ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"שלש רגלים תחוג לי בשנה".
שלושת הרגלים קשורים בטבע. חג הפסח חל בחודש האביב. חג שבועות הוא חג הקציר ביכורי מעשיך. חג הסוכות הוא חג האסיף בצאת השנה. החגים קשורים בטבע כי תופעות הטבע השונות מגלות את גדולתו של הבורא. לכל חג מהות משלו, כל תופעה בטבע מגלה פן מיוחד של גדולתו של ריבונו של עולם. העולם קשור בריבונו של עולם בזה שהקב"ה הוא בורא העולם, העולם התחיל מריבונו של עולם, והעולם קשור לריבונו של עולם בזה שהעולם יש לו סוף ובסופו הוא שב אל מקורו אל הקב"ה. בעולם מתגלה ריבונו של עולם בעיקר בריאתו, כשהוא מגיע לשיא שלמותו.
כך הדבר בעולם כולו, שיש לו התחלה ויש לו סוף ויש לו אמצע, ובכל אלה הוא קשור בריבונו של עולם ובאלה מתגלה הקב"ה בעולמו. כך הדבר במעגל השנה. יש זמן בו התחלת הצמיחה, חודש האביב, ויש זמן שהוא השיא, זמן הקציר, ויש זמן שהוא המסיים, זמן האסיף, וכל תופעה מביעה באופן מיוחד ושונה את מעשי ה' הגדולים. זו מהותם של החגים להתבונן בטבע ולראות את גודלו וטובו של ריבונו של עולם יוצר הטבע. לראות איך שהכל מתחיל ממנו יתברך והכל שב אליו.
בחג הפסח חג המצות מתחיל הכל לצמוח ולפרוח והכל מתחיל מהקב"ה. הקב"ה מתגלה כמקור הכל.
בחג הסוכות, חג האסיף, שהכל נאסף מהשדה מסתיים גידולם של פירות התבואה והכל נאסף. בזה מתגלה ריבונו של עולם שהכל שב אליו.
חג השבועות, חג הקציר, ימי השיא של התנובה, התבואה, החיטה שאז מגיעה לעיקר בישולה. מתגלה בו ריבונו של עולם בשלמות בריאתו בגדולי הטבע.
ומכאן למעגל נוסף - ישראל הם מרכז הבריאה, הם ההוויה העליונה. גם התגלות ריבונו של עולם על ישראל היא בבחינות שונות. ריבונו של עולם עשה את ישראל לעם, ואחר-כך העלה אותו למדרגת שלמות מיוחדת עליונה, וישראל שבים אליו יתברך.
הקב"ה עשה את ישראל לעמו ביציאת מצרים, בחודש האביב, ההתחלה של הטבע, במקביל לזה בשורש המציאות ההתחלה של ישראל.
בשבועות ניתנה תורה לישראל וישראל הגיעו לשיא מעלתם העליונה. כך הדבר בשורש העליון וכך גם בסדרי הטבע זמן הקציר.
חג הסוכות, שהוא כנגד "בסוכות הושבתי את בני ישראל", שישראל מתכנסים תחת ענני כבוד, יש בזה בחינה של שִׁיבה אליו יתברך וכך גם בסדרי הטבע של צאת השנה ימי האסיף.
מעין זה אמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות-חסדים". אלו עמודי העולם, אלו השורשים של החיבור של העולם אל מקורו. העולם מתחיל מריבונו של עולם וזה בחינת החסד, עולם חסד יבנה והחסד הנעשה בעולם ממשיך את החסד האלקי ומקימו. העולם שב אל ריבונו של עולם. זה גם ענין העבודה, הקרבנות, הפניה של העולם אל מקורו אל ריבונו של עולם. ועל התורה זה העמוד השלישי הקשר של העולם אל הקב"ה בשלמות ההופעה האלוקית בעולם בתורה.
שלושת החגים, שלש מדרגות שקנו ישראל זו על גבי זו. בחג הפסח זמן יציאת מצרים נבדלו ישראל וקבלו מעלה אלקית. בחג השבועות קנו מעלה נוספת, מדרגה רוחנית שכלית בתורה. ובחג הסוכות קיבלו את מעלה השכינה החופפת עליהם, ולכן אמרו חכמים: שמחת בית השואבה - שהיו שואבים רוח הקודש.
ושלושה אלו נרמזים בארון הברית. הארון עשוי מעץ ומצופה זהב להורות על המדרגה הנבדלת, ובתוכו הלוחות, התורה. על הארון כרובים המבטאים את קבלת כבוד השכינה. כנגד אלו שלושה דברים הם שלושה המועדים המקודשים. אלו דברי המהר"ל הנפלאים בגבורות-ה' פרק מו.
על דברים אלו אפשר להוסיף עוד, שבאמת ענינו של חג הסוכות הוא מגמת העתיד, שהכל שב אליו יתברך, וסוכה תהיה לצל יומם.
שלושה פירושים נאמרו בתחילת מסכת סוכה מדוע סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה: רבה אמר מפני הפסוק 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי... בהוציאי אותם מארץ מצרים', כלומר זכר להתחלה ליציאת מצרים. ורב זירא: מכאן "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב". פסוק המדבר לעתיד לבוא ומכאן למד סימן שזה ענין הסוכה. הצל הרומז לעתיד. ורבא אמר: דירת ארעי. זאת אומרת: ענין הסוכה מרומם אותנו, מוציא אותנו מגשמיות לרוחניות לאלקיות, למציאות השלמה. שלושה מקורות כנגד שלושה הצדדים שאמר המהר"ל.
(פורסם ב"ידיעון" היישוב בית אל, ערב סוכות תשס"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
