ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלגרה בת רחל
נאמר במשנה שהיו מכוונות לערי המקלט דרכים מזו לזו, כדי שלא יהא הרוצח תועה בדרך, כנדרש מהפסוק "תכין להם הדרך". נחלקו בירושלמי (דף ז.) מה היה כתוב על השילוט בדרך לערי המקלט: "ר' ליעזר בן יעקב אומר "מקלט מקלט" כתיב, אמר ר' אבון כמין יד היתה מראה להן את הדרך".
נדרש על כך הפסוק "על כן יורה חטאים בדרך", שמורה חטאים בדרך לערי המקלט, ולפיכך מיד אחר כך דן הירושלמי בראשיתו של הפסוק "כי טוב וישר ה'" אמר ר' פנחס "טוב וישר" למה הוא טוב? שהוא ישר, ולמה הוא ישר? שהוא טוב, על כן יורה חטאים בדרך - שמורה על דרך תשובה.
וממשיך הירושלמי - שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם "חטאים תרדוף רעה", שאלו לנבואה חוטא מה עונשו אמרה להם "הנפש החוטאת היא תמות", שאלו לקב"ה חוטא מה עונשו, אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך - יורה לחטאים דרך לעשות תשובה.
לא מודגשת במדרש עצם נתינת היכולת לשוב בתשובה, עצם העובדה שקיים עולם של תשובה, אלא ההדגשה היא על כך שה' מורה לחטאים את הדרך כיצד לשוב. לכן גם הדברים מוסבים על הדיון לגבי השילוט לערי המקלט, לא רק שיש ערי מקלט אלא יש גם הכוונה והדרכה כיצד להגיע אליהם.
"טוב וישר ה'" - מה הפירוש "טוב" ומה הפירוש "ישר"?
המהר"ל בנתיב התשובה מבאר שה' יתברך טוב משום שהוא מטיב לבריות, ואין זה טוב ללא טעם, משום שטוב ללא טעם אינו טוב וכמו שאמרו חז"ל "כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעיו". טוב גמור צריך להיות טוב שהוא ישר, טוב שיש לו תכלית והוא לא סוטה מתכלית זו. אין זה טוב סתמי ללא הכוונה.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע". טוב זה החיים, המציאות, מה שנותן ערך למציאות. הדביקות ברבש"ע נותנת את הערך למציאות.
אומר לנו ר' פנחס, שעצם החיבור לרבש"ע עדיין אינו מספיק, אלא צריך גם יושר, מהו היושר?
ידועה הקדמת הנצי"ב לספר בראשית. הנצי"ב שואל מדוע נקרא ספר בראשית "ספר הישר" וכן נקראו אבותינו "ישרים" כפי שמוצאים בברכת בלעם תמות נפשי מות ישרים". ומבאר שבבית שני היו צדיקים ויראי שמים שדקדקו בקלה כבחמורה, אך הם לא היו ישרים בהלכות עולם, הם היו חושדים אחד את השני שהוא צדוקי, היתה מצוייה ביניהם עקמימות לשם שמים, ומכיוון שה' מואס באלה הגלם.
אבל האבות היו ישרים, כפי שאנו מוצאים באברהם שהתפלל על סדום, ואעפ"י שהיה שונא אותם ואת מלכם, התפלל בעדם משום שהיה חפץ בקיומם.
"אהבת צדק - (נאמר על אברהם) שאהבת להצדיק בריותי". אברהם היה כאב המון גויים, שאעפ"י שבנו קלקל, הוא חפץ בטובתו.
ישרות - פירושה הבנה שיש ערך לכל דבר שבמציאות, הרגשת אחריות לכל דבר שבמציאות משום שלכל ערך יש תפקיד. האבות היו באהבה עם עובדי אלילים לפי שיש בהם קיום המציאות.
"על-כן יורה חטאים במשפט", מידת הטוב והיושר של הקב"ה גורמת לכך שהוא מורה חטאים . ה"מאמץ" כביכול של הקב"ה להראות לנו שיש עיר מקלט, שיש עולם אחר, יש אפשרות של חידוש, נובע מהטוב והישרות, מטובו ומהדאגה והאחריות שלו כלפי המציאות. זה לא שייך למדרגת החכמה, החכמה מבינה שהרע הוא העדר ולכן אומר "חטאים תרדוף רעה". לא מדרגת הנבואה, שאומרת "הנפש החטאת היא תמות". זהו גילוי מיוחד של רבש"ע, התשובה זו בריאה מיוחדת של רבש"ע שקדמה ונבראה עוד לפני בריאת העולם.
תפקידנו בחודש אלול
הזמן שאנו נמצאים בו הוא זמן מיוחד. היסוד של התשובה הוא הטוב והישר של ה'. האחריות כלפי המציאות. יש יעוד, והיעוד הזה מתווה את הדרך, מורה דרך לחטאים. באורות התשובה מבואר שהיסוד של התשובה הוא החיבור המיוחד שבין רבש"ע לישראל, אני לדודי ודודי לי. בתנחומא בפרשת האזינו מובא שהתשובה מיוחדת היא לישראל. התשובה צריכה להיות מלווה בבטחון שבקשר ביננו לבין הקב"ה.
באלול יש בחינה נוספת, בחינה של התורה. "בחסד ואמת יכופר עוון" - מבאר רבנו יונה בספרו שערי תשובה שאמת זו תורה. לתורה יש כח של כפרה.
והדברים פשוטים, שהרי אנו רואים שהכפרה לישראל בחטא העגל היתה קבלת הלוחות. ארבעים יום אלו היו חודש אלול ועשרת ימי תשובה כאשר שיאם היה יום קבלת הלוחות ביום הכיפורים, וכפי שנאמר על יום זה "ביום חתונתו וביום שמחת ליבו", גם קבלת התורה עניינה חידוש (כמו התשובה). כל עניינה של תורה שבעל-פה, של עמלנו על התורה, הוא ההתחדשות והחידוש.
התנחומא בפרשת נח עונה על קושיא מפורסמת של הראשונים. הראשונים נתקשו מדוע כפה עליהם ההר כגיגית, הרי אנו אומרים שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע"?
מתרץ התנחומא שאת התורה שבכתב קיבלו ברצון, אך את התורה שבעל-פה הדורשת עמל ויגיעה לא קיבלו ברצון עד ידי אחשוורוש ולפיכך כפה עליהם ההר כגיגית.
אם אדם אינו יגע ואינו מוסר נפשו הוא לא יקנה את התורה, לקנית התורה צריך התמסרות מוחלטת.
כאשר בחורי ישיבה לומדים במסירות הם מקיימים "ואהבת את ה' אלהיך בכל נפשך". זאת הנקודה שהתחדשה בלוחות השניים, הצורך במסירות נפש על-מנת לקבלם. היום הקב"ה מדבר אלינו מכל פינה, השלטים המורים את הדרך בולטים וזועקים, ברור היום מה צריך לעשות, גודל האחריות המוטלת היום עלינו ברור. צריך לדעת שיש לנו את היכולת! אנו צריכים להאמין שיש לנו את הכח כדי להצליח.
ברוך השם, אנו זכינו לשבת כאן ולהידבק בתורה, אנו בטוחים שהתפקיד שצריך להתמלא על-ידנו יתקיים ויבוצע, ואנו צריכים להרגיש פועלים של רבש"ע, שותפים ופועלים עם אל.
יהי רצון שנזכה לבניין ציון ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
