ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה השבוע להבין את משמעותו ואולי נזכה גם להבין נבואה נוספת המופיעה בספר ישעיה.
התרגום ורש"י בעקבותיו, מפרשים - לבד, בשקט בשתיקה. נצטט את לשונו הנפלאה של "אבן עזרא" בהביאו את פירושם:
"דברי המתרגם ארמית ידועים שהוא לבדו. והנה שפי - לבדו, גם הוא בלי אח". האבן עזרא רומז שהביטוי "שֶׁפִי" הוא יחידאי במקרא וגם עובדה זו רומזת למשמעותו. בשם אחרים מביא הוא פירוש אחר "כי הוא כמו נכאה לב (תה' קט, טז), מגזרת ושפו עצמותיו (איוב לג, כא)".
יתכן ויש קשר בין הפירושים וניתן לומר כי הלך בודד ושותק בגלל רוח הנכאים ששרתה עליו.
הרשב"ם, מנסה פשט אחר והוא מציע שהביטוי מסביר את מצבו הגופני של בלעם. לאחר שנלחצה רגלו אל הקיר, הפך בלעם לחיגר. הביטוי "שֶׁפִי" יתפרש כשורש מגזרת "חטופי פעל של ה"א", כמו "וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאוּ" (איוב ל"ג כא) המתאר את מכאוביו וחוליו של איוב. מקורו של פירוש זה בדעת רבי יוחנן במסכת סוטה:
"בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר: וילך שפי" (י ע"א).
גם פירוש זה יכול להתחבר לפירושים הקודמים, שהרי מצב הרוח בוודאי מושפע גם ממצב הגוף ולהיפך.
מעניין שבמדרש מובא גם כיוון הפוך, וז"ל: "דעתו היה לקלל, שעד אותה שעה היה שפוי ומן אותה שעה נטרד" (במדבר רבה פרשה כ ד"ה ויהי בבוקר).
מדרשי אגדה אחרים מושכים אותנו לכיוון חדש. נביא שניים מהם ואחר כך ננסה להסבירם. וז"ל:
"שפי מלמד שפשפש השעה שהקב"ה כועס בה" (מדרש אגדה במדבר פרק כג [ג]) "דבר אחר שפי כמו (שם מט) שפיפון עלי אורח שהיה קוסם ומנחש והיה נמשך על גחונו כנחש" (פסיקתא זוטרתא פרשת בלק דף קכז ע"ב).
יתכן ולכיוון זה רומזים "אבן עזרא" ורמב"ן הטוענים לסוד שמסתתר מאחורי הביטוי. צריך לומר כי הביטוי רומז לדרכי הכישוף והקסם שבלעם נקט בהם כדי למצוא את הדרך לפגע בעם ישראל.
"בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם" (יהושע י"ג כב) ההולך "לִקְרַאת נְחָשִׁים" (במדבר כ"ד א).
נחזור לדרך הפשט.
הרמב"ן במקום והרד"ק על ישעיה (י"ג ב, מ"א יח) מסבירים כאילו שכתוב "וַיֵּלֶךְ אל שֶׁפִי" ומשמעות הכתוב היא שבלעם הלך אל המקום הגבוה ביותר. משם היה יכול לראות את כל העם ו"לברכו" על פי הנחיית בלק. פירוש זה המקשר בין פסוקנו לפסוק בישעיה מביא אותנו לדון בדברי נביא האמת מישראל.
ישעיה הנביא מנבא:
"מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ: עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס הָרִימוּ קוֹל לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים"
אם המשא עוסק בבבל והר נשפה פירושו הר גבוה, קשה מאוד היכן יש הרים בבבל? והרי בבל שוכנת בבקעת שנער. היא מישורית כמעט לחלוטין וחלק ניכר משטחה נמצא בין הנהרות הפרת והחידקל. לכן יש הטוענים שמשא בבל הוא בעצם משא אשור.
יש לכך הוכחות רבות מפשט הכתובים אנו נציין רק אחת. הרים גבוהים יש בממלכת אשור, אחד מהם הוא אותו "הַר נִשְׁפֶּה" שמקבילתו היא אותה פסגה בארץ מואב "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי" עליה עלו בלעם ובלק כדי לצפות על העם שעליו נאמר:
"כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









