ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לאחר מכן אנחנו רואים ירידה שנייה בדור הפלגה, כי חינוכו של שם בן נח הועיל לפחות לתקן את החטא של "ותימלא הארץ חמס", בתחום שבין אדם לחברו, שהרי אנחנו מוצאים ששם היו שפה אחת ודברים אחדים, כלומר, שררו ביניהם אהבה ואחווה. אומנם החטא של דור הפלגה לא מוזכר מפורשות מה היה החטא, אבל המפרשים מבארים שהם רצו לפעול נגד המגמה האלוקית, שהקדוש ברוך הוא אשר ברא את האדם, רצה שהוא יישב את כל כדור הארץ, אבל הם רצו לשבת במקום אחד, "פן נפוץ על פני כל הארץ", לכן נבנה מגדל. מה דור הפלגה רצו בבניית מגדל אחד? הם רצו שיהיה פיקוח רעיוני על כל האנשים, שמישהו לא יצא ממחשבתם. זה כמו שהקומיסרים הבולשביקים ברוסיה הסובייטית שלטו על חשיבתם של ההמונים. אבל המגמה האלוקית היא, שכל אדם שיש לו שכל, יוכל לפתח את הרעיונות שלו לטובתו ולטובת בניין העולם. בניגוד לצמצום, בניגוד לכך שאחד ישלוט על מחשבתו של השני. אנחנו רואים שאת אברהם אבינו הם דנו למיתה, וזרקו אותו לתוך כבשן האש, משום שהוא האמין אמונה אחרת נגד כל העולם האלילי. כפי שהמפרשים אומרים, שהתורה רומזת לנו את גודל הנס, מה שאירע לאברהם אבינו, בכך שכשהיא כותבת שהם בנו את המגדל, היא מתארת מאיזה חומר הם בנו. הרי כתוב גם לפני זה בפסוקים שקין בנה עיר, ועוד כמה אנשים בנו עיר, אבל לא כתוב מאיזה חומר הם בנו. אלא פה ישנו רמז, שהרשעים הללו כשהם דנו את אברהם אבינו למיתה, הם לא הלכו לבנות במיוחד את כבשן האש בשביל לזרוק אותו, אלא היה להם את הכבשן הגדול שסיפק את הלבנים לצורך בניין המגדל, ולתוך אותו כבשן זרקו את אברהם אבינו.
בענין זה שואל הרמב"ן: אם הצלתו של אברהם מכבשן האש זהו נס כ"כ גדול, מפני מה התורה לא כותבת אותו? יש לזה הסבר נפלא של אחד מגדולי האחרונים, הנצי"ב מוולוז'ין: אברהם אבינו אז היה בראשית דרכו, הוא עדיין לא התגדל לאותה מעלה ולאותה רמה גבוהה של רוחניות, שהוא היה דבוק אליה במשך כל ימי חייו. הזכות של אברהם אבינו הצילה אותו, שהוא ניצל מתוך כבשן האש, אבל אותם הרשעים שזרקו אותו, להם לא קרה כלום. לעומתו אנחנו מוצאים בספר דניאל, בזמן שזרקו את מישאל, חנניה ועזריה לתוך כבשן האש, במלכות בבל, חז"ל אומרים וגם בפסוק זה מוזכר, שלא רק שהם ניצולו, אלא גם אלה שזרקו אותם נשרפו. מכיוון שזכותם היתה כל-כך גדולה, היתה להם זכות של התורה. היות וזה לא לפי דרגתו של אברהם אבינו, התורה לא כותבת את זה, מכיוון שזה לא מתאים לדרגתו בה חי כל ימיו, זה כאילו לא מכובד. ואילו בפרשת לך לך נקרא, שכשפרעה הרשע עיכב את שרי, כתוב "וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו על דבר שרי אשת אברם". בשביל מה התורה מנמקת שה' העניש את פרעה משום דבר שרי אשת אברם? ועוד, לשם מה כתובים שמותיהם, הרי אנחנו יודעים שמדברים בשרי, ואנחנו יודעים שהיא אשת אברם? אלא אז אברהם אבינו, לאחר שהוא הגיע לארץ-ישראל, הוא עלה לדרגה גבוהה, ושרי משום שהיא אשתו של אברהם, לא רק שהיא ניצולה, אלא גם אלה שרצו לפגוע בה, הם נענשו, מכיוון שאז אברהם אבינו היה בדרגה גבוהה מאוד.
אנחנו צריכים לדעת, שעיקר הסיבה שהתורה כותבת את פרשת נח זה כדי להגיע עד אברהם אבינו. עשרים דורות מאדם ועד נח אלו "אלפיים שנות תוהו", ורק מאז שאברהם אבינו עלה על במותי ההיסטוריה, משנת אלפיים לבריאת העולם, בהיותו בן נ"ב שנה, אז מתחילים "אלפיים שנות תורה", שהרי אברהם אבינו היה הראשון שהתחיל לפרסם את הנושא של מציאות ה', והתחיל להתנהג לפי התורה, למרות שהתורה עדיין לא ניתנה, אבל הוא מעצמו קיבל על עצמו, כליותיו נשאו כעין מעיין אשר מפכה חכמה, והוא מתוך שורש נשמתו ידע מה רצוי לפני ה', ומה לא רצוי. עוד לפני שניתנה התורה אברהם אבינו ואבותינו הקדושים נהגו לפי התורה. אומנם עיקר עבודתם של אבותינו הקדושים היתה להכין את התשתית של הבניין של כנסת ישראל, וזה מתחיל מאברהם אבינו, אבי האומה.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
