לאומיות בלי תורה | הרב משה צוריאל זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
נח

קטגוריה משנית

1951

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מה היה החטא של דור הפלגה? זאת היא תעלומה. אמרו חז"ל: "מעשה דור הפלגה לא נתפרש" (בראשית רבה, לח). אמנם זה לא נתפרש במפורש, אבל ע"פ מסורת של חז"ל ידענו הסיבה. אמרו אותם הרשעים: "לא כל הימנו (של ה') לבור [לברר] לו העליונים. נעשה לנו מגדל עם עבודה זרה בראשו ותהא נראה כאילו עושה עמו מלחמה. 'ויהי בנוסעם מקדם', הסיעו את עצמם מקדמונו של עולם [הקב"ה]. אמרו 'אי אפשי [אין רצוננו] לא בו ולא באלהותו" (בראשית רבה, נח). כלומר היתה כאן מרידה נגד מלכותו של ה'.

מה ראו חז"ל בפסוקים לרמוז לזה? ועוד נשאל "מה איכפת לנו בחטאם של אומות קדמוניות? ההיסטוריה שלנו מתחילה בסיפורי אברהם, בפרשת לך לך!". אלא נראה בהמשך דברינו שזה נוגע מאד מאד לבעייתנו הלאומית בזמננו.

כיצד מרדו בני הפלגה במלכות שמים? כי הזניחו את המוסר האישי. לא דאגו איש לטובת חברו אלא רוממו את הענין הציבורי בלבד. "ונעשה לנו שם, פן נפוץ". העדיפו את ענין הכלל והציבור, וזלזלו בכבודו של הפרט. ולכן מדה כנגד מדה, ה' פיזר אותם לכל פינה ועבר. כך מסופר במדרש פרקי דר' אליעזר (פרק כד) "אם נפל אדם [מן המגדל] ומת, לא היו שמים לב עליו. ואם נפלה לבנה מן הבנין, היו יושבים ובוכים 'אוי לנו! אימתי תעלה אחרת תחתיה?' עכ"ל. זאת אומרת זכותו של האיש הפרטי היתה אפס בעיניהם, כי העיקר אצלם היה טובת הציבור, טובת הקיבוץ הכללי.

הרב שמשון רפאל הירש בדיונו על פרשתנו מעניק לכך עומק מיוחד. "יושר, אנושיות ואהבה הם מצוות המוטלות על הפרט, אך נחשבו לאיולת ביחסי האומות [תוספת המעתיק: וכן בין הפולטיקאים]. בעוון מרמה ורצח יכלא ויתלה היחיד. אך מדינות רוצחות ומרמות בקנה מדה גדול; והעושה זאת לטובת המדינה יבוא על שכרו" (פירוש על בראשית יב, ב). ושוב כתב על נושא זה: "שאיפת האומה 'לעשות לה שם' ולהרבות את כבודה הלאומי, היא קץ כל יעוד מוסרי. רדיפת הכבוד נחשבת לחסרון אצל היחיד, אבל היא 'מעלה' לציבור" וכו' (על בראשית יא, ד). "הציבור המאורגן ניצל את כוחו לרעה וכו'. והרי זה תפקיד הציבור לקרוא את הפרט בשם ה'. אך הציבור [ההוא של דור הפלגה] קרא רק בשם עצמו, וביקש לשעבד את היחיד לשלטונו" (פירוש רש"ר הירש לבראשית יא, ז).

בזה מובן מה צריך להיות ההבדל שבין "לאומיות" שעל פי התורה, ל"לאומיות" הנפוצה בין אומות העולם. אצלם היחיד נשחק ומבוטל מול כל אינטרס של הציבור. אין לו מעמד. מה שאין כן אצל התורה, כל אדם יש לו ערך יחודי, כמו כל דבר חשוב שאינו מתבטל. מפני מה זה כך? כי אם יודעים האנשים שכולנו חייבים לשמור את המוסר האלוהי, אם מקבלים הם מלכותו של הקב"ה, שומרים הם על ערכו של האדם הפרטי שגם הוא נוצר ע"י ה'. אבל אם שולטת לאומיות כזאת שהיא עצמה הערך העליון, ואינה מתבטלת לפני הצו האלוהי, היא תבלע אנשים, היא תהרוס ותשמיד כל העומד בדרכה. רואים אנו שחיקה זו בכוחות הממונים על החק במדינתנו, כאשר פועלים הם לטובת "המדינה" גם כשהיא מחוסרת הכרת מלכותו של הקב"ה. כאשר הממשלה החליטה לגרש עשרת אלפים אנשים מגוש קטיף, לא הועילו חוקי היסוד של "חופש האדם ועיסוקו". קלקלו למגורשים את הפרנסה, הוציאו אותם מבתיהם להיות נע ונד בארץ; והכל לטובת האינטרס הציבורי, כביכול להשיג "שלום" עם הערבים. כאשר קבוצת יחידים רוצה להפגין נגד איזה עוול, הצבא מכריז על המקום ההוא "שטח צבאי סגור", ומי שאיננו יוצא משם נקרא פולש כביכול למחנה צבאי. אח"כ בסמכותו של השופט להעניש אותו על אותה פיקציה [סיפור מדומה] שהנאשם פלש למתחם צבאי. הכל כמובן "לטובת הציבור". כאשר המפגינים נעמדים במקומם, ואינם נסים מפני אימת המשטרה, מגישים נגדם תיק על "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו". ואם יקרא נגד השוטר קריאות גנאי, יענישו אותו על "העלבת עובד ציבור". כי המדינה הוא מעל לכל, והמיעוט נבלע וכאילו אינו קיים מול אינטרס של "הרוב". לא כאן המקום לפרט כל מיני עריצות שיעשו הכוחות המייצגים את הלאום כאשר אין אצלם יראת ה'.

