ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
נביא גדול היה בלעם, עד כי חז"ל משווים אותו למשה רבינו ע"ה. אך הבדל גדול יש בין נבואתו של אדון הנביאים לבין "נבואתו" של בלעם. הרמב"ם פוסק בהלכות יסודי התורה (פרק ז, הלכה א): "ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, ולא יהיה יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם". גם אדם מושלם בחכמה ובתכונות האופי לא יוכל להינבא אם הקב"ה לא ירצה לעשותו נביא. אבל הקב"ה לא ישרה את שכינתו על מי שאינו ראוי לה. ומי לנו ראוי לנבואה יותר ממשה רבינו, אדון כל הנביאים?
"נבואתו" של בלעם - שונה היתה בתכלית. הן התכונות הבולטות באפיו אינן אלא: עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה, השונות בתכלית משאיפת הטוב, ההסתפקות במועט והענווה, המאפיינות את משה רבינו. ואכן כבר חז"ל עמדו על כך שבעוד שדבר ה' למשה הוא בלשון "ויקרא", דבר ה' אל בלעם הוא בלשון "ויקר" - שהוא לשון מקרה ולשון קרי טומאה. ומהי אותה טומאה?
שתי דרכים עומדות בפני האדם הרוצה לזכות להשראה רוחנית נעלה. הדרך הקשה היא להתקדש. ככל שהאדם מקדש את עצמו יותר מלמטה, כך נעשה הוא ראוי יותר להשראת השכינה מלמעלה. זוהי דרכם של כל נביאי האמת בישראל. הדרך השניה היא לעשות "טריקים", טקסים וקסמים, ובאמצעותם להתקשר אל כוחות רוחניים. דרך זו, קלה היא. אין היא דורשת תורה ומעשים טובים. אין היא דורשת להיטהר ולהתקדש. האדם כמות שהוא, מנסה למשוך אליו את הכוחות הא-להיים הפועלים בעולם. זוהי דרכם של המנחשים והקוסמים מסוגו של בלעם.
דרכו של עם ישראל, עם נביאי האמת, היא דרך הטהרה והקדושה. "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כעת יאמר לישראל וליעקב מה פעל א-ל".
בלק ובלעם
שני שונאי ישראל נפגשים עמנו בפרשה זו: בלק ובלעם. לא זהות הן מטרותיהם ושיטותיהם. והדבר מתבטא בסגנון הדברים שלהם. כאשר בלק מבקש לקלל את ישראל, בקשתו היא "ואגרשנו מן הארץ". ואילו כאשר בלעם מבקש את רשותו של הקב"ה, אומר הוא: "וגרשתיו". על הבדל זה אומר רש"י: "וגרשתיו - מן העולם. ובלק לא אמר אלא 'ואגרשנו מן הארץ'... ובלעם היה שונאם יותר מבלק". ממה נובע הבדל זה שביניהם?
שני מינים של שונאי ישראל יש בעולם: האחד - שואף להשמיד את עצם קיומו של עם ישראל. האחר - מעודן יותר. עצם קיומו של העם לא מפריע לו. אבל דבר אחד הוא לא יכול לסבול: שעם ישראל חי חיים ממלכתיים בארצו. הוא מוכן לקבל עם של לומדי תורה היושב במדבר ונהנה מזיו השכינה. הוא מוכן לקבל את "עם הספר" כעם של תלמידי ישיבות הממיתים את עצמם באהלה של תורה. הוא מוכן לקבל את היהודים כנתינים נסבלים תחת שלטונו. אבל כאשר "עם הספר" רוצה להיות גם "עם הארץ" (במובן החיובי של המושג) - לכך הוא מתנגד בתוקף. הוא לא מוכן לכך שעם ישראל יעסוק גם בעניינים ארציים: יקים מדינה, יפתח כלכלה, יחזיק צבא. הוא רוצה לשמור אותו כעם רוחני, אשר כל ענייניו החומריים מטופלים ע"י עמים אחרים. אין הוא מבקש לגרש את עם ישראל מן העולם מבקש הוא "ואגרשנו מן הארץ" - מן הארציות והחמריות אל חיי הרוח המנותקים מן החיים החומריים.
