ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
היישוב היהודי בחברון
"והבור ריק אין בו מים"
אנו צריכים להתבונן מה אירע בימי החשמונאים וללמוד מכך מה תפקידנו כבני תורה בייחוד בתקופתנו זו, חיוב שנובע מתוך המסר שימי החנוכה מלמדים אותנו. הגמרא בשבת 1 מביאה את דרשתו של רבי תנחום על הפסוק בפרשת וישב "והבור ריק אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". לכאורה אין שייכות למאמר אגדה זה שמובא כבדרך אגב בתוך מאמרי הלכה בסוגיית חנוכה. אבל אנחנו יודעים שבכל שנה פרשת 'וישב' נקראת בחנוכה או בשבת אחת קודם. אולי רבי תנחום בא להסביר לנו מה היה יסוד ההתמודדות, על מה היה המאבק בימי החשמונאים. חז"ל המשילו את התורה למים "הוי כל צמא לכו למים" - ואין מים אלא תורה 2 . חז"ל רצו להדגיש למי שחושב שאפשר להתרוקן מהתוכן היהודי הבסיסי המהותי שחיי עם ישראל קשורים בקשר נשמתי סגולי לתורת ישראל, ועם זה אפשר לחיות חיי אושר, שלווה ויושר בלי התורה, שזה לא יוכל להתקיים, והתוצאה תהיה 'נחשים ועקרבים'. התורה היא מים וכשאין מים יש נחשים ועקרבים שהם מרמזים על קלקול ושחיתות המידות. במקום שאין אמיתיות של תורה, אי אפשר שתהיה ישרות אמיתית, אי אפשר שתהיה הנהגה נכונה אם אינה נובעת מתוך דרכה של תורה. כך היה בימי החשמונאים, שהיו שחשבו שאפשר להחליף את תורת ישראל בתרבות היופי, בתרבות ההתגוששות והספורט, שזו הייתה התרבות של אותם הדורות. תשתית התרבות של העולם המערבי היום לקוחה מהיוונים שלפני אלפיים וחמש מאות שנה, בזה לא השתנה שום דבר.
חתום בחותמו של כהן גדול
הרב זצ"ל מסביר 3 שנס פך השמן שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול בא להביע רעיון עמוק, שאומות העולם יכולים לטמא את היהדות רק בפן החיצוני, אך בנקודה הפנימית, שורש נשמתו של עם ישראל, אין להם כל אפשרות לטמא. הכהן הגדול מביע את הקשר בין כנסת ישראל לקב"ה, ישנה נקודה פנימית אחת ששם אין דריסה לטומאה מבחוץ.
שמן זית אוגר בתוכו אנרגיה וכוח, וע"י ששמים בתוכו פתילה אפשר להדליק אור. כך הנשמה בפנימיותה יש לה כוח, רק צריך להלהיב אותה ולגלות את כוחותיה. כך צריך לחנך את ילדי ישראל מקטנותם בדרכה של תורה, שלאחר-מכן הם יפתחו את כוחותיהם החיוביים. אותו ניצוץ פנימי, אותה הנקודה היהודית הפנימית שאף פעם לא מתקלקלת גם ע"י החטאים החיצוניים מבחוץ, אותה אפשר לפתח, אותה אפשר להלהיב, והיא יכולה להיהפך למדורה גדולה, אך צריך שמישהו יבעיר את הניצוץ. הכוהנים בני החשמונאים, הם אלה שנשאם ליבם לעמוד בקשרי המלחמה נגד מלכות יוון. הם עמדו בשני התחומים, הן במאבק הפיזי על קיומו וחירותו של העם בארצו, והן על תרבותו וערכי חייו האמיתיים. מכאן רואים שכשיונקים מתוך אמיתיותה של תורה, הגבורה העברית יכולה להתגלות בכל עוצמתה והודה.
