ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"מזמור שיר ליום השבת". זהו המזמור אשר שר אדם הראשון עם קבלת השבת הראשונה בחייו, לאחר שגורש מגן עדן. כך אומרים לנו חז"ל במדרש. "יום השבת" אינו אלא יומה הגדול של התשובה. "שבת" - מלשון שיבה. ומתוך כך מתפרש הפסוק הבא: "טוב להודות לה'..." - טוב להתוודות לפני ה'. לא רק ההודיה לה' על חסדיו היא דבר טוב. הווידוי לפניו על חטאנו - אינו דבר טוב פחות. על זה שר אדם הראשון ביום תשובתו: "מזמור שיר... טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, כי שימחתני ה' בפעליך...".
כן! "גדול ונשגב הוא אושר התשובה". ייסורי החרטה - אין להם ולא כלום עם רגשי דיכאון וייאוש. להיפך! עם כל הכאב והצער, חש הוא בעל התשובה בשמחה הפנימית הממלאת אותו. מתוך העמקה גדולה, אשר "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת", מאמין הוא כי נשמה זכה וטהורה נטע בוראו בקרבו. יודע הוא כי כל חטאיו אינם אלא תופעות מקריות וזמניות: "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון להישמדם עדי עד". מכיר הוא כי אין בכוחם לפגום את עומק נשמתו, אשר היא חלק אלוק ממעל. "ואתה מרום לעולם ה'", מעל לכל הסיבוכים והכשלונות האנושייים. מייחל הוא האדם לראות את עצמו כמו התמר והארז, אשר כל הרוחות שבעולם, אף שבכוחן לנענע אותם לכאן ולכאן, לא יוכלו להטות את כיוון הצמיחה שלו. לא יוכלו להסיט אותו הצידה למנוע ממנו להיתמר ולהתרומם אל על. "צדיק כתמר יפרח... בחצרות אלוקינו יפריחו".
נשלמה פרים שפתינו
מבין השיטין של הפטרת השבת - שבת "שובה" - ניבטת אלינו התפילה. רוצה הוא האדם להידבק בבוראו, לחוות את קרבתו אליו. כאשר בית המקדש היה קיים, ניתן היה להגיע לחוויה זו באמצעות הקרבנות. כאשר היה האדם רואה את קרבנו נשחט, את דמו נזרק, ואת עשנו עולה בלהב השמימה - יכול היה לחוש כאילו הוא עצמו נעקד ונשחט בעזרה, את דמו שלו נזרק על קיר המזבח ואת עשנו שלו עולה מעלה מעלה כשהוא מתמזג במרחבים האינסופיים של השמים ממעל.
אך מאחר ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנו יכולים לעשות חובותינו... בבית הגדול והקדוש" - קורא לנו הקב"ה: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". ואנו עונים לו: איך נוכל לשוב עד ה' ולחוות את קרבתו, כאשר כשלנו בעווננו, ואין לנו מקדש וקרבנות? עונה לנו ה' אלוקינו: יש דרך אחרת: "קחו עמכם דברים , ושובו אל ה'". יש דרך: תפילה. "ונשלמה פרים שפתינו".
אך בניגוד להקרבת הקרבן, שהיא חוויה מוחשית מאד, נדרש מאמץ נפשי הרבה יותר גדול כדי לחוש קרבת אלוקים באמצעות התפילה. אין בה שום דבר מוחשי: לא פנייה אל עצם מוחשי ולא עשיית מעשה מוחשי. רק דברים. רק תנועת שפתיים. רק מילים. איך תוכל א"כ התפילה, להביא לאותה חוויה מרוממת של קרבת אלוקים?
על כן מודרכים אנו על ידי הנביא כיצד לפתוח את אותה תפילה של תשובה. יודע הנביא מהם הדברים המעכבים את התפילה מלפרוץ את קירות הלב. קודם כל - צריך האדם להרגיש שחסר לו משהו. אם יחשוב את עצמו לחכם מכל אדם, מדוע יבקש מאלוקיו כי יחון אותו בחכמה, בינה ודעת? אם מאושרים הם חייו בשפלת החוף, מדוע יתחנן על בנין ירושלים? קודם כל צריך האדם להרגיש מה חסר. צריך הוא לחוש מה חסר לו. צריך הוא לדעת מה חסר לעמו. נדרש הוא להבין מה חסר לכל מה שמסביבו. צריך הוא להיות זקוק לישועת ה'.
אך בתחושת החיסרון לא די, אם התביעה למלא אותה לא תופנה לכיוון המתאים. המושיעים האפשריים מן הצרה - רבים הם. האחד הוא "אשור" - צבא זר המוכן להילחם בשבילנו את מלחמתנו. השני הוא "מצרים" - מעצמה קרובה המוכנה לספק לנו סוסים ושאר כלי נשק כבד ומתוחכם. השלישי הוא "מעשה ידינו" - פעילותנו, ויוזמתנו, כשרוננו ומעשינו. מי שנשען על אחד משלושת הדברים הללו - אינו יכול להתפלל כלל! הן הוא סבור לא בידי רבונו של עולם תלוי גורלו כי אם בידי מעצמות ידידותיות או בידי עצמו! ואיך יעמוד לפני אלוקיו בתפילה כנה הבוקעת מעומק הלב ופותחת שערי שמים?
על כן מורה הנביא לפתוח את תפילת התשובה באלו המילים: "אשור - לא יושיענו; על סוס - לא נרכב; ולא נאמר עוד 'אלוהינו' למעשה ידינו". לא אשור, לא סוס ולא מעשה אנוש. לא בכוחם ניוושע; אלא "אשר בך ירוחם יתום". רק כאשר תחוש את עצמך 'יתום': עזוב ומוזנח, אשר איש אינו בא לעזרתו ואף אין בכוחו לסייע לעצמו; רק אז תוכל לפנות באמת ובתמים אל רחמי שמים. או אז תבין, כי גם כאשר התשועה באה על ידי אשור וסוסי מצרים, על ידי מעשה ידיך ובכוחך אתה - אין כוחות אלה אלא שלוחיו של ריבון העולמים.
מי שמסוגל לעמוד כך בפני ה' אלוקיו, הוא היודע סודה של תפילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