על כן, כאשר בלעם מברך אל ישראל, אומר הוא: "מי מנה עפר יעקב?", דהיינו: מי יכול למנות את המצוות שהם מקיימים בעפר? - כלאיים ומתנות עניים, תרומות ומעשרות, שמיטה ויובל, ערלה ורבעי. דווקא המצוות הללו, התלויות בארץ וקשורות בקשר איתן אל החיים הארציים, הן העומדות בניגוד לדרכו של בלק מלך מואב.
אם תמצי לומר: בלעם הוא אב טיפוס לאנטישמיות הנוצרית; בלק הוא אב טיפוס לשנאת ישראל המוסלמית. ואכמ"ל.
אוון ביעקב ועמל בישראל (תשס"א)
"לא הביט אוון ביעקב, ולא ראה עמל בישראל". מה פירושה של "עצימת עיניים" זו? מדוע אין רואים את החטא בעם ישראל? האם לא היו חטאים רבים במשך ארבעים שנות המדבר? האם לא נתקלנו אך בפרשה שעברה בחטא התלונות על המן ובחטא מי מריבה?
עלינו להבחין בין שתי מילים דומות, אך שונות. לא הרי הראייה כהרי ההבטה. הראייה - שטחית היא, ואינה רואה אלא את מה שנראה על פני השטח. ההבטה, לעומתה, מבטאת מבט מעמיק, החודר אל עומקם של דברים. גם 'יעקב' ו'ישראל' אינם שמות זהים לחלוטין. 'יעקב' מסמל את פשוטי העם, ואילו 'ישראל' - את גדוליה של האומה. על פי זה נוכל להבין את דבריו של בלעם. מי שמסתכל בראייה חיצונית, ימצא בעם ישראל חוטאים ועושי עוול. אולם אם יעמיק להביט פנימה - יראה כי החטא בישראל אינו תופעה מושרשת אלא שרשרת ארוכה של כשלים נקודתיים. "לא הביט אוון ביעקב". ההכרה הזאת מתעצמת כאשר מסתכלים על גדולי האומה. כלפיהם אין צורך 'להביט'. די בראייה שטחית כדי לראות ש"לא ראה עמל בישראל". סגולתה של אומה מתבטאת בגדוליה. עמים רבים מתפארים במלכים ושליטים גדולים. כשאנו עומדים על תכונותיהם האישיות, רואים אנו כי אמנם היו מצביאים מזהירים ומנצחי מלחמות; אולם אישיותם המוסרית עומדת, במקרים רבים מאד, ביחס הפוך לתפארתם הממלכתית. שונה הוא עם ישראל מכל העמים. רשימה ארוכה של גדולי האומה מפארת את כותל המזרח שלה. אולם קנה המידה להיכנס להיכל זה שמור לאישיות מוסרית בלבד. תפארתם של מלכי ישראל לא נמדדה בתפארתם הכלכלית ובנצחונותיהם הצבאיים. אחאב, לדוגמא, מן המפוארים שבמלכי ישראל, נזכר לדראון עולם בזכרונה של האומה, כמי שהלך בעצת איזבל אשתו, עבד עבודה זרה ובא לרשת את נבות לאחר רציחתו. לעומתו, יאשיהו מלך יהודה, אשר נפל בקרב מידי פרעה נכו, נזכר לטוב בזכות היותו הצדיק שבמלכי יהודה. וגדולי ישראל שנכשלו בחטא, זוכרת אותם האומה לטובה רק בזכות היותם בעלי תשובה, כדוד המלך.
אומה כזאת, אשר המוניה צדיקים בעומק נשמתם, וגדוליה הנערצים צדיקים אף בגלוי, היא האומה אשר לא ניתן לקללה, וכל המנסה לחטט ולחפש את הרע שבה מתוך בקשה לקלל - מוצא את עצמו, בעל כורחו, מברך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








