ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
אֲבָל בַּמַּעֲמַקִּים, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעַיִן, גַּם שֶׁל כָּל נָבִיא וְצוֹפֶה, שׁוֹלֶטֶת שָׁמָּה, לֹא עֻמַּם בְּכָל-זֶה הַזִּיק הָאֱלֹהִי הָאַחֲרוֹן, הַבּוֹעֵר בְּעֹמֶק נִשְׁמָתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה.
אנחנו שומעים בדברי הנבואה תוכחות קשות מאד, ריב ואכזבה, אבל גם נחמה. והנחמה מבוססת על משהו, היא לא נאמרת רק כדי לתת לאומה לגווע ולמות בניחותא. הנחמה לא נועדה להרדים את הגוף הנמק ולהפוך את הגסיסה לנסבלת.
הנחמה היא אמת לאמיתה, מפני שעדיין יש באומה הזו משהו. למרות ההתנהגות הבלתי מתקבלת, הבאה על עונשה באופן המלא, יש באומה זיק א-להי אחרון, הבוער בנשמתה. והזיק הזה אמיתי וקיים יותר מכל הנפילות הזמניות והארעיות.
את החורבן הלאומי אפשר לראות ולהבין בנקל מתוך החורבן האמוני והחורבן המוסרי, אך חזון השיבה, הנחמה - נאמר אך בצווי א-להי ולא כפועל יוצא של המציאות. דוגמה לכך הוא ציוויו של הקב"ה לנביא ירמיה לקנות את שדה חנמאל 1 .
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
28 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור ראשון
29 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור שישי
30 - למהלך האידיאות בישראל פרק ג' שיעור חמישי
טען עוד
הַקֵּץ מֻכְרָח לָבוֹא, וְהַתְּכוּנָה הָאֱלֹהִית הַפְּנִימִית תִּתְעוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָתָהּ הָאֲרֻכָּה, אַחֲרֵי כְּלוֹת כֹּחָן הַמְעֻשֶּׂה שֶׁל הַנְּטִיּוֹת יְלִידוֹת הַדְּחִיפוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵן בִּלְתִּי טִבְעִיּוֹת לְיִשְׂרָאֵל.
מה גובר על מה? האם אותו הזיק הנשמתי שהוא היצירה הא-להית מאז ומקדם, או כל אותם גלי הזוהמה השוטפים מבחוץ? התשובה ברורה: הנשמה היא הגוברת.
אמת, צריך לעבור זמן, צריך ניסיון. כוחן של כל הנטיות האלה פג כאשר מנסים אותן. זה מה שאמר אליהו לנביאי הבעל - בואו ונבחן. אתם הולכים בכל מקום וקוראים בשמו של הבעל, אם כן בואו ונעשה בחינה. עשו אתם מזבח ואף אני אעשה מזבח. אקרא אני וקראו אתם, ונראה את אשר יארע. נביאי הבעל מתחילים לקרוא ולהשתולל ולהכות את עצמם. מדוע לא תקראו חזק יותר? - שואל אותם אליהו - זה עוד לא עובד.
כל נטייה, טובה כרעה, מתפוגגת או מתעצמת על ידי ההתנסות. כשמנסים אותה מחכימים. מבחינה לאומית זהו תהליך ארוך. מאין תבוא ישועתה של האומה? מן הבעלים? מן העשתרות? לא. איך יודעים? מנסים ומגלים. שלב אחרי שלב, ניסיון אחרי ניסיון, תקופה אחרי תקופה. אם נותר משהו הרי זה כח החיים הפנימי העצמי, אותו הזיק הא-להי האחרון - הוא באמת ראוי להיות יסוד התחייה.
"הקץ מוכרח לבא", כי לדברים כאלה יש קץ וסוף. לכל דבר חומרי, ויהיה יפה ונאה, חזק וגדול, רחב ועצום ככל שיהיה - יש קץ. יש קץ לכוחו, למשקלו ולמידותיו. רק לאינסופי אין קץ. הקץ שהרב מדבר עליו כאן הוא קץ הצרות והגלות ותחילת הגאולה.
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ד' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי".
לא תתני לי עוד את השם 'בעל'. לא תחשבי עלי כמו על עבודה זרה. שהרי היו יהודים שהלכו לבית המקדש, אבל חשבו על א-להי ישראל כמו על בעל - אליל מקומי שעיקר שלטונו שרירותי.
"וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, - כל כוחות החיים, שנדמה היה כאילו הם עומדים בניגוד לרעיון הרוחני הטהור, ועל כן היו סמלים לעבודה זרה.
וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ד'" 2 .
צדק ומשפט, חסד ורחמים - הם יסוד הקשר שבין עם ישראל לא-להיו, כשם שהם יסודות האחוה הלאומית-חברתית. מכאן נבנית עבודת הפולחן של בית המקדש, הקרבנות והתפילות. ליסוד זה של צדק ומשפט, חסד, רחמים ואמונה, יש ביטוי ומימוש בכל התחומים. אם זה חסר, הכל חרב ומאבד את ערכו.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור שלישי
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור רביעי
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידאות בישראל פרק ו' שיעור רביעי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