לכן בפרשת הפלגה באה התורה לחנך נגד "לאומיות" כזו שהיא מחוסרת יראת ה'. כי אם יש נזק ורוע במעשיו של יחיד שהוא מחוסר מוסר אלוקי, הרי פי כמה מזה הוא הנזק והשחיתות של ציבור מאורגן כאשר יגשו לעשות עוול, והכל בשם "הלאום". כך התורה כותבת: "הן עם אחד ושפה אחת וכו' ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" (בראשית יא, ו). הם יצליחו להפיל אימתם על כל מתנגד, יצליחו לכבוש כל העומד נגדם, כי כח הקיבוץ הוא רב. ה' רשם זאת בתורה עוד בטרם נולד עם ישראל, למען ידע ישראל כי אסור לנו לבסס לאומיותנו על ערכים חילוניים. לאומיותנו צריכה להיות מושתתת על יסודות תורניים.

מפורסם באומה שהרב אברהם יצחק הכהן קוק היה תומך נלהב בלאומיות ישראל. אבל לא ידוע לכולם שהוא התנה תנאי, שהלאומיות הזו תהיה מבוססת על יראת ה', על ההכרה שיש בעל הבית בעולם המשגיח ונותן שכר ועונש. יש דין וחשבון שהוא תובע מהרבים, כמו שתובע מהיחיד. נביא כאן לקט מצומצם מאמרותיו בנושא.

"הנטיה הלאומית בישראל היא שדה אשר ברכו ה'. שאע"פ שאין בה עדיין גידולים גמורים, מפני השממון הגדול של הגלות, ראויה היא ע"י עבודה רוחנית ומעשית שיצמחו בה כל הגידולים הטובים שבעולם וכו'. ויש לעומת זאת נטיה לאומית של גוים, שהיא חורבה ומדבר, שבשום אופן אינה ראויה לגדל צמחים" (אורות, עמ' סה).

ועוד כתב: "אבל אם במצב הנפילה והכיעור יאמר אדם להדבק בצורה הלאומית בצדדיה המגושמים וכו', יספוג מהר אל תוכו רוח זוהמא, קטנות (ק' מנוקדת פתח) וניצוצי רישעה, אשר יהפכו למרורות בגידול היסטורי קצר של משך דורות אחדים. זהו החזיון של הרשע (ר' מנוקדת סגול) הלאומי שאנו פוגשים [בימינו]" (אורות, עמ' קלג-קלד). כלומר, לאומיות ללא ציות לתורה תגדל צמחי רשעות, דברים מרורים. והתופעה השלילית הזאת מתפתחת "בגידול היסטורי קצר", כלומר בתקופה קצרה מאד!

ועוד כתב כי חייבים לבסס לאומיותם של ישראל ע"פ יסודות התורה, שאנו עמו של הקב"ה ומבקשים להפיץ דברו בעולם ולחנך שאר האומות לעבודתו. "הנסיון להחיות את החוש הלאומי העז באמצעים מלאכותיים לא יצליח, בשום אופן לא יצליח, אלא אם כן תהיה כמתכונתו, כטבעו ומדתו שהיא בלב שומרי תורה" ("אוצרות הראי"ה", מהד' תשס"ב, ח"ב עמ' 112).

אותה שוקת שבורה שאנו עדים לה עכשיו, כאשר גברו ידיהם של אנשי "פוסט-ציונות" והם בעד חלוקת ארץ ישראל בין יהודים וערבים, ומצמצמים הבנייה של המתנחלים, ונותנים יד חפשית לבנייה הערבית אף שהיא ללא רשיון, כבר חזה על כך הרב קוק. הוא מחה על כך שבקונגרס הציוני הראשון הכריזו הצירים: "דבר אין לציונות עם הדת", כלומר שאינם רוצים שום השפעה של הדת במאמציהם הלאומיים. הגיב על כך הרב קוק: "בעזיבתה של תורה אין תוחלת ותקוה, וכל פרח מוכרח להיות כמק, וכל שורש כאבק" [המליצות הן מן ישעיהו ה, כד. והרב קוק לא השלים את הציטט: "כי מאסו את תורת ה' צבאות, ואת אימרת קדוש ישראל נאצו"] (אגרות הראי"ה, ח"ב עמ' קלד).

