ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלגרה בת רחל
נאמר במשנה שהיו מכוונות לערי המקלט דרכים מזו לזו, כדי שלא יהא הרוצח תועה בדרך, כנדרש מהפסוק "תכין להם הדרך". נחלקו בירושלמי (דף ז.) מה היה כתוב על השילוט בדרך לערי המקלט: "ר' ליעזר בן יעקב אומר "מקלט מקלט" כתיב, אמר ר' אבון כמין יד היתה מראה להן את הדרך".
נדרש על כך הפסוק "על כן יורה חטאים בדרך", שמורה חטאים בדרך לערי המקלט, ולפיכך מיד אחר כך דן הירושלמי בראשיתו של הפסוק "כי טוב וישר ה'" אמר ר' פנחס "טוב וישר" למה הוא טוב? שהוא ישר, ולמה הוא ישר? שהוא טוב, על כן יורה חטאים בדרך - שמורה על דרך תשובה.
וממשיך הירושלמי - שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם "חטאים תרדוף רעה", שאלו לנבואה חוטא מה עונשו אמרה להם "הנפש החוטאת היא תמות", שאלו לקב"ה חוטא מה עונשו, אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך - יורה לחטאים דרך לעשות תשובה.
לא מודגשת במדרש עצם נתינת היכולת לשוב בתשובה, עצם העובדה שקיים עולם של תשובה, אלא ההדגשה היא על כך שה' מורה לחטאים את הדרך כיצד לשוב. לכן גם הדברים מוסבים על הדיון לגבי השילוט לערי המקלט, לא רק שיש ערי מקלט אלא יש גם הכוונה והדרכה כיצד להגיע אליהם.
"טוב וישר ה'" - מה הפירוש "טוב" ומה הפירוש "ישר"?
המהר"ל בנתיב התשובה מבאר שה' יתברך טוב משום שהוא מטיב לבריות, ואין זה טוב ללא טעם, משום שטוב ללא טעם אינו טוב וכמו שאמרו חז"ל "כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעיו". טוב גמור צריך להיות טוב שהוא ישר, טוב שיש לו תכלית והוא לא סוטה מתכלית זו. אין זה טוב סתמי ללא הכוונה.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע". טוב זה החיים, המציאות, מה שנותן ערך למציאות. הדביקות ברבש"ע נותנת את הערך למציאות.
אומר לנו ר' פנחס, שעצם החיבור לרבש"ע עדיין אינו מספיק, אלא צריך גם יושר, מהו היושר?
ידועה הקדמת הנצי"ב לספר בראשית. הנצי"ב שואל מדוע נקרא ספר בראשית "ספר הישר" וכן נקראו אבותינו "ישרים" כפי שמוצאים בברכת בלעם תמות נפשי מות ישרים". ומבאר שבבית שני היו צדיקים ויראי שמים שדקדקו בקלה כבחמורה, אך הם לא היו ישרים בהלכות עולם, הם היו חושדים אחד את השני שהוא צדוקי, היתה מצוייה ביניהם עקמימות לשם שמים, ומכיוון שה' מואס באלה הגלם.
אבל האבות היו ישרים, כפי שאנו מוצאים באברהם שהתפלל על סדום, ואעפ"י שהיה שונא אותם ואת מלכם, התפלל בעדם משום שהיה חפץ בקיומם.
"אהבת צדק - (נאמר על אברהם) שאהבת להצדיק בריותי". אברהם היה כאב המון גויים, שאעפ"י שבנו קלקל, הוא חפץ בטובתו.
ישרות - פירושה הבנה שיש ערך לכל דבר שבמציאות, הרגשת אחריות לכל דבר שבמציאות משום שלכל ערך יש תפקיד. האבות היו באהבה עם עובדי אלילים לפי שיש בהם קיום המציאות.
"על-כן יורה חטאים במשפט", מידת הטוב והיושר של הקב"ה גורמת לכך שהוא מורה חטאים . ה"מאמץ" כביכול של הקב"ה להראות לנו שיש עיר מקלט, שיש עולם אחר, יש אפשרות של חידוש, נובע מהטוב והישרות, מטובו ומהדאגה והאחריות שלו כלפי המציאות. זה לא שייך למדרגת החכמה, החכמה מבינה שהרע הוא העדר ולכן אומר "חטאים תרדוף רעה". לא מדרגת הנבואה, שאומרת "הנפש החטאת היא תמות". זהו גילוי מיוחד של רבש"ע, התשובה זו בריאה מיוחדת של רבש"ע שקדמה ונבראה עוד לפני בריאת העולם.
תפקידנו בחודש אלול
הזמן שאנו נמצאים בו הוא זמן מיוחד. היסוד של התשובה הוא הטוב והישר של ה'. האחריות כלפי המציאות. יש יעוד, והיעוד הזה מתווה את הדרך, מורה דרך לחטאים. באורות התשובה מבואר שהיסוד של התשובה הוא החיבור המיוחד שבין רבש"ע לישראל, אני לדודי ודודי לי. בתנחומא בפרשת האזינו מובא שהתשובה מיוחדת היא לישראל. התשובה צריכה להיות מלווה בבטחון שבקשר ביננו לבין הקב"ה.
באלול יש בחינה נוספת, בחינה של התורה. "בחסד ואמת יכופר עוון" - מבאר רבנו יונה בספרו שערי תשובה שאמת זו תורה. לתורה יש כח של כפרה.
והדברים פשוטים, שהרי אנו רואים שהכפרה לישראל בחטא העגל היתה קבלת הלוחות. ארבעים יום אלו היו חודש אלול ועשרת ימי תשובה כאשר שיאם היה יום קבלת הלוחות ביום הכיפורים, וכפי שנאמר על יום זה "ביום חתונתו וביום שמחת ליבו", גם קבלת התורה עניינה חידוש (כמו התשובה). כל עניינה של תורה שבעל-פה, של עמלנו על התורה, הוא ההתחדשות והחידוש.
התנחומא בפרשת נח עונה על קושיא מפורסמת של הראשונים. הראשונים נתקשו מדוע כפה עליהם ההר כגיגית, הרי אנו אומרים שבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע"?
מתרץ התנחומא שאת התורה שבכתב קיבלו ברצון, אך את התורה שבעל-פה הדורשת עמל ויגיעה לא קיבלו ברצון עד ידי אחשוורוש ולפיכך כפה עליהם ההר כגיגית.
אם אדם אינו יגע ואינו מוסר נפשו הוא לא יקנה את התורה, לקנית התורה צריך התמסרות מוחלטת.
כאשר בחורי ישיבה לומדים במסירות הם מקיימים "ואהבת את ה' אלהיך בכל נפשך". זאת הנקודה שהתחדשה בלוחות השניים, הצורך במסירות נפש על-מנת לקבלם. היום הקב"ה מדבר אלינו מכל פינה, השלטים המורים את הדרך בולטים וזועקים, ברור היום מה צריך לעשות, גודל האחריות המוטלת היום עלינו ברור. צריך לדעת שיש לנו את היכולת! אנו צריכים להאמין שיש לנו את הכח כדי להצליח.
ברוך השם, אנו זכינו לשבת כאן ולהידבק בתורה, אנו בטוחים שהתפקיד שצריך להתמלא על-ידנו יתקיים ויבוצע, ואנו צריכים להרגיש פועלים של רבש"ע, שותפים ופועלים עם אל.
יהי רצון שנזכה לבניין ציון ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