בני תורה אמיתיים
בני תורה אמיתיים יכולים לשאת ברמה, לא רק את דגל התורה כשלעצמו, אלא דגל התורה עם תחיית האומה, עם חירותה, עם שלטונה ועם מלכותה.
בכל דור יש שיריים וספיחים של אותה תרבות יוון הקלוקלת. לצערינו, גם היום יש בעם ישראל כאלה שנספחו לתרבות המערב. יש חולשה ורפיון לא רק בתחום הדתי אלא גם ברוח הגבורה הלאומית, בקשר של עם ישראל לארצו. יש כאלה שכלל לא יודעים בשביל מה הם יהודים, למה הם יהודים, ומהו הייחוד של עם ישראל המבדיל אותו מאומות העולם.
יש מוסדות תורה שלא לומדים ספרי אמונה. הרב קוק כותב, שאם לא ילמדו מדע האמונה, ולא ימשיכו לים התלמוד ממעיינה של תורה, מעיין התלמוד אמור ליבש. רואים שבמקום שאין אמיתיות של תורה, יש דעות עקומות לגמרי בכל מה שקשור למהלך גאולת עם ישראל ולקשר בין עם ישראל לארצו. בני תורה צריכים להיות חמושים בשני התחומים, הן בתחום ההלכה והן בתחום מדע האמונה. ורק הם מסוגלים להרים את המשא הכבד הזה, להאיר את עיני עמנו בדרכה של תורה, להלהיב את ליבות נפשות ישראל, את הנקודה היהודית הפנימית שבכל יהודי ויהודי שנשארה בטהרתה, לפתח אותה, להלהיב אותה, להצית את הניצוץ שיהיה לשלהבת עולם.
לצערינו, רוב נבחרי הציבור הם ריקים ופוחזים. הם לא יוכלו לרומם את רוח העם.
כל בחור שנמצא באוהלה של תורה, כל מי שמכשיר את עצמו להיות בבחינת נושא כלי ה', מי שמטעין את הסוללות הרוחניות שלו בכל מרחבי התורה, הלכה, אגדה, מחשבה ומוסר, הוא הממשיך האמיתי של החשמונאים. רק בני תורה כאלה שיונקים מתוך אמיתיותה של תורה יכולים לחזק את עם ישראל בתקופה קשה זו. בחורים הגדלים באוהלה של תורה בעיר האבות, החדורים גבורה נכונה והתרוממות רוח, מלאים בעוצמה אלוקית הנובעת מתוך גבורתה של תורה, המכשירים עצמם להיות לוחמים בשתי החזיתות גם יחד, הן בצד הקיומי הפיזי של עם ישראל, והן בצד הרוחני, הם שיביאו את דבר ה', את אמיתה של תורה לכל חלקי העם שלא זכו לטעום את טעמה של תורה, את הנועם והאמת האלוקית הטמונה בתורה. חז"ל אומרים 4 על התורה, שאם זכה האדם נעשית לו סם של חיים, ואם לא זכה, אותה התורה יכולה להיהפך לו לרועץ, לסם המות. אפשר לסלף דברי אלוקים חיים לגמרי מתוך נגיעה או מתוך חולשות. גם המרגלים היו אנשים גדולים, אבל הם סילפו. בכל הדורות יש מרגלים ויש ממשיכי דרכם של המרגלים.
הדור הצעיר שגדל בעיר האבות ומתחנך לאמיתה של תורה, ואורה של חברון מאיר את דרכו, כפי שהמשנה אומרת 5 שעבודת המקדש לא הייתה יכולה להתחיל אלא אם הרואה היה מכריז: "ברקאי האיר פני כל המזרח עד שבחברון". משמע שלחברון יש כוח סגולי מיוחד בכל מה שקשור להתחזקות מלכות ישראל וארץ-ישראל. הדור הזה יגדל ויתפתח להיות בבחינת 'מוסיף והולך', להגדיל אורה של תורת אמת, ובזכות הגדלת אורה של תורה, תתקיים התפילה "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