נסכם כאן עם דברי הרב: "הלאומיות שבישראל בהתחברה עם ההשקפה הגדולה והקדושה של עול מלכות שמים ועול מצוות, הרי יסודתה [של לאומיות זו] בהררי קודש. אבל בהיפרדה ותצא רק לגבול של אהבה לאומית גסה, כדרך כל עמי הארץ [שאר אומות העולם], היא תוליד דברים רעים ודיעות רעות המרחיקות את שם ה' מליבות עם ה'" ("עין איה", ברכות פרק א, פסקא קע). כלומר "לאומיות" של גוים היא איגו-איסטיות המוכפלת פי כמה ע"י כחם של הרבים, ולא תוליד צמחים טובים.

האכזבה הנוראה האוחזת בלב כל אוהב ציון, לראות כיצד נציגי הממשלה מפריעים ומונעים ביסוסו של עם ישראל בארץ הקודש, וכביכול שונאים חלק אחר מבני עמם; כבר לפני מאה שנה חזה זאת הרב קוק. כאשר תיאר מצב שמכחישים הם חובת קיום המצוות כתב: "כל אלה הלבבות הרחוקים מזה, הולכים הם ונפרדים מעל אהבת ארצנו הקדושה. אהבתם שהיתה חומרית ודמיונית, לעומת שבאה כן הלכה. וכו' שנהפכו מאוהבי א"י בלא דרישת ה' השוכן בציון מקרב לב ונפש, [נהפכו] לשונאיה ומנדיה במשך זמן קצר וכו'. וכמקרה אהבת ארצנו הקדושה כן היא גם כן אהבת האומה ואהבת לשון הקודש. היסוד החלש הולך ומתמוטט וכו'. בעינינו הננו רואים את המצב האיום והמחריד, שלא יוותר דבר מכל הקניינים החיצוניים, שנתרוקנה נשמתם וכו'. שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה' צבאות ואת אימרת קדוש ישראל נאצו" ("פרי עץ הדר", פרק א עמ' טז). וקרוב לרעיון זה כתב הרב ב"אגרות הראי"ה" ח"א עמ' קפג.

לכן ודאי אקטואלי מאד לקח (ל' מנוקדת סגול) זה שעלינו ללמוד מקלקולם של אנשי דור הפלגה. הם בקשו להקים מגדל "ונעשה לנו שם". לא בקשו לדעת שמו של ה'. הם לא עסקו בתיקון המוסר, לחפש להיטיב לכל אדם פרטי. אצלם טובת הכלל היתה יעד בלעדי, ולמענה אפשר לרמוס כל ערך אחר.

פשוט לי שכל התהליך ההיסטורי שהקב"ה עושה הוא מתוכנן, ערוך ומסודר. שלב זה שחלף עלינו בעבר של הציונות ובנין ארצנו, היה נחוץ וטוב. הוא שימש הכנה לשלב הבא כעת לקראתנו. אחרי שראינו קריסת הלאומיות החילונית ללא ערכים תורניים, כעת עלינו להקים מפעל קדוש יותר, "לאומיות הבנויה על יסודות תורתנו", והיא כמובן כוללת בנין כל ארצנו בכל מרחביה. גם הקב"ה בעת יצירת העולם היה "בונה עולמות ומחריבם" (מדרש בראשית רבה ג, ז). כלומר היתה התפתחות משלב הגולמי לשלב מוצלח יותר, מפותח יותר. גם אנו צריכים לנהוג כך. לבוא מהטוב, אל הטוב יותר. תנועת פוסט-הציונות עשתה תפקידה שטאטאה את הלאומיות החילונית. כעת עלינו להצליח בייסוד לאומיות שהיא אמתית יותר.

נח

הרב משה צוריאל זצ"ל

ר"מ לשעבר בישיבת שעלבים, חיבר את הספרים אוצרות הראי"ה, אוצרות התורה, אוצרות המוסר ואחרים. שימש כר"מ בישיבת ההסדר בראשון לציון.

אמור
מאסר בבית סוהר, עונש פסול על פי התורה
אייר תשס"ז
קדושים
האם יש קשר בין "יום עצמאות" לפרשת קדושים?
ניסן תשס"ז
דרכים מעשיות
"ונעתרות נשיקות שונא"
תשס"ה
היחס למי שאינו שומר מצוות
קושיא על הרמב"ם, ויישובה
חנוכה תשס"ח

נח

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
נח
על עורב, על יונה ועל מה שביניהם
הרב יהודה רוט | חשוון תשפ"ד
נח
נח התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | חשוון תשע"ז

נח

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

ספר תהילים
תהלים פרק יב
רבנים שונים
מאבני המקום
התרת נדרים בפתח ובחרטה
מאבני המקום כרך ט"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אייר תשע"ג
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
מאבני המקום
התרת נדרים בפתח ובחרטה
מאבני המקום כרך ט"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אייר תשע"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אליעזר מלמד
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב בני אלון
הרב יהודה לייב גרונר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז