ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
הולך הוא אברהם אבינו לקבור את אשתו. יודע הוא כי כל הארץ - שלו היא בדבר ה'. אך יודע הוא גם כן כי "הכנעני אז בארץ". עוד לא הגיעה עת המלחמה והכיבוש. תקיעת השרשים בארץ, לא תבוא אלא בכסף מלא. לכן לא בחר אברהם אבינו בגבעה מגבעות מדבר באר שבע, עיר מגוריו. גם לא בחר בחלקת הפקר בהרי חברון. אף לא רצה ליטול את מתנתו של עפרון חינם אין כסף. ידוע ידע אברהם כי את ארץ ישראל צריך לקנות. ואין קנין אלא בכסף: "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר".
הגמרא בתחילת מסכת קידושין לומדת את דרך הקנין של האשה לבעלה בכסף (כיום בטבעת) - מקניינו של אברהם במערת המכפלה: "אתיא קיחה קיחה משדה עפרון". והרי זה בא ללמד ונמצא למד. כשם שהאשה, אחר שנקנתה לבעלה בכסף,
הרי היא עצם מעצמיו ובשר מבשרו - כך הוא השדה הנקנה באדמת ארץ ישראל: עצם מעצמיו ובשר מבשרו של קונהו. וקל וחומר הוא בזמן שבאותו שדה הנקנה בארץ ישראל, מוטמנת האשה אשר אהב. על בסיס זה בא יצחק אבינו "לשוח בשדה לפנות ערב", לשאת תפילה (רש"י) ולטעת נטיעה (רשב"ם).
גם ההתיישבות המתחדשת בארץ במאה השנים האחרונות, קשרה את העם אל אדמתו בכל אלה: קניה בכסף, קבורת חברים יקרים, תפילה ונטיעה. בכל אלו נקנית אדמת הקודש לעם ה'.
אוהל שרה ואוהל רבקה
"ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו". ביטוי זה - "האוהלה" - מופיע בפרשה הקודמת גם ביחס לשרה: "וימהר אברהם האוהלה אל שרה...". חז"ל, במדרש רבה, משווים בין שני האוהלים. כל זמן שהיתה שרה אמנו חיה, התרחשו דברים מיוחדים באוהל שלה. כשמתה - פסקו אותם דברים. ומשהגיעה רבקה אל האוהל - חזרו.
ארבעה דברים מיוחדים נכתבו במדרש ביחס לאוהל שרה ורבקה: ענן היה קשור על פתח האוהל, ברכה היתה שרויה בעיסה, נר היה דולק מערב שבת לערב שבת ודלתות האוהל פתוחות היו לרווחה.
מתוך אותם ארבעה דברים, מביא רש"י רק שלושה: הענן, העיסה והנר. המהר"ל מפראג עומד על כך ששלושה דברים אלו מציינים את שלוש המצוות המיוחדות לכל אשה מישראל. הענן - המבטא את השראת השכינה - מבטא את קדושתו של הבית היהודי, על ידי השמירה על טהרת המשפחה. האחריות על שמירת הלכות הנדה מוטלת על האשה, כפי שנאמר בתורה: "וספרה לה". הברכה השרויה בעיסה קשורה למצוה השניה שזכו בו הנשים בישראל: הפרשת החלה. והנר הדולק מערב שבת מערב שבת הוא מצוות הדלקת הנרות בשבת. קשר הדוק יש בין דברים אלו של רש"י לבין המשנה במסכת שבת, האומרת: "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר". שלושת אלה הם היוצרים את אווירת הקדושה בבית היהודי.
אך המהר"ל תמה מאד על רש"י: מדוע השמיט את הדבר הרביעי: שהיו דלתות האוהל פתוחות לרווחה? האם הצורך להתאים את המדרש למשנה מצדיק "לשפץ" את המדרש? האם ייתכן לראות את הבית היהודי ללא הכנסת אורחים וגמילות חסדים? האם מידה זו, של הכנסת אורחים, אינה מידה מרכזית ביותר המאפיינת את נשות ישראל ומהווה חלק בלתי נפרד מן הבית היהודי?
לא נותר לנו אלא לקבל את תשובתו של בעל "לבוש האורה". הוא מסביר שרש"י, הנאמן לפשוטו של מקרא, לא יכול היה להביא את המאפיין הזה כפירוש לפסוק. מתי נאמר פסוק זה "ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו"? - עוד לפני הנישואין. רק בהמשכו של הפסוק נאמר: "ויקח את את רבקה (=קידושין) ותהי לו לאשה (=נישואין) ויאהבה". את כל המאפיינים הקודמים - שמירת הלכות נדה (שבימי קדם הקפידו עליה גם רווקות), הפרשת חלה והדלקת הנר, שהביאו לענן קשור על האוהל, לברכה בעיסה ולנר דלוק במשך כל ימות השבוע - יכולה היתה רבקה לקיים גם טרם נישואיה ליצחק. אבל כיצד יכולה היתה לקיים הכנסת אורחים כל עוד אינה בעלת הבית? עם כל רצונה הטוב להכניס אורחים כאברהם ושרה, לא רצתה לעשות זאת על חשבונם של אחרים...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










