ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לא "ויגר" ולא "וישב" אלא יותר מזה "ויחי", ואיך מסביר רש"י את הפסוק: "ותחי רוח יעקב אביהם", ששרתה עליו רוח הקודש. אין השכינה שורה מתוך עצבות, אלא מתוך שמחה של מצוה. ועל כן כל אותם השנים "שהיו מעט ורעים", גם אם זכה יעקב להתגלות אלקית, זכה לכך ברגעי התעלות, ולא בקביעות. מה שאין כן מאז בואו למצרים, לא פסקה השכינה מלשרות עליו. ואולי גם זה מההבטחה: "אנוכי ארד אתך מצרימה". כל השנים האלה היו אצל יעקב ימי שמחה של מצוה. שמחה של מצוה - בראותו שאת אשר השקיע ביוסף, מתוך דרך האבות "כי ידעתיו את אשר יצוה את בניו", הניב פרי הילולים, וקם אפרים ומנשה אשר נולדו במצרים וגדלו בתנאים של בית מלכות במצרים, עם כל הזימה שהיתה שם, גם הם כראובן ושמעון, שגדלו על ידו ובביתו.
שמחה של מצוה - שאין יוסף נוקם ונוטר באחיו, על כל אשר גמלו לו, ורואה כמוהו את כל שעבר עליו, מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו.
שמחה של מצוה - התחלת קיום ההבטחה האלקית "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", בדרך זו ובצורה זו של רוב טובה, וקל יותר לברך על הרעה, אחרי שברכו לפני כן ןנהנו מהטובה המרובה, סמוכים על שולחן המלכות ועוסקים בתורה בבית התלמוד שהקים יהודה.
(התשמ"ג)
ב'
בסופה של הפרשה הקודמת נאמר: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד מאד". כשבקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף, ויש להניח כי בהיותו במצרים, הגם שבא אל המנוחה הנפשית אחרי עשרים ושתים שנה של ניתוק מבנו מיוסף, עשה את הכל שלא תהיה לו נחלה במצרים, לא לחזור על המשגה שבעבר, וחי את חייו כעובר אורח. על כן דברי התורה "וישב ישראל" מכוונים לאחר פטירתו של יעקב, כי בעודו חי לא היה נותן שבניו יכשלו גם הם בשאיפה לשבת בשלווה, ובאמרם: "לגור בארץ באנו" - זו היתה המטרה.
ויש לדעת, יעקב ביקש לשבת בשלוה בארץ ישראל, הארץ המובטחת ומיועדת לו ולזרעו אחריו, שהם יעשו זאת "בארץ לא להם", ודאי שלא בא בחשבון, למרות הידיעה הברורה של "גר יהיה זרעך" "ארבע מאות שנה" אם הגאולה תהיה "בעתה", אבל אולי יזכו ל"אחישנה" !? כשם שבגאולה העתידה תהיינה נפלאות כימי צאתנו מארץ מצרים, כך גם יכולה להיות יציאת מצרים כגאולה העתידה: "לא זכו בעתה - זכו אחישנה".
האין מקום לחשוב שזו היתה הסתלקות השכינה מיעקב כשבקש לגלות את בניו את הקץ, כשיש שני מועדים "בעתה" שהוא קבוע, ולו חסרון גדול שהשאיפה והצפיה לגאולה נחלשת וההשתדלות העצמת כדי לזכות לה - נעדרת, ו"האחישנה" שהיא קשורה להיות "נכספים לה בתכלית הכוסף" גורמת לתוחלת ממושכת שהיא מחלת לב. לפיכך אף על פי שזכה ל"ותחי רוח יעקב" שהנבואה חזרה לו "ויחי יעקב" שבע עשרה שנה והשכינה שורה עליו - נסתלקה הימנו כשחשב על הקץ.
(התשנ"ז)
ג'
כל שנותיו של יעקב היו "מעט ורעים" עד "ותחי רוח יעקב אביהם" "מעט" משום שהיו"רעים" ועצבות שרתה עליו, "ואין שכינה שורה מתוך עצבות" וההתגלויות האלוקיות שזכה מעטות היו ובאספקלריה מאד מאד לא מאירה. רק בראותו את שמחת האחים בשעה שהודיעו לו "עוד יוסף חי" היא שהחיתה את רוחו ורוח הקדש שרתה עליו בשפע רב "ותחי רוח יעקב", בהיותו בארץ ישראל לפני שראה את יוסף. ותחיית הרוח, בארץ, היא היא שנמשכה אח"כ במצרים. כי אין השכינה מתגלית בצורה בהירה וברורה בחוצה לארץ אלא למי שנתגלתה כבר בארץ.
דברים הרבה העציבו את רוחו של יעקב אבינו, בקטנותו "ויאהב יצחק את עשו" ורק "רבקה אוהבת את יעקב", בשנות העמידה המאבק עם עשו על הבכורה ועל הברכה ושאיפתו של עשו להורגו, בהיותו אצל לבן - "ותדר שנתי מעיני", ובשובו לארץ - השנאה בין האחים, במצב זה של דאגות ועצבות - לא זכה לגילויי שכינה, רק בחלום דרגת נבואה פעוטה. שמחתם של האחים ושלום הבית שהוחזר, הבנת דברי יוסף "כי למחיה שלחני" שכל אשר היה, יד אלקים היאשכיונה זאת ו"מה' מצעדי גבר כוננו" - ולא "מלוך תמלוך עלינו" ולא "משל תמשול בנו", אלא "לה' המלוכה" - אין לך שמחה גדולה מזו השמחה מסוגל אדם לזכות ל"ותחי רוח" השראת שכינה שנמשכת ל"ויחי יעקב" גם, בארץ מצרים".
(התשנ"ט)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
