^ 1. חולין ס ע"ב: "רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב (בראשית א, טז): וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, וכתיב: את המאור הגדול ואת המאור הקטן! אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי? אמר לה: לכי ומשול ביום ובלילה, אמרה ליה: מאי רבותיה, דשרגא בטיהרא מאי אהני? אמר לה: זיל, לימנו בך ישראל ימים ושנים, אמרה ליה: יומא נמי, אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא, דכתיב (בראשית א, יד): וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים, זיל, ליקרו צדיקי בשמיך".
^ 2. ילקוט שמעוני שמות, פרק יד רמז רלב: "תניא א"ר יהודה עשרה נסיונות נסו אבותינו למקום במדבר, שנים בים שנים במים, שנים במן שנים בשְׂלַו, אחד בעגל ואחד במדבר פארן, שנים בים אחת בירידה ואחת בעליה. בירידה דכתיב: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים, בעליה כדרב הונא: ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו".
^ 3. במדבר יד, ט.
^ 4. עיין קידושין ב ע"ב, תוספות ד"ה 'דאסר לה': "ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי... דגבי אשה במה דמתיחדת להיות לו היא נאסרת לכל".
^ 5. ישעיה כט, יג.
^ 6. משלי כט, יח.
^ 7. במדבר יג, כח.
^ 8. במדבר יג, לג.
^ 9. מלכים א' ה, יא: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל, וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב". ובמדרש משלי פרשה א, ד"ה משלי שלמה: דַרְדַּע - זה דור המדבר, שהיו בני דעה ביותר".
^ 10. משלי כז, ח. הקדמת תיקוני הזוהר דף א ע"ב.
^ 11. ויקרא רבה פרשה כה ד"ה ה: "כשהיו ישראל במדבר מ' שנה היה המן יורד והבאר עולה להן והשליו מצוי להן וענני כבוד מקיפות אותן ועמוד ענן מסיע לפניהם. כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין, הה"ד: וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם".
^ 12. ירושלמי שקלים ב ע"א: "א"ר אבא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופיה של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין".
^ 13. מדרש אגדה תרומה. ועיין: נחמה ליבוביץ, 'עיונים חדשים בספר שמות' עמ' 343-337.
^ 14. מורה נבוכים ח"ג פל"ב.
^ 15. אבות ה, כד.
^ 16. דברים ט, יד.
^ 17. ברכות לד ע"ב: "ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים - עין לא ראתה אלהים זולתך. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, לרחוק ברישא והדר לקרוב. ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו".
^ 18. ברכות השחר, ע"פ ברכות ס ע"ב.
^ 19. ישעיה ס, כב. סנהדרין צח ע"א.
^ 20. עיין שמות לב, י.
^ 21. משלי כד, טז.
^ 22. בבא בתרא צט ע"א: "ולמ"ד פניהם איש אל אחיו, הא כתיב: וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת? לא קשיא: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום".
^ 23. דברים כ, טז-יח.
^ 24. אבות ה, כב.
^ 25. איכה רבה ב יג: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים - תאמן, הדא הוא דכתיב: וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו, יש תורה בגוים - אל תאמן, דכתיב: מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה".