ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
בסיס ליסוד גבורה עליונה, הגבורה החמרנית מתחלשת, וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה, והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החמרי" (אורות הקודש ג, ראש דבר, מוסר ויראת שמים עמ' כט).
בחודש כסלו אנו נפגשים עם מידת הגבורה, בחודש זה אירע נס חנוכה, "מסרת גיבורים ביד חלשים", "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום..." (שבת כא). נצחון החשמונאים על היוונים היה על ידי מלחמה פיזית אבל עיקר המאבק היה על עולם הרוח, היוונים אמרו לישראל: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל" (ב"ר ב). גבורתם של החשמונאים נבעה מתעצומות הנפש שהיו בתוכם, "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור אלוהים שמה" (מאמרי הראי"ה חלק ב עמ' 500- "מגד ירחים" לחודש כסלו).
מאידך, מוכרת לנו התופעה שיראת שמים מחלישה את כוחותיו של האדם. במסכת בבא מציעא (פד, א) מספרת הגמרא שריש לקיש קיבל על עצמו עול תורה ביזמתו של רבי יוחנן, ומיד נחלש! מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שזו תופעה טבעית, לאדם שלא הורגל ליראת שמיים, וחי חיים ללא קבלת עול, פגישה ראשונה שלו עם מידת יראת השמים גורמת לו לחולשה. החולשה תגרום למיעוט השפעתם של הכוחות החומריים שמילאו אותו, אבל היא יכולה גם להפוך לבסיס לגבורה שתצמח על גבה. גבורה זו תהיה "גבורה אידיאלית", גבורה הנובעת מעולמו הרוחני של האדם, והיא אשר תתקן את כל הנזקים שנגרמו לו מתוך ההיחשפות הראשונית ליראת השמים. זו הגבורה שאפיינה את החשמונאים!
לעיתים נדמה שמידת הגבורה היא צורך אנושי בלבד אבל בהתבוננות יותר עמוקה, אנו מגלים שאימוץ מידת הגבורה היא הליכה בדרכי ה':
"ויזכר שכל גבורה נאצלה היא בראשיתה מיסוד גבורה של מעלה...ובהתעוררו ללכת בדרכיו של מקום, יזכר גם על המידה העליונה הזאת של מה הוא גיבור אף אתה היה גבור, עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" (שמונה קבצים ה, רעב).
שלש פעמים ביום, בתפילת העמידה, אנו מזכירים את גבורותיו של המקום בברכת הגבורות, זו הזכרת השפעתו המבורכת של הקב"ה על העולם.
האדם נזקק למידת הגבורה במיוחד בהתמודדות עם העולם המעשי, רב התהפוכות והקשיים:
"האדם צריך לקנות מידת גבורה בנפשו, ולחבב את העולם המוחשי וכל קניניו וכל חובותיו החברותיים, עם כל מה שהוא מציץ למעלה הרבה מכל השייך להם, והוא משתוקק לאור יותר בהיר ויותר עליון מכל המאיר בגלוי בעולם הזה" (שמונה קבצים א, תקלז).
אצל האדם קיימת נטיה לברוח מהעולם הזה לעולמות רוחניים מאירים, הרב מכוון אותנו להתחבר לעולם הזה מתוך גבורת נפש ומידי פעם להציץ במקומות גבוהים יותר. החשמונאים לא נטשו את המאבק המעשי, הם שאפו לחבר את העולמות העליונים לעולם הזה, ולגלות בו את האור הבהיר העליון.בתוך העולם הזה נדרש האדם לעיתים לגדור את עצמו בעולמו המיוחד, ולשם כך הוא צריך את מידת הגבורה:
"גבורה רוחנית היא, להבדיל את העולם המיוחד ביחוד רוחני, במהלך הדיעות וההרגשות, מכל מה שהוא נראה כסותר אותו בעולם הכללי, אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי" (שמונה קבצים ג, ער).
גבורה נצרכת ביחס של האדם הפרטי לחברה וכן למעמדו של עם ישראל מול אומות העולם, וזה היה עיקר המאבק של החשמונאים מול המתיוונים והיוונים.חיזוק מידת הגבורה היא משימה ראשונה במעלה:
"החלישות והעיפות הינן מבוא לכל המדות הרעות. הן מעוררות את העצבון, והעצבות מביאה את הכעס ואת הגאוה, את הקנאה ואת המשטמה, ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרט" (שמונה קבצים ה, קסז).
המידות הטובות של הנפש תלויות במידת הגבורה, וכאן מדגיש הרב כי גבורה ואומץ גופניים עשויים לחזק את המידות הטובות, אלא שהדבר צריך להיות יחד עם חיבור לתורה ומוסר:"ועל ידי חיים מוסריים במעשה, על ידי אור תורה ונר מצוה, הנם (כוחות הנפש) הולכים ושוטפים בשבילי האורה" (שם).
כשם שהדבר נוהג בפרט כך הוא בכלל:
"אומה חלושה ודלולה מוכרחת היא להתאמץ באימוץ מלאכותי, שמעורר בקרבה מידות מזויפות, וגאוה בלתי נורמלית. חסד גדול עשה הקב"ה עם ישראל שאזרם בגבורה פנימית" (שם).
אומות שאין להם גבורה רוחנית פנימית צריכות לרכוש לעצמם גבורה חיצונית "מלאכותית" המשתלבת עם מידות מושחתות, גאווה לאומית הרומסת את כל הנקרה בדרכה. עם ישראל קיבל כוחות של גבורה פנימית הנותנים לו את היכולת להתקיים אפילו במצבים הקשים של הגלות, שגורמת לנו מחלות נפש רבות, שהרפואה שלהם היא תוספת גבורה:"והגבורה צריכה להיות בכל המדרגות, גם באוצר החומריות, ועל גבי בסיס תחתיתי זה, יפרח כל קודש וכל נשגב, כל הוד וכל גודל" (שם).
החשמונאים פעלו מתוך תכונת הגבורה הפנימית המאפיינת את ישראל, והצליחו להחזיר את המלכות לישראל למעלה ממאתיים שנה ולגילוי האור הרוחני על ידי חידוש העבודה בבית המקדש . כאשר נלך בדרכם נזכה גם אנו לגילוי האור הפנימי החבוי בתוכנו.
"הברק האלהי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לנצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת, ישוב להגלות" (מגד ירחים).
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
