ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בתחילת שירת האזינו נאמר "יערף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי וכו'". פסוק זה מתפרש על ידי פרשני המקרא בשתי צורות עיקריות. דרך אחת היא לפרש שהפסוק מתייחס אל מילות ההקדמה לשירה, והמילים "לקחי" ו"אמרתי" מכוונות כלפי התוכחה שמשה אמור להשמיע בהמשך כלפי עם ישראל. וכפי שמפרש האבן עזרא "לקחי - מה שיקח אחד ממנו כטעם לימוד", ועיקר הטעם שיתפלל משה הוא שיהיו דבריו כטל ומטר שלא ישובו ריקם, דהיינו "שיכנסו דבריו בליבות השומעים כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה".
פירוש הכלי יקר
אמנם הכלי יקר הולך גם הוא בדרכו של האבן עזרא, אך הוא מבחין בין סוגים שונים של שומעים. עם כל ציבור יש לדבר בצורה שונה. "לקחי" - משה רבנו כביכול לקח מפי הגבורה דברים שלא נאמרו לו אלא נאמרו ליהושע. שני דברים נאמרו ליהושע: מצד אחד נאמר לו "כי אתה תביא את בני ישראל - בעל כרחם, טול מקל והך על קדקדם", ומצד שני נאמר לו "כי אתה תבוא את העם - הכל לפי דעתם".
יש צורך לדבר קשות אך לא עם כל האדם. דומה הדבר למטר היורד בגבורה אבל אין הכל שמחים בו. דברים קשים - אנשי המעלה שמחים בהם, אבל לא המון העם, ולכן צריך המוכיח למעט בהם מפני כבודן של ישראל, ומשום כך נאמר "יערף" שהוא מלשון טיפה.
לעומת זאת הסגנון השני של דברים רכים מתאים לרוב העם והכל שמחים בו, ועל כך אומר משה "תיזל כטל אימרתי", הכל שמחים בטל ולשון "תיזל" מורה על ריבוי.
כך מתפרש גם המשך הפסוק "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". שעירים זה מטר דק הדומה לטל והוא שייך לדשא - לכלל, ואילו רביבים זה המטר היורה כחץ והוא שייך לעשב - לבודדים.
הפסוק מוסב על התורה - פירוש רש"י
דרך שנייה במפרשים היא, שהפסוק מוסב על התורה עצמה בהבחנת מדרגותיה וחלקיה.
רש"י מבאר את הדימוי לטל ולמטר, שהתורה היא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כמו השמיים העורפים טל ומטר על הארץ, וכאן נכנסת ההבחנה בין טל שהכל שמחים בו למטר שיש בו עצבים לבריות, "כשעירים" הכוונה לרוחות שגם להם תפקיד בחיזוק כוחו של הצמח, וכך דברי תורה מגדלים את לומדיהם. התורה, כאמור בפסוק זה, פועלת בכמה מישורים ומשפיעה שפע חיים על המציאות בכלל ועל לומדיה בפרט ברבדים שונים.
פירוש הספורנו
הספורנו גם פירש את הפסוק על התורה, אך לדעתו החלוקה בין טל ומטר מוסבת על מקבליה של התורה. למבינים המוכנים לקבל מידות החכמה תערוף ותבוא בשטף כמטר ואילו להדיוטות תבוא איזו ידיעה מועטת, אך עם היותה מועטת תהיה טובה כטל לקחת מתנות באדם. כרביבים עלי דשא זהו כינוי למשכילים אשר יביטו נפלאות ממנה בעוד ההדיוטות הם כעשב שרק יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם.
פירוש אור החיים
אור החיים מפרש שהמטר הוא כינוי לתורה שבכתב שהיא העיקר ויסוד כל דבר, והטל הוא כינוי לתורה שבעל פה שהם תיקונים ודקדוקים שאינם מפורשם בה אלא נרמזים, וכמו שהטל הוא תיקון והעמדה של מה שעשה המטר. אפשר להוסיף ולהסביר שהזמן המתאים לעיסוק בתורה שבכתב מוגבל ליום ולא ללילה, וכמו המטר היורד רק בחורף ולא במשך כל השנה, בעוד שלזמן לימוד התורה שבעל פה אין שום הגבלה וכמו הטל היורד אף בקיץ.
