ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אמנם אין לדמות את מצב ארץ-ישראל בזמן הרמב"ן למצב היום. ב"ה היום בירושלים רבתי גרים מאות אלפי יהודים, ולארץ-ישראל כולה נתקבצו ובאו מליוני יהודים. אבל הביטוי של הרמב"ן "כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו" עדיין לצערנו הולם את המציאות.
איך להבין את התופעה הזו שבמקום הקדוש ביותר לנו, מקום השראת השכינה, אשר גם בעת החורבן נשאר בקדושתו, כפי שפסק הרמב"ם בהלכות בית-הבחירה (ו, טו) ובהלכות מעשה-הקרבנות (יט, א), כי קדושת בית-המקדש קדשה לשעתה וקדשה לעתיד-לבוא?
איך אפשר להבין את האפשרות הנוראה הזו, של חילול-השם נורא שכזה? זאת אנו שואלים ותמהים, ומבקשים בכל יום שני וחמישי: "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר?".
איך אפשר להבין, שדוקא המקום המקודש ביותר, הוא החרב ביותר?
כעין זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא דף סט עמוד ב), שבזמן הקמת בית-המקדש השני, זעקו ישראל אל ה', ואמרו: אוי אוי, זהו שהחריב את בית-המקדש ושרף את ההיכל, והרג את כל הצדיקים, והגלה את ישראל מארצם, ועדיין מרקד בתוכנו. הכוונה ליצר-הרע של עבודה-זרה. אמרו: יצר-הרע ניתן כדי שנתגבר עליו ונקבל שכר. איננו רוצים אותו. ואיננו רוצים את שכרו. ואז ישבו בתענית שלושה ימים ושלושה לילות, ויצר-הרע נמסר בידם והוא יצא בדמות של גור אש מבית קודשי-הקדשים. וכשהוא יצא, אמר להם הנביא: זהו יצר-הרע של עבודה-זרה.
והדבר מפליא. מאיזה מקום יצא יצר-הרע של עבודה-זרה, היכן הוא, שכן הוא יצא מבית קודשי-הקדשים. ולדאבונינו הוא שוב חזר לשם, והחריב את בית-המקדש השני, והעמיד במקומו בית תפילה לנכרים, וכל זה מפני חטאינו, בגללם נתגבר כוחו של השטן.
אנו עצבים על חורבנו של בית-המקדש, וארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף בלא ראש ולב, בית-המקדש הוא ליבו של עם ישראל וארץ-ישראל. עלינו להעמיד את הצפייה לבנין בית-המקדש בראש מאויינו, לכאוב את כאב חורבן המקדש בכל ימינו, ולהעמידו בראש שמחתנו, לזכור את צערה הגדול של השכינה שגלתה ממקומה ונמצאת בשבי ביד צר, לדעת כי ארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף שלם בלי ראש ולב. בית-המקדש הוא לבו של עם ישראל, ליבה של ארץ-ישראל.
ככל שאנו עוסקים יותר ויותר בקדושתו של בית-המקדש, ומצפים ופועלים לבניינו, וככל שאנו נתפלל יותר ונעשה ככל יכולתנו להשיב את הר-הבית מקום מקדשנו אלינו, כן נתקרב יותר לקידוש ה' הגדול בבנין בית-המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.
(מתוך ידיעון הישוב "בית אל" לפרשת נח ה'תשס"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













