ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
מצות לא תעשה שלא להטות משפט גר יתום, שנאמר: "לא תטה משפט גר ויתום" (דברים כ"ד).
לא הועילו כל החיפושים הקדחתניים של הרבנית - רעייתו של הרב הגאון צבי הירש ברוידא מסלנט - אחר הצעיף היקר שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה. היה זה צעיף מיוחד במינו - היה בו יופי מיוחד שנבע משילוב של בדי משי נדירים ויקרים שנתנו לצעיף גוונים עדינים ומיוחדים, והיה חשוב לרבנית באופן מיוחד היות וקיבלה אותו ירושה מאמ¬הּ.
לאחר שלושה ימים שהחיפושים אחר הצעיף לא העלו דבר, היה זה מתבקש כי כעת יגיע שלב החשדות. החשד העיקרי נפל באופן טבעי על המשרתת הענייה שהועסקה בבית הרב. הרבנית שהבינה כי היחידה שידעה היכן מוטמן הצעיף היא המשרתת, החלה להציק לה בדרישה להחזיר מיד את הצעיף. מנגד, לא הועילו כל טענותיה של המשרתת שטענה כי לא ראתה את הצעיף כלל מזה חודשים רבים וכי חלילה אין ידה במעל - הרבנית רק החמירה את דיבורה כלפי המשרתת האומללה. התגלגלו הדברים עד שצעקות הרבנית על המשרתת הגיעו לאוזניו של הרב. לשאלתו, אשתו פרטה את טענותיה כלפי המשרתת הגנבת, לדעתה. הרב ששמע את הדברים בקשב רב הסביר לרבנית כי עליה לנקוט באחד משתי הדרכים הבאות - או לתבוע את המשרתת בבית דין, או והיה ואין לרבנית מספיק הוכחות כדי לתבוע את המשרתת, אזי אין לה גם מספיק טענות לצעוק עליה ועליה לחדול מכך מיד. הרבנית קיבלה עליה את הדין, ועל אף הקושי הגדול התייחסה אל המשרתת בדיוק כפי שהתייחסה עליה לפני כל האירוע המצער.
עברו מספר חדשים והרבנית חשה כי בחלוף הזמן הצטברו מספיק ראיות על אשמת המשרתת בהיעלמותו של הצעיף היקר, ולכן החליטה לתבוע אותה בבית הדין שבעיר. ביום בו נקבע התאריך לדיון, התארגנה הרבנית ליציאה לכיוון בית הדין, וסיפרה לרב כי הולכת לתבוע את המשרתת על גניבת הצעיף בבית הדין. ממשמע זאת הרב החל אף הוא בהתארגנות ליציאה. הרבנית בליבה פנימה קצת התרעמה - וכי חושב הוא כי לא אוכל להתמודד עם המשרתת לבדי?! כמו כן לא היה נראה לה מכובד כי הרב יעמוד בדין מול המשרתת הענייה. את מחשבותיה פרסה בפני בעלה על מנת שלא יטרח ויבוא לבית הדין, שכן בטוחה היא שתצליח להתמודד בדין לבדה ללא צורך בעזרתו. הרב חייך, ואמר כי יתכן מאוד ואכן הצדק עם רעייתו. אולם הסביר כי כשתבוא המשרתת לדין ותראה מולה את הרבנית טוענת את טענותיה בבטחה, היא, המשרתת הנחותה כל כך ביחס אליה, לא תהיה מסוגלת לטעון את טענותיה כיאות, ואז יוצא כי הדין אינו דין אמת אלא מעוות. "ברור לי כי את תצליחי לטעון את טענותייך היטב לפני בית הדין", הסביר הרב, "אני, לעומת זאת, מגיע לדין על מנת לסייע למשרתת לטעון את טענותיה לא פחות טוב ממך".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
85 - סיפורה של מצוה
86 - שוויון בדין
87 - לא תגורו
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
