ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"מזמור שיר ליום השבת". זהו המזמור אשר שר אדם הראשון עם קבלת השבת הראשונה בחייו, לאחר שגורש מגן עדן. כך אומרים לנו חז"ל במדרש. "יום השבת" אינו אלא יומה הגדול של התשובה. "שבת" - מלשון שיבה. ומתוך כך מתפרש הפסוק הבא: "טוב להודות לה'..." - טוב להתוודות לפני ה'. לא רק ההודיה לה' על חסדיו היא דבר טוב. הווידוי לפניו על חטאנו - אינו דבר טוב פחות. על זה שר אדם הראשון ביום תשובתו: "מזמור שיר... טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, כי שימחתני ה' בפעליך...".
כן! "גדול ונשגב הוא אושר התשובה". ייסורי החרטה - אין להם ולא כלום עם רגשי דיכאון וייאוש. להיפך! עם כל הכאב והצער, חש הוא בעל התשובה בשמחה הפנימית הממלאת אותו. מתוך העמקה גדולה, אשר "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת", מאמין הוא כי נשמה זכה וטהורה נטע בוראו בקרבו. יודע הוא כי כל חטאיו אינם אלא תופעות מקריות וזמניות: "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון להישמדם עדי עד". מכיר הוא כי אין בכוחם לפגום את עומק נשמתו, אשר היא חלק אלוק ממעל. "ואתה מרום לעולם ה'", מעל לכל הסיבוכים והכשלונות האנושייים. מייחל הוא האדם לראות את עצמו כמו התמר והארז, אשר כל הרוחות שבעולם, אף שבכוחן לנענע אותם לכאן ולכאן, לא יוכלו להטות את כיוון הצמיחה שלו. לא יוכלו להסיט אותו הצידה למנוע ממנו להיתמר ולהתרומם אל על. "צדיק כתמר יפרח... בחצרות אלוקינו יפריחו".
נשלמה פרים שפתינו
מבין השיטין של הפטרת השבת - שבת "שובה" - ניבטת אלינו התפילה. רוצה הוא האדם להידבק בבוראו, לחוות את קרבתו אליו. כאשר בית המקדש היה קיים, ניתן היה להגיע לחוויה זו באמצעות הקרבנות. כאשר היה האדם רואה את קרבנו נשחט, את דמו נזרק, ואת עשנו עולה בלהב השמימה - יכול היה לחוש כאילו הוא עצמו נעקד ונשחט בעזרה, את דמו שלו נזרק על קיר המזבח ואת עשנו שלו עולה מעלה מעלה כשהוא מתמזג במרחבים האינסופיים של השמים ממעל.
אך מאחר ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנו יכולים לעשות חובותינו... בבית הגדול והקדוש" - קורא לנו הקב"ה: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". ואנו עונים לו: איך נוכל לשוב עד ה' ולחוות את קרבתו, כאשר כשלנו בעווננו, ואין לנו מקדש וקרבנות? עונה לנו ה' אלוקינו: יש דרך אחרת: "קחו עמכם דברים , ושובו אל ה'". יש דרך: תפילה. "ונשלמה פרים שפתינו".
אך בניגוד להקרבת הקרבן, שהיא חוויה מוחשית מאד, נדרש מאמץ נפשי הרבה יותר גדול כדי לחוש קרבת אלוקים באמצעות התפילה. אין בה שום דבר מוחשי: לא פנייה אל עצם מוחשי ולא עשיית מעשה מוחשי. רק דברים. רק תנועת שפתיים. רק מילים. איך תוכל א"כ התפילה, להביא לאותה חוויה מרוממת של קרבת אלוקים?
על כן מודרכים אנו על ידי הנביא כיצד לפתוח את אותה תפילה של תשובה. יודע הנביא מהם הדברים המעכבים את התפילה מלפרוץ את קירות הלב. קודם כל - צריך האדם להרגיש שחסר לו משהו. אם יחשוב את עצמו לחכם מכל אדם, מדוע יבקש מאלוקיו כי יחון אותו בחכמה, בינה ודעת? אם מאושרים הם חייו בשפלת החוף, מדוע יתחנן על בנין ירושלים? קודם כל צריך האדם להרגיש מה חסר. צריך הוא לחוש מה חסר לו. צריך הוא לדעת מה חסר לעמו. נדרש הוא להבין מה חסר לכל מה שמסביבו. צריך הוא להיות זקוק לישועת ה'.
אך בתחושת החיסרון לא די, אם התביעה למלא אותה לא תופנה לכיוון המתאים. המושיעים האפשריים מן הצרה - רבים הם. האחד הוא "אשור" - צבא זר המוכן להילחם בשבילנו את מלחמתנו. השני הוא "מצרים" - מעצמה קרובה המוכנה לספק לנו סוסים ושאר כלי נשק כבד ומתוחכם. השלישי הוא "מעשה ידינו" - פעילותנו, ויוזמתנו, כשרוננו ומעשינו. מי שנשען על אחד משלושת הדברים הללו - אינו יכול להתפלל כלל! הן הוא סבור לא בידי רבונו של עולם תלוי גורלו כי אם בידי מעצמות ידידותיות או בידי עצמו! ואיך יעמוד לפני אלוקיו בתפילה כנה הבוקעת מעומק הלב ופותחת שערי שמים?
על כן מורה הנביא לפתוח את תפילת התשובה באלו המילים: "אשור - לא יושיענו; על סוס - לא נרכב; ולא נאמר עוד 'אלוהינו' למעשה ידינו". לא אשור, לא סוס ולא מעשה אנוש. לא בכוחם ניוושע; אלא "אשר בך ירוחם יתום". רק כאשר תחוש את עצמך 'יתום': עזוב ומוזנח, אשר איש אינו בא לעזרתו ואף אין בכוחו לסייע לעצמו; רק אז תוכל לפנות באמת ובתמים אל רחמי שמים. או אז תבין, כי גם כאשר התשועה באה על ידי אשור וסוסי מצרים, על ידי מעשה ידיך ובכוחך אתה - אין כוחות אלה אלא שלוחיו של ריבון העולמים.
מי שמסוגל לעמוד כך בפני ה' אלוקיו, הוא היודע סודה של תפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
