ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על פי זה נראה לבאר מדוע לא הצליח בלעם הרשע לקלל את עם ישראל, ואומר כי הקב"ה "לא הביט אוון ביעקב", אך אין מובן סיום הפסוק "ותרועת מלך בו", מהי אותה 'תרועת מלך' ומדוע בגינה 'לא הביט און ביעקב'? אלא כפי שאמרנו שהכל מכל מידת האהבה וכפרש"י " ותרועת מלך בו" היינו מלשון רעות ואהבה, ומכוחה נהפך לטובה. ו' מלך ' היינו כשבלעם רצה לומר 'כלֵם' ונהפך ל'מלך', ע"י הרעות והאהבה (ועיין ע"ז ד, ב תוס' ד"ה רגע). פסוק זה נאמר בתפילת עמידה בראש השנה בברכת מלכויות, והיינו כי מיוחדת ברכת מלכויות, "אמרו מלכויות כדי שיעלה זכרוננכם לפני", ומעורר את מידת האהבה.
שמירת הלשון
"כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג, י), וכמו"ש הרמב"ן (שם) "כשהוא אומר דבר - אף על לשה"ר" ומקורו בירושלמי פאה (פ"א ה"א). ואע"פ שנצטוינו בצווי בפנ"ע על שמירת הלשון, באמרו "לא תלך רכיל בעמך", אולם ברמב"ן מבואר כי בשעת מלחמה ישנה משמעות גדולה לכל צווי וצווי, וכפי שהדגיש הרמב"ן "כדי שלא תסתלק שכינה מישראל", ובתחילת דבריו כתב "...כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי", והרמב"ן כפל דבריו גם בספר המצוות בהשגות על הרמב"ם (מצוה יא), וכן לקמן בדברים (כד, ט). ולומדים אנו מדבריו כי ישנם זמנים בהם נדרשים אנו להתחזק ביתר שאת, ובפרט בזהירות הדיבור... ועל אחת כמה וכמה בתקופתנו עלינו להרבות זכויות וחלילה להיגרר למחלוקות והכפשות, ד' יצילנו.
וכן ראיתי שמובא בשם החפץ-חיים זצ"ל שבא"י יש להיזהר ביותר מלשה"ר, כיוון שבא"י נשרש חטא הוצאת דיבה עוד מימי המרגלים. ולא רק מבחינת הזמן, אלא גם מבחינת האדם, שהרי המדרש אומר (ילקו"ש משלי רמז תתקנג), "מה תקנתן של מספרי לשה"ר, אם ת"ח הוא יעסוק בתורה", ובודאי שעצם הלימוד גם ירחיקהו מלכתחילה מלשה"ר. ודוד המלך אומר (תהילים יב, ח) "אתה ד' תצרנו מן הדור זו לעולם". ופרש"י שם: "מדרש אגדה יש ומיושב על הסדר, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעים לדרוש התורה במ"ט פנים לכל צד וזהו שבעתיים, והיה דוד מתפלל עליהם רבש"ע ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתיים בלבם. אתה ד' תשמרם, שמור אותם בלבם, תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם להיות דלטורין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