ההבחנה בהמשך הפסוק בין רביבים לשעירים מתייחסת לפי פירושו של אור החיים לתביעה שנתבע כל אדם בלימוד התורה, יש מדרגות שונות ביכולת של בני האדם ולפיכך יש הנדרשים להתאמץ הרבה ויש שנדרשים פחות.
פירוש הנצי"ב
לנצי"ב מוולוזין בפירוש העמק דבר מהלך מיוחד בהסבר הפסוק אשר גם לדעתו מוסב על התורה. ראשית מבאר הנצי"ב את החילוק בין לקחי לאמרתי. התורה נקראת לקח מלשון מקח כמו שכתוב במ"ר פרשת יתרו על הפסוק בתהילים "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם". תורה היא מקח הנקנה ביגיעה, ומטר הוא השפע הבא מלמעלה וצריך להבין שכל השפע הבא מלמעלה אינו בא אלא מכח התורה. אמנם לא בתורה סתם אלא דוקא תורה שהיא "לקחי" דהיינו אותה תורה הנקנית ביגיעה. לעומת זאת ישנן השפעות קטנות כטל והן באות גם בזכות דברי תורה המובנים גם להמון בלא יגיעה. להבנה זו, אשר לדעת הנצי"ב היא פשוטו של מקרא, הפניה של משה היא לשמים ולארץ משום שתפקידם להשפיע את השפע למציאות וזה כל חפצם ותשוקתם ובקשתו של משה אליהם היא שלא יפעלו לפי תאוותם כביכול אלא "הבו גודל לאלקינו" להתאים השפעתם לתורה ולרצון ה'.
ומוסיף הנצי"ב שחז"ל פירשו באופן מעט שונה. הפסוק עוסק בתורה אמנם הפניה לשמים ולארץ משמעות אחרת לה. הכינוי שמים מוסב על ת"ח זקני הדור והכינוי ארץ מוסב על ההמון המקבלים, ותכן הפסוק הוא שכאשר ישמעו ת"ח וזקני הדור עמוק ההלכות ויהיו יגעים להאזין ולהקשיב אזי ימצאו המה דברים להשמיע להמון העם. יערף כמטר לקחי - כאשר מטר יורד בזעף מכופף האדם את ראשו והמטר מכה על ערפו וכך העמל בלימוד ההלכות נכפף עד שראשו כפוף כשור. מתוך כך זוכה הוא להזיל דברים המתקבלים על לב הבריות כמו הטל שנוח לבריות. כשעירים עלי דשא-בשעת שטפון הדשא כורע על האדמה אבל זהו עיקר גידולו כך התורה בעמלה מתשת כחו של אדם אבל זהו עיקר גידולו.
יש פה רמז גם לסדר לימודו של האדם, בתחילה שוקד בלימוד ההלכות שהן דורשות יגיעה ורק לאחר מכן בעניני דרש הנאמרים כטל, משום שבהם יש חשש גדול שיטעה. מוסיף הנצי"ב ב"הרחב דבר" שחז"ל דורשים "ורב דגן ותירוש" - ורב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה. וכך "יחיו דגן ויפרחו גפן" - דגן זה תלמוד וגפן זה אגדה, למדנו סדר הלימוד כשם שאין לשתות יין ללא אכילה קודמת, באשר אז היין משכר ומאבד הדעת, כך בסדר לימודו של האדם - קודם תלמוד ואך אחר כך אגדה. סדר הלימוד של האדם משול לגידולו של עץ, עיקר גדולו מהגשם אך זקוק הוא בהמשך לטל!, המטר הוא עיקר לימודו דהיינו לימוד שיש בו כאב ומאמץ ויגיעה והטל משמש כתוספת לקיים את שקנה וזהו האגדה. והשמש גם היא נדרשת לגידולו של העץ, דהיינו יש צריך גם בחכמות חיצוניות הנמשלות לשמש, אך אסור להפוך את הסדר, שהרי אם תבוא עליו השמש בשלבים בהם הוא זקוק למים רבים - הוא ייבש. לאחר שהתייגע האדם בלימוד וקנה עיקר התורה יש מקום לתוספת אגדה והדרכה במוסרים טובים כיצד להתנהג בהליכות העולם. ולאחר מכן ישלים בידיעת החכמות החיצוניות שתפקידן להמתיק ולעדן את התורה כשמש שממתקת את פירות האילן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
