ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מה זה דרך ארץ – מידות טובות – ענוה, טוב לב, ישרות, עין טובה, לב טוב.
המידות הללו חייבות להיות קודמות לתורה. אם אין באדם ישרות כל העיסוק שלו בתורה מתקבל באופן לא נכון ולא אמיתי - התורה מסתלפת. אם אין לאדם ענווה וההתבטלות כלפי התורה, הוא רואה את התורה ומפרש אותה כמו שנוח לו - זו לא תורה.
אמרו חכמים: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי, התורה יורדת כמו מטר כמו טל .המטר והטל יכולים לרדת על צמחים טובים, על עצים טובים, ואז גדלים פרות טובים. אך המטר יכול לרדת גם על עצים שיש בהם רעל, ואז גדלים פרות מורעלים, הם יכולים לרדת על קוצים ואז קוצים ודרדרים מתרבים. כך גם התורה היא מרוממת את האדם ומעלה אותו ,אך כשהבסיס של האופי הוא לא מתוקן אז התורה הופכת לסם המוות .
דרך ארץ זה לא רק מידות טובות אלא גם התנהגות נימוסית. אכילה בצורה תרבותית ומעודנת, הליכה בצורה נאה, דיבור בנחת. חכמים אמרו שת"ח שיש רבב על בגדו, כלומר לבושו מלוכלך וכתמים על בגדו - הוא חייב מיתה. מי שמייצג את התורה והוא מרושל ולא נקי, כאילו פוגם בתורה ויש בזה גדר של חילול השם. שימו לב, הוא לא עושה רע לאחרים, אבל הופעתו מזולזלת ומכוערת, ועליו נאמר שהוא פוגם בכבוד התורה.
חכמים אמרו שמי שרוצה להיות חסיד יעסוק במילי דנזיקין או במילי דאבות או במילי דברכות. העיסוק בברכות זה פשוט, שמי שיברך לפני כל אכילה או מצווה, הוא יתכוון יותר לכל מה שהוא עושה, וזה יהפוך אותו לחסיד. ומי שילמד פרקי אבות, שיש בזה לימוד של מידות טובות, גם כן מובן שהלימוד הזה יעשה אותו לחסיד מכיוון שהוא יקנה מידות נכונות וטובות. אך דברי ניזיקין – כיצד זה מביא אותו לחסידות ? אלא הכוונה ימנע נזק מחבריו. כשהוא רואה דבר שיכול להזיק לאחר והוא מונע את הנזק מהשני, הוא גורם שחברו לא יינזק. לדוגמא אם הולך ברחוב ורואה מכשול ,קרש, קליפה,חוט תיל , קוצים וכו' הוא לוקח אותם ומסלק מרשות הרבים ועל ידי כך העוברים והשבים לא ינזקו..
בעצם כשאדם עושה טובה לאחרים זו לא בדיוק מידת חסידות – כי בדרך כלל חברו ישיב לו טובה. חז"ל אומרים שמתנה זה כמו מכר- כי כשאדם נותן מתנה לשני, השני רואה את עצמו מחוייב להחזיר לו מתנה. אבל אם אדם מסלק נזק מהשני, ההוא לא חייב לו שום דבר, הוא לא עשה דבר ממשי רק מנע ממנו נזק. זה בגדר של מבריח ארי מנכסי חברו – רואה ארי שיכול לפגוע בצאן של חברו, ומבריח אותו, הוא עשה לו טובה גדולה, אבל חברו לא חייב לו שום דבר. וזאת מידת חסידות.
אנשים על פי רוב יש להם נטייה לחסידות מסוג מסויים – חסידות מול הפרט. אבל מניעת נזקים ברשות הרבים , שזה לא משהו פרטי, אנשים לא נוטים לראות בזה חסידות. אדם לא יעיז לזרוק לכלוך ופסולת לתוך הרשות של חברו, אבל לרשות הרבים אדם זורק ולא מרגיש שהוא עשה משהו לא טוב. בעצם לפי דעת חכמים הוא עשה מעשה הרבה יותר גרוע. כשאדם פוגע ברשות היחיד הוא פוגע באדם אחד בלבד, אבל כשהוא הוא מזיק ברשות הרבים הוא פוגע בהרבה אנשים. כשאדם פוגע ברבים הוא לא יכול לתקן את זה כי הוא לא יכול למצוא את כול הרבים ולבקש מהם סליחה. חשוב וראוי שאדם יהיה ער לראות שרשות הרבים תהיה נקייה ומטופחת, ויבין שזוהי חסידות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
