג לכלל התושבים.
2. בדיוק בגלל הסעיף הראשון מצאתי לנכון למחות בראשית השנה על המגמה של הרבנות למנוע כשרות מבעלי עסק שיצרכו את "היתר המכירה". במעשה זה נכשלה הרבנות ועשתה עצמה לרבנות מגזרית. ב"ה המחאה הועילה ורבנות ירושלים (בשיתוף רבנות מטה יהודה) איפשרה לכל דורש לקבל תעודת כשרות עם היתר מכירה.
3. בדו"ח של "כושרות" הודגשה העובדה שמערכת הכשרות הרגילה של ירושלים מתירה לגוי להניח תבשילים על האש, בניגוד לדעת הבית יוסף ובניגוד (בהדגשה) להוראות הרבנות הראשית. סעיף זה חשוב ביותר והוא עומד גם במרכז תגובתו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת. אכן יש מחלוקת בהלכה ביחס לסעיף זה. קשה לפרוש את הדיון ההלכתי בעמוד אינטרנטי ובכל זאת חשוב לעמוד על כמה פרטים. הדרישה של הרב אליהו שליט"א להעמיד את מערכת הכשרות הרגילה של ירושלים בהקפדה של עמדת הבית יוסף היא דרישה רצינית ומחייבת דיון על התועלת מול ההפסד שייגרם לכל מערכת הכשרות. כשהיה הרשל"צ, הרב עמר שליט"א, רבה של תל אביב הוא ביקש לתקן את מערכת הכשרות בהתאם לרעיון הזה. מהר מאד התברר לו שאם ידרוש מכל בעלי העסקים להשגיח על הכנסת האוכל על ידי יהודי (דבר הדורש גם השגחה הרבה יותר צמודה) יצא שכר מערכת הכשרות בהפסדה. הרבה מאד בעלי עסקים שמוכנים היו להיכנס למערכת כשרות רגילה יוותרו על כך ויהפכו להיות חסרי כשרות לחלוטין. בהתייעצות עם מורו ורבו, הרשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א, החליט הרב עמר להשאיר את המערכת בחלוקה שבין כשרות רגילה, המסתפקת בשיטת הרמ"א ומקפידה רק על הדלקת האש על ידי יהודי, לבין כשרות "מהדרין" שבה מקפידים (בין שאר ההקפדות) על עמדת הבית יוסף. עמדתו של הרב עובדיה יוסף מבוררת בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נד, ובה הוא מראה שגם למסורת הספרדים ניתן להסתמך על שיטה זו. לכן לא נכון להפוך את הויכוח לויכוח של הורדת ידים בין העדות. אנו צריכים לשאול מה יחזק את מערכת הכשרות בעיר.
4. על פי הדו"ח פועלת מערכת הכשרות של רבנות ירושלים בניגוד להוראות הרבנות הראשית, הנוקטת בשיטת בית יוסף בבישול עכו"ם. בדקתי את הסעיף הזה עם מ"מ מנהל מחלקת הכשרות של ירושלים, הרב יצחק אילוביצקי. לדבריו הוראת הרבנות הראשית הזו מופיעה בחוזר הרבנות הראשית בסימון * - שמכוון רק לכשרות מהדרין. כשרות רגילה אינה מחייבת את הפסיקה הזו.
5. בדו"ח של "כושרות" הכניסו טבלה של המלצות למקומות בירושלים. כל מי שיודע לקרוא טבלה במחשב רואה שהשיטה שנהגה היא "העתק - הדבק". היינו בכל מקום שיש כשרות רבנות רגילה (לא מהדרין) הוסיפו את הכיתוב: "בישולי גויים, אין משגיח לצורך ברירת קטניות, ניפוי קמח, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות, הדלקת אש". זה החלק הקשה שבדו"ח. גם אם הדו"ח נועד לצרכים פנימיים הוא טועה ומטעה ומביא לנזקים כלכליים של ממש. האספקה הטרייה של ירקות ופירות באה למקומות המזון מהשוק בליווי תעודת השגחה שעל פיה כל הסחורה כבר מופרשת. ברוב המקומות אין בעייה של קמח ולכן אין שאלת ניפוי והפרשת חלה. בחלק מהמקומות אין כלל קטניות. לא נכון ולא ראוי לנקוט בשיטה כוללנית ומזיקה שכזו.
6. לא אכנס כאן לשאל הכללית על "כושרות" וצורת עבודתם. אם אנו חפצים לחזק את מערכת הרבנות, כפי שאנשי "כושרות" אומרים, אי אפשר להוציא מסמך שכזה. בודאי יש הרבה בעיות במערכת של עיר בגודלה של ירושלים ת"ו. כשיש 350 משגיחים בעיר, המקבלים את משכורתם מבעלי העסקים, צפויות תקלות הנובעות מיצר לב האדם. מי שטוען שהכל פשוט וחלק בודאי מיתמם. אך הפתרון אינו מצוי בהריסת כל המערכת. התיקון חייב להיעשות מבית ולא מבחוץ.
7. לסיכום: הבדיקה שלי מעלה שניתן לסמוך על רבנות ירושלים ומערכת הכשרות שלה. מחלקת הכשרות של ירושלים מכירה היטב את הבעיות ועושה מאמצים אירגוניים וכלכליים לשפר את הרמה עד כמה שאפשר. ודאי שכל יחיד יכול להקפיד על כשרות מהודרת על פי שיטתו ועל פי רבותיו, אך זאת בתנאי שאינו מערער על הכשרות הציבורית שנועדה לכלל הציבור ושעומדת בפיקוח רבני מתמיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
