ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בתחילת שירת האזינו נאמר "יערף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי וכו'". פסוק זה מתפרש על ידי פרשני המקרא בשתי צורות עיקריות. דרך אחת היא לפרש שהפסוק מתייחס אל מילות ההקדמה לשירה, והמילים "לקחי" ו"אמרתי" מכוונות כלפי התוכחה שמשה אמור להשמיע בהמשך כלפי עם ישראל. וכפי שמפרש האבן עזרא "לקחי - מה שיקח אחד ממנו כטעם לימוד", ועיקר הטעם שיתפלל משה הוא שיהיו דבריו כטל ומטר שלא ישובו ריקם, דהיינו "שיכנסו דבריו בליבות השומעים כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה".
פירוש הכלי יקר
אמנם הכלי יקר הולך גם הוא בדרכו של האבן עזרא, אך הוא מבחין בין סוגים שונים של שומעים. עם כל ציבור יש לדבר בצורה שונה. "לקחי" - משה רבנו כביכול לקח מפי הגבורה דברים שלא נאמרו לו אלא נאמרו ליהושע. שני דברים נאמרו ליהושע: מצד אחד נאמר לו "כי אתה תביא את בני ישראל - בעל כרחם, טול מקל והך על קדקדם", ומצד שני נאמר לו "כי אתה תבוא את העם - הכל לפי דעתם".
יש צורך לדבר קשות אך לא עם כל האדם. דומה הדבר למטר היורד בגבורה אבל אין הכל שמחים בו. דברים קשים - אנשי המעלה שמחים בהם, אבל לא המון העם, ולכן צריך המוכיח למעט בהם מפני כבודן של ישראל, ומשום כך נאמר "יערף" שהוא מלשון טיפה.
לעומת זאת הסגנון השני של דברים רכים מתאים לרוב העם והכל שמחים בו, ועל כך אומר משה "תיזל כטל אימרתי", הכל שמחים בטל ולשון "תיזל" מורה על ריבוי.
כך מתפרש גם המשך הפסוק "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". שעירים זה מטר דק הדומה לטל והוא שייך לדשא - לכלל, ואילו רביבים זה המטר היורה כחץ והוא שייך לעשב - לבודדים.
הפסוק מוסב על התורה - פירוש רש"י
דרך שנייה במפרשים היא, שהפסוק מוסב על התורה עצמה בהבחנת מדרגותיה וחלקיה.
רש"י מבאר את הדימוי לטל ולמטר, שהתורה היא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כמו השמיים העורפים טל ומטר על הארץ, וכאן נכנסת ההבחנה בין טל שהכל שמחים בו למטר שיש בו עצבים לבריות, "כשעירים" הכוונה לרוחות שגם להם תפקיד בחיזוק כוחו של הצמח, וכך דברי תורה מגדלים את לומדיהם. התורה, כאמור בפסוק זה, פועלת בכמה מישורים ומשפיעה שפע חיים על המציאות בכלל ועל לומדיה בפרט ברבדים שונים.
פירוש הספורנו
הספורנו גם פירש את הפסוק על התורה, אך לדעתו החלוקה בין טל ומטר מוסבת על מקבליה של התורה. למבינים המוכנים לקבל מידות החכמה תערוף ותבוא בשטף כמטר ואילו להדיוטות תבוא איזו ידיעה מועטת, אך עם היותה מועטת תהיה טובה כטל לקחת מתנות באדם. כרביבים עלי דשא זהו כינוי למשכילים אשר יביטו נפלאות ממנה בעוד ההדיוטות הם כעשב שרק יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם.
פירוש אור החיים
אור החיים מפרש שהמטר הוא כינוי לתורה שבכתב שהיא העיקר ויסוד כל דבר, והטל הוא כינוי לתורה שבעל פה שהם תיקונים ודקדוקים שאינם מפורשם בה אלא נרמזים, וכמו שהטל הוא תיקון והעמדה של מה שעשה המטר. אפשר להוסיף ולהסביר שהזמן המתאים לעיסוק בתורה שבכתב מוגבל ליום ולא ללילה, וכמו המטר היורד רק בחורף ולא במשך כל השנה, בעוד שלזמן לימוד התורה שבעל פה אין שום הגבלה וכמו הטל היורד אף בקיץ.
