ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך ב'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
המרכז העתיק שהיה בבבל הפך להיות המפלט והמקלט הראשון של הקיום היהודי, מפני שבבל היתה מחוץ לאמפריה הרומית - האויב הגדול של היהודים בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא, ובעקבות קבלת הנצרות. ההימלטות לתחום גיאוגרפי לא רחוק יחסית, אבל שונה מאד מבחינת התנאים והחוקים ששלטו בו, עם קהילה עתיקה, ישיבות גדולות, עם סממנים של שלטון יהודי אוטונומי, שמזכיר באופן חי מאד את החזון הלאומי היהודי - ריש גלותא, שהיה צאצא של משפחת דוד המלך, בן אחר בן, היחס הסובלני יחסית של השלטון הפרסי, לפני האיסלם ולאחר כיבושי האיסלם - כל אלו יצרו אפשרות נוחה לפיתוח מרכז רוחני-תורני שהקרין על כל שאר הקהילות היהודיות, גם בארץ ישראל וגם מחוץ לארץ ישראל, שבדרך כלל היו ברחבי האמפריה הרומית, ולאחר התפרקותה בדמדומי השלטון שנמשכו כמאתיים וחמישים שנה. בבל היתה דגם ביניים הקרוב ביותר לקיום יהודי לאומי, לסוג מסוים של אוטונומיה רחבה, דמויית ממלכה או מדינה. אף על פי שבאותו הזמן הלכו והתפזרו הקהילות לעבר מקומות אחרים, לצפון אפריקה ואירופה, המרכז המשמעותי שממנו יצאה הוראה לכל הקהילות היה בבבל.
אנחנו רואים שבשילוב הזה בין הצמיחה הרוחנית התרבותית היהודית לבין הצמיחה הקהילתית היהודית, יש כיוונים שונים, קווים ברורים לאורך הזמן ההיסטורי ואפיונים ברורים למדי לפי מרכזי התורה והתנאים של כל מרכז כזה בפני עצמו. היציבות, הביטחון הכלכלי והקהילתי של הקהילה הבבלית הקרינו על שאר הקהילות. אכן, כבר שם אנו רואים ניצנים של אותם זרמים עליהם דיברנו: הלכתי-משפטי; חכמת הסוד; הפילוסופיה והמוסר.
זרם ההלכה
התלמוד הבבלי, זו היצירה המשפטית ההלכתית הגדולה והמפוארת ביותר בספרות התורה שבעל-פה היהודית. יצירה שלימה שכוללת בתוכה בעיקר את הצד המשפטי, אבל גם מדרשים, אגדות, מוסר וערכים 1 . יצירה זו הפכה עם הזמן לתשתית הרוחנית הרחבה של הקהל היהודי. הבהירות, המענה למה שהיה נדרש מבחינת אורח החיים והאמונה, הרחבות, הנגישות לכלל הציבור היהודי: בעלי מלאכה, איכרים, עמי הארץ, תלמידי חכמים, ההנהגה הרוחנית של הקהילות, מורי הוראה וראשי ישיבות - זהו התלמוד הבבלי 2 .
לאחר מכן בא שלב יצירתם ההלכתית של רבנן סבוראים בשני מישורים עיקריים: א. תוספת ליטוש ועריכה של סוגיות התלמוד הבבלי על פני הספר כולו 3 . ב. הוספת "מסכתות קטנות", כגון, מסכת כלה, שמחות, תפילין, שהן תוספת נכבדה לתלמוד הבבלי, באותה לשון ובאותה רמה של שימור המסורות ההלכתיות מימי התנאים והאמוראים בנושאים שלא זכו לטיפול מיוחד על ידי עורכי התלמוד הבבלי בסוף דור האמוראים.
ולאחר מכן באה יצירתם של ראשי ישיבות בבל - הגאונים. לראשונה אנו מוצאים ספרות שלימה שעניינה להשיב תשובות לשאלות. אין זו מציאות רגילה של בית דין שעוסק תדיר בהדרכת הקהל ובקביעת ההלכה במסגרת קהילה אחת. כתוצאה מהתרחבות הולכת וגוברת של הפזורה היהודית נוצרו קהילות קטנות ורחוקות, שכל אחת מהן פועלת במציאות שונה, ולכן נזקקת להדרכה מיוחדת. הפניה לגאוני בבל נבעה הן מפני חולשת הקהילות החדשות והן מפני העוצמה המצטברת של מרכז יהדותי ותיק הנוצר בתוכו מסורות הלכתיות וסמכויות משפטיות המטופחות בבתי מדרש מסודרים של ישיבות בבל המפוארות.
התשובות הן השתקפות המציאות החדשה, מציאות של פיזור, של תנאים מיוחדים לכל קהילה, כך שלא תמיד תשובה אחת יכולה להוות תקדים משפטי מתאים לתשובה אחרת. בכל תשובה צריך להתחשב בתנאים אחרים. זוהי ספרות תשובות הגאונים, שכיום נחשפת יותר ויותר. הולך ונחשף אוצר גדול של כתבי גאוני בבל, פרשנויות הלכתיות וקבצי הלכות שנכתבו בעיקר לאחר הכיבוש המוסלמי, ולכן חלק גדול של הכתבים כתוב ערבית. נתגלה שכבר באותה תקופה כמעט כל ראשי הישיבות ראו לעצמם חובה לסדר הלכות. היה זה מעין המשך לעבודת העריכה של התלמוד, אבל לפי נושאים קטנים, ממוקדים ומסודרים יותר, כמעט ללא דיונים ארוכים, כדי להעניק הדרכות יסוד בנושאים הלכתיים כלליים לעם. נראה, שחלק מן הקבצים נשלחו בין הקהילות, אבל לא תמיד זכו לפומביות מרובה. כיום הם נחשפים יותר ויותר ומתרגמים לעברית. קו של פסיקה הלכתית, שאנו מוצאים כמה מאות שנים מאוחר יותר מתברר כקיים כבר בתקופה זו. ישנה רציפות של לימודי ההלכה. קבצי הלכה אלו הם חלק מתחום היצירה תורנית-הלכתית - קביעת מנהגים והדרכות להתנהגות נאותה בהתאם לחוק היהודי 4 .
היותו של המרכז היהדותי הגדול בבבל, שהחל מן המאה השמינית היה לליבה של האמפריה המוסלמית הערבית בהנהגת שושלת בית עבאס, היווה מקור השפעה ישירה ועקיפה על עיצוב שיטות המשפט המוסלמיות, בעיקר הסוניות. סוגיה זו לא נחקרה עדיין כראוי ועד תומה. ניצני המחקרים שנעשו מראים בעליל את השפעתם של מורים יהודים או יהודים שהתאסלמו על פיתוח המשפט המוסלמי, וכן על קרבה בשיטת ההתמודדות עם הכתובים, ופסיקה והכרעה בבעיות משפטיות סבוכות.
בסקירה קצרה זו עמדנו רק על נקודות החידוש והיחוד של התפתחות הזרם ההלכתי במרכז התורני הגדול בבבל. כמובן, שמצד חשיבותם העצומה לעיצוב וגיבוש דרכו של עם ישראל היה ראוי לפרטם, אך "אי אפשר לפרטם, כי רבים הם" 5
^ 1.סנהדרין כד, א: "מאי בבל? אמר ר' יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד". ועיין בתוס' קידושין ל, א.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
