ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"שלש רגלים תחוג לי בשנה".
שלושת הרגלים קשורים בטבע. חג הפסח חל בחודש האביב. חג שבועות הוא חג הקציר ביכורי מעשיך. חג הסוכות הוא חג האסיף בצאת השנה. החגים קשורים בטבע כי תופעות הטבע השונות מגלות את גדולתו של הבורא. לכל חג מהות משלו, כל תופעה בטבע מגלה פן מיוחד של גדולתו של ריבונו של עולם. העולם קשור בריבונו של עולם בזה שהקב"ה הוא בורא העולם, העולם התחיל מריבונו של עולם, והעולם קשור לריבונו של עולם בזה שהעולם יש לו סוף ובסופו הוא שב אל מקורו אל הקב"ה. בעולם מתגלה ריבונו של עולם בעיקר בריאתו, כשהוא מגיע לשיא שלמותו.
כך הדבר בעולם כולו, שיש לו התחלה ויש לו סוף ויש לו אמצע, ובכל אלה הוא קשור בריבונו של עולם ובאלה מתגלה הקב"ה בעולמו. כך הדבר במעגל השנה. יש זמן בו התחלת הצמיחה, חודש האביב, ויש זמן שהוא השיא, זמן הקציר, ויש זמן שהוא המסיים, זמן האסיף, וכל תופעה מביעה באופן מיוחד ושונה את מעשי ה' הגדולים. זו מהותם של החגים להתבונן בטבע ולראות את גודלו וטובו של ריבונו של עולם יוצר הטבע. לראות איך שהכל מתחיל ממנו יתברך והכל שב אליו.
בחג הפסח חג המצות מתחיל הכל לצמוח ולפרוח והכל מתחיל מהקב"ה. הקב"ה מתגלה כמקור הכל.
בחג הסוכות, חג האסיף, שהכל נאסף מהשדה מסתיים גידולם של פירות התבואה והכל נאסף. בזה מתגלה ריבונו של עולם שהכל שב אליו.
חג השבועות, חג הקציר, ימי השיא של התנובה, התבואה, החיטה שאז מגיעה לעיקר בישולה. מתגלה בו ריבונו של עולם בשלמות בריאתו בגדולי הטבע.
ומכאן למעגל נוסף - ישראל הם מרכז הבריאה, הם ההוויה העליונה. גם התגלות ריבונו של עולם על ישראל היא בבחינות שונות. ריבונו של עולם עשה את ישראל לעם, ואחר-כך העלה אותו למדרגת שלמות מיוחדת עליונה, וישראל שבים אליו יתברך.
הקב"ה עשה את ישראל לעמו ביציאת מצרים, בחודש האביב, ההתחלה של הטבע, במקביל לזה בשורש המציאות ההתחלה של ישראל.
בשבועות ניתנה תורה לישראל וישראל הגיעו לשיא מעלתם העליונה. כך הדבר בשורש העליון וכך גם בסדרי הטבע זמן הקציר.
חג הסוכות, שהוא כנגד "בסוכות הושבתי את בני ישראל", שישראל מתכנסים תחת ענני כבוד, יש בזה בחינה של שִׁיבה אליו יתברך וכך גם בסדרי הטבע של צאת השנה ימי האסיף.
מעין זה אמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות-חסדים". אלו עמודי העולם, אלו השורשים של החיבור של העולם אל מקורו. העולם מתחיל מריבונו של עולם וזה בחינת החסד, עולם חסד יבנה והחסד הנעשה בעולם ממשיך את החסד האלקי ומקימו. העולם שב אל ריבונו של עולם. זה גם ענין העבודה, הקרבנות, הפניה של העולם אל מקורו אל ריבונו של עולם. ועל התורה זה העמוד השלישי הקשר של העולם אל הקב"ה בשלמות ההופעה האלוקית בעולם בתורה.
שלושת החגים, שלש מדרגות שקנו ישראל זו על גבי זו. בחג הפסח זמן יציאת מצרים נבדלו ישראל וקבלו מעלה אלקית. בחג השבועות קנו מעלה נוספת, מדרגה רוחנית שכלית בתורה. ובחג הסוכות קיבלו את מעלה השכינה החופפת עליהם, ולכן אמרו חכמים: שמחת בית השואבה - שהיו שואבים רוח הקודש.
ושלושה אלו נרמזים בארון הברית. הארון עשוי מעץ ומצופה זהב להורות על המדרגה הנבדלת, ובתוכו הלוחות, התורה. על הארון כרובים המבטאים את קבלת כבוד השכינה. כנגד אלו שלושה דברים הם שלושה המועדים המקודשים. אלו דברי המהר"ל הנפלאים בגבורות-ה' פרק מו.
על דברים אלו אפשר להוסיף עוד, שבאמת ענינו של חג הסוכות הוא מגמת העתיד, שהכל שב אליו יתברך, וסוכה תהיה לצל יומם.
שלושה פירושים נאמרו בתחילת מסכת סוכה מדוע סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה: רבה אמר מפני הפסוק 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי... בהוציאי אותם מארץ מצרים', כלומר זכר להתחלה ליציאת מצרים. ורב זירא: מכאן "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב". פסוק המדבר לעתיד לבוא ומכאן למד סימן שזה ענין הסוכה. הצל הרומז לעתיד. ורבא אמר: דירת ארעי. זאת אומרת: ענין הסוכה מרומם אותנו, מוציא אותנו מגשמיות לרוחניות לאלקיות, למציאות השלמה. שלושה מקורות כנגד שלושה הצדדים שאמר המהר"ל.
(פורסם ב"ידיעון" היישוב בית אל, ערב סוכות תשס"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