ההבחנה בהמשך הפסוק בין רביבים לשעירים מתייחסת לפי פירושו של אור החיים לתביעה שנתבע כל אדם בלימוד התורה, יש מדרגות שונות ביכולת של בני האדם ולפיכך יש הנדרשים להתאמץ הרבה ויש שנדרשים פחות.
פירוש הנצי"ב
לנצי"ב מוולוזין בפירוש העמק דבר מהלך מיוחד בהסבר הפסוק אשר גם לדעתו מוסב על התורה. ראשית מבאר הנצי"ב את החילוק בין לקחי לאמרתי. התורה נקראת לקח מלשון מקח כמו שכתוב במ"ר פרשת יתרו על הפסוק בתהילים "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם". תורה היא מקח הנקנה ביגיעה, ומטר הוא השפע הבא מלמעלה וצריך להבין שכל השפע הבא מלמעלה אינו בא אלא מכח התורה. אמנם לא בתורה סתם אלא דוקא תורה שהיא "לקחי" דהיינו אותה תורה הנקנית ביגיעה. לעומת זאת ישנן השפעות קטנות כטל והן באות גם בזכות דברי תורה המובנים גם להמון בלא יגיעה. להבנה זו, אשר לדעת הנצי"ב היא פשוטו של מקרא, הפניה של משה היא לשמים ולארץ משום שתפקידם להשפיע את השפע למציאות וזה כל חפצם ותשוקתם ובקשתו של משה אליהם היא שלא יפעלו לפי תאוותם כביכול אלא "הבו גודל לאלקינו" להתאים השפעתם לתורה ולרצון ה'.
ומוסיף הנצי"ב שחז"ל פירשו באופן מעט שונה. הפסוק עוסק בתורה אמנם הפניה לשמים ולארץ משמעות אחרת לה. הכינוי שמים מוסב על ת"ח זקני הדור והכינוי ארץ מוסב על ההמון המקבלים, ותכן הפסוק הוא שכאשר ישמעו ת"ח וזקני הדור עמוק ההלכות ויהיו יגעים להאזין ולהקשיב אזי ימצאו המה דברים להשמיע להמון העם. יערף כמטר לקחי - כאשר מטר יורד בזעף מכופף האדם את ראשו והמטר מכה על ערפו וכך העמל בלימוד ההלכות נכפף עד שראשו כפוף כשור. מתוך כך זוכה הוא להזיל דברים המתקבלים על לב הבריות כמו הטל שנוח לבריות. כשעירים עלי דשא-בשעת שטפון הדשא כורע על האדמה אבל זהו עיקר גידולו כך התורה בעמלה מתשת כחו של אדם אבל זהו עיקר גידולו.
יש פה רמז גם לסדר לימודו של האדם, בתחילה שוקד בלימוד ההלכות שהן דורשות יגיעה ורק לאחר מכן בעניני דרש הנאמרים כטל, משום שבהם יש חשש גדול שיטעה. מוסיף הנצי"ב ב"הרחב דבר" שחז"ל דורשים "ורב דגן ותירוש" - ורב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה. וכך "יחיו דגן ויפרחו גפן" - דגן זה תלמוד וגפן זה אגדה, למדנו סדר הלימוד כשם שאין לשתות יין ללא אכילה קודמת, באשר אז היין משכר ומאבד הדעת, כך בסדר לימודו של האדם - קודם תלמוד ואך אחר כך אגדה. סדר הלימוד של האדם משול לגידולו של עץ, עיקר גדולו מהגשם אך זקוק הוא בהמשך לטל!, המטר הוא עיקר לימודו דהיינו לימוד שיש בו כאב ומאמץ ויגיעה והטל משמש כתוספת לקיים את שקנה וזהו האגדה. והשמש גם היא נדרשת לגידולו של העץ, דהיינו יש צריך גם בחכמות חיצוניות הנמשלות לשמש, אך אסור להפוך את הסדר, שהרי אם תבוא עליו השמש בשלבים בהם הוא זקוק למים רבים - הוא ייבש. לאחר שהתייגע האדם בלימוד וקנה עיקר התורה יש מקום לתוספת אגדה והדרכה במוסרים טובים כיצד להתנהג בהליכות העולם. ולאחר מכן ישלים בידיעת החכמות החיצוניות שתפקידן להמתיק ולעדן את התורה כשמש שממתקת את פירות האילן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
